|
||||
|
||||
ששמו פרח מזכרוני, אך אני עוד אבדוק זאת, שפיו מפיק המרגליות אמר משהו בסגנון: אם לא היה אלוהים-היה צריך להמציא אותו. אז זה כנראה מטבעו של האדם. אני בתור מה שמסווג כ"לא מאמינה", ובתור מי שמחשיבה עצמה כבת-תרבות במידת מה (ולבטח עפ"י קריטריונים ישראליים...), בתור מי שניגשת השנה לבחינת בגרות בתנ"ך, 2 יח"ל חובה, ובתור מי שהתנ"ך בעיניה הוא בעל פוטנציאל הרבה יותר גדול אם היה מלומד כיצירה ספרותית מיוחדת במינה ולא מתוך הנחה שממנו נשאבה תרבותינו, מוסריותנו (או אי מוסריותנו) ואורח חיינו. לעיתים הקביעה שתרבותנו מבוססת על התנ"ך ומנהגיו ו"זה מהתנ"ך", ו"זה מה שהיה נהוג לפני כך וכך כשיצאנו ממצרים"-קביעה זו עלולה להביא לניוון מחשבתי. אני שמחה שאני בתור תלמידה מצליחה להבדיל בין הדחייה שנוצרת אצלי לעיתים משימוש לא יאה במיוחד לתנ"ך וכניסתו לחיי בניגוד לרצוני, ובין לדעת להביט בו כיצירה ספרותית. אמנם הרבה דמיון, גוזמאות, פערים וסתירות-אבל זה ספר. אפילו לא ספר הסטוריה. ספר ארוך. גם "מלחמה ושלום" לפני שקיצרוהו למען הקורא המיומן הכיל כ-1500 עמודים. כן, אז קצת יצאתי מן ההקשר, אבל השורה התחתונה היא: גם הידיעה שהאמונה היא בבדיה, נוצרה מהצורך באמונה. אז יש המיחסים זאת לחלק מסיפורי התנ"ך, ויש את אלו (כמוני) שרואים, וזו זכותם המלאה כל עוד הם לא פוגעים באף אחד-שרואים את הבדיה באלוהים. אבל מכבדים את התנ"ך; קודם כל מהיותו ספר, אח"כ מהיותו נכס היסטורי, וגם מהיותו בצדק או שלא בסיס תרבותי של עם שלם, ואף יותר מכך. וזה לאו דוקא בסדר הזה.. ומישהו אחר אמר-בראשית ברא האדם את אלוהים. |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר למי שייכת האימרה ההיא אבל היא מצוטטת ב''האחים קרמזוב'', חפשי שם ותמצאי. הנקודה של כל הלא מאמינים פה, וגם של חלק מהמאמינים, היא שהם מתעקשים לנסות לשכנע אחד את השני בטענות שאין ממין השאלה. רבותי וגבירותיי, חיסכו אנרגיה- הוויכוח הדלוח הזה לא מוסיף כבוד לאף אחד. |
|
||||
|
||||
מי שאמר "אם אלוהים לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו" הוא הוגה הדעות הצרפתי וולטיר (אחד ההוגים החביבים עלי). אבל הרבה לפניו, חי פילוסוף יווני בשם קסנופאנס (Xenophanes) אשר דיבר על אל אחד, בלתי-נתפס ובלתי-גשמי, ותקף את התפיסה היוונית הקלאסית (שנשענת על המשורר הומרוס) המתארת אלים כל-כך אנושיים. קסנופאנס אומר (בפראפראזה) "אותם אלים עושים מעשים אשר בני-אדם יחשיבו מתועבים - גניבה, ניאוף, ומרמים זה את זה." הוא מסביר שכך נראים האלים ההומריים משום שכך הם נבראו בידי מאמיניהם. הוא דוחה את התפיסה של אל בעל "אישיות" או תכונות אנושיות. כהמחשה, הוא קובע "לו היו לסוסים ידיים בהן יכולים היו לצייר או ליצור, היו יוצרים אלים בדמות סוסים". מכאן ניתן להקיש את העיקרון של האמונה במושג חיצוני לאדם כצורך (לאו דווקא חיוני, אבל בהחלט נפוץ) של האדם. |
|
||||
|
||||
אין לי שום כוונה לשכנע מישהו אם אלוהים קיים או לא. זה ילדותי. זה חסר טעם. בדיוק מה שכתבת. אני רק חשבתי לתומי שמתנהל דיון ועצמי שח לי "רותם, למה שלא תכתבי כמה מילים שלך בענין, ואפילו התיחסות די קרובה למאמר המקורי?" אנוכי מיד ענתה "למה לא". בדיוק כמו שלא מתעוררת בי המחשבה שמי שמאמין אוטומטית מנסה להוכיח אותי ו"להחזיר אותי בתשובה", גם אתה אינך צריך לראות הבעת דעה אתאיסטית משהו בתור תעמולה חילונית נפשעת. מבחינתי אין ויכוח. ואם היה-הוא אכן דלוח. רק משום מה בעינייני דת ואמונה נראה שכל הבעת דעה מתפרשת ת-מיד כביקורת, שלילה, התנגדות, סלידה ורצון לשכנע. זה כבר הויכוח הכי פאתטי שקיים, ובייחוד בפורום שכזה. וזה לא קרב מרצ ש"ס. הבעתי דעתי ותו לא. אגב, זה באמת היה וולטייר, יש לי עוד ציטוט חביב, אבל בעכבות תגובתך אני אחסוך אותו. ובאמת-חבל להיגרר לויכוחים מיותרים א-לה פופוליטיקה. מגיע לנו יותר. כמדומני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |