|
||||
|
||||
ב. דו"ח המרכז ללימודים אסטרטגים ע"ש יפה באוניברסיטת תל אביב, סבור דווקא אחרת. במחקר The Jaffa Center Study Group on the \War in the Gulf: Implications for Israel (Boulder: Westview, 1992), p. 388. (מצוטט בספרו של בנימין נתניהו "מקום תחת השמש", עמ' 275) שנערך לאחר מלחמת המפרץ הראשונה נכתב: "אם נניח לרגע לפוליטיקה, [נוכל לקבוע שאמנם אי-אפשר לעצור טילי קרקע-קרקע באמצעות טריטוריה...] חייבים אנו להכיר שאין בכוח הטילים לנצח במלחמה... הטריטוריה חיונית בייחוד כשהיא מאפשרת לכוחותינו 'להרוויח' זמן: אם תהיה תקיפת-פתע נוכל לגייס את אנשי המילואים שלנו ולהביאם לקו החזית לפני שהתוקפן יצליח להשתלט על חלק כלשהו מן השטח החיוני שלנו". ואוסיף עוד (כתבתי את הזה בעבר), שגם בעידן הטילים אותם כמה עשרות קילומטרים של "ספר" (SFAR) מאפשרים למדינה להיות, באופן מפתיע אולי, פחות "תוקפנית". כשאין לך עומק אסטרטגי, אתה לא יכול לספוג התקפת פתע של כוחות שריון וחי"ר (שכן פירושה של התקפה כזו איום כמעט מיידי על מרכזי האוכלוסיה שלך, בסגנון רצועת 14 הק"מ של המותניים הצרות של אזור נתניה מול הקו הירוק). לכן, אתה לא יכול לקחת סיכון וכל תרגיל צבאי גדול בצד השני, אשר יכול להפוך בן רגע למתקפת פתע, מחייב אותך לתת מכה מקדימה, או לחילופין, להחזיק צבא סדיר גדול יותר שפרוש כל הזמן. עומק אסטרטגי מאפשר לך להיות פחות על קצות עצביך שכן מרחב התמרון שלך גדול יותר. כדי להתמודד עם המצב הזה, מעלים, למשל במשא ומתן עם סוריה, את הצורך בהשארתן של תחנות התראה ישראליות למשך כמה עשרות שנים (עד אשר יבנה אמון מספיק בין המדינות) בשטח שימסר בחזרה, אשר יאפשר למדינת ישראל לקבל את אותה התראה מספקת, אשר תאפשר, במידת מה, להתמודד עם החשש ממתקפת פתע שכזו. |
|
||||
|
||||
כדאי להבהיר, עמדתי זהה לעמדתך. אפשר לדעתי לבטא אותה אפילו ביתר בהירות: בעוד העידן הרקטי החדש משמעו שעומק טריטוריאלי של כמה עשרות ק"מ אינו יכול יותר לספק הגנה מלאה לעורף האזרחי. לעומת זאת, העידן הרקטי החדש אין משמעו שעומק טריטוריאלי אין לו משמעות צבאית כנגד איומים צבאיים קונבנציונליים אחרים. יתר על כן, אפילו בפגיעות הרקטיות של מלחמת לבנון 2 עצמה, התגלה הבדל כמותי משמעותי בין כמות והיקף הפגיעות באזור הגבול (קריית שמונה, נהריה) לבין האזור העורפי יותר (למשל חיפה). בדברי על גרעין אמת, כיוונתי לכך שדבריו של אולמרט על חוסר החשיבות של הקילומטרים ביו"ש או בגולן בעידן הראקטי יכולים לשמש כמקור לעמדת השמאל (נניח) אותה מנסים ל"ייצר" שובל ודוב. כאמור לדעתי (ולדעתך) עמדת אולמרט אינה נכונה וגם היא אינה ממש זהה לעמדה הסינתטית שיצרו שובל ודוב בקשר שטוו בין ההבנה והמימוש הכושל של צה"ל את היכולות האויריות החדשות לבין שאלת עתיד השטחים של 67. אגב, מעניין איך מדינאים ואנשי צבא בכירים הופכים לשמאלנים למהדרין ברגע שסרה מהם אימת הסביבה המספקת להם את השררה. מעניין מה הדבר מלמד על מידת הדומיננטיות של השמאל בישראל או על מידת היושרה של מנהיגינו? אין תופעה מקבילה בכיוון ימין (ראה יעלון או מופז). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה עניין של יושרה, אלא יותר עניין של עמדת פתיחה. כאשר אתה נושא באחריות, אתה יודע שכל אמירה שלך היא בסיס למשא ומתן. דהיינו, נושא ונותן חכם יודע שהוא לא צריך להצהיר על עמדות הסיום שלו, אלא על עמדות הפתיחה שלו - כל עמדה שנתפשת כ''ויתור'' שהוא מצהיר עליה הופכת לעמדת פתיחה של הצד השני למשא ומתן הפוטנציאלי, ולכן לא כדאי לגלות נדיבות כך סתם ללא קבלת תמורה. אם נמקד את זה לענייננו, בשיח הפוליטי הישראלי בעניין הסכסוך הישראלי-ערבי אין טעם למשוך ''שמאלה'' סתם כך, כי מלכתחילה ההנחה היא שהצד הערבי נמצא (על הסקאלה שלנו) מ''שמאל'', לכן אין סיבה שתהיה תופעה מקבילה. |
|
||||
|
||||
כל זה נכון כשקיימת נכונות ורצון משני הצדדים להגיע להסכם. כמו כן כשעמדת הפתיחה נובעת מפתיחת מו''מ ולא מחמת פחד פוליטי מהאופוזיציה או מחלק מהקואליציה. |
|
||||
|
||||
אם כך, אולי מוטב היה שאותם אנשים ישמרו את דעותיהם האמיתיות לספרי הזכרונות שלהם שיכתבו לאחר שאותו מו''מ מיוחל יסתיים בהצלחה. הבעיה היא שבמקום לנסות ל''מכור'' לבוחר שלך את העמדות שלך, אתה מנסה להבחר בקולותיהם של אלו המאמינים בדיוק בהיפך מהן. התפיסה לפיה ''אם לא אהיה אני, יבוא מישהו גרוע ממני'' אינה תפיסה בריאה במשטר דמוקרטי (למעשה היא מסוכנת למדי). לגבי אנשי הימין ה''רדומים'', משה יעלון נתן לכולם להבין שהוא מתנגד להתנתקות. קשה להבין מדוע לאחר סיום תפקידו לא טרח או אולי לא הצליח לחלוק עם הציבור את המניעים להתנגדותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |