|
||||
|
||||
"צודק המנהל שאסר על כניסת המפקחת הלא צנועה, יש לו ערכים שהוא מאמין בהם" למה צודק? אכן יש לו ערכים,הוא אכן מאמין בהם ובהחלט מוזמן לנהוג לפיהם. אין לי שום התנגדות שהמנהל יילך לבוש שמלות רחבות ועוטה פאה נוכרית. הוא לא צודק בנסיון שלו לכפות ערכים אלה על מישהו אחר. "למה המנהל לא התריע מראש שיש להגיע באופן צנוע" הוא בהחלט יכול להתריע בפני התלמידות שלו או העובדות שלו,לא בפני עובדות משרד החינוך. ד"א: הוא יכול להתריע כפי שאני יכול להתריע בפני כל עובדי מס הכנסה שלפני בואם לביקורת בחנותי (ההיפותטית) ילבשו סגול מפוספס,אבל אני חושש שהתרעתי זו לא תותיר רושם רב. |
|
||||
|
||||
יש לו ערכים והורי התלמידות שולחים אותן לבית הספר בדיוק בגלל האמון שלהם בערכי אותו מנהל. הוא לא ממש ''כופה'' את ערכיו על התלמידות. |
|
||||
|
||||
ןלכן כתבתי שהוא יכול להתריע בפני תלמידותיו, אבל לא בפני עובדים של משרד החינוך. בדיוק כמו שבעסק שלי אני יכול לכפות קוד לבוש על עובדים ואפילו על לקוחות, אבל לא על נציגים של הפיקוח העירוני. |
|
||||
|
||||
מדובר בבית ספר דתי. ההורים מצפים ממנו שהוא יגן על נפשות תלמידותיו. לולא כן הוא ימעל באחריותו כלפי ההורים. מצד שני אם הוא לא ידאג לכך שבחינות הבגרות יתנהלו כסדרן הוא גם מועל באחריותו. לכן הוא היה צריך לצפות את המצב ולהתכונן אליו, עם על ידי הסכם לפנים משורת הדין עם משרד החינוך שישלחו מפקחת צנועה מספיק או על ידי הערכות מתאימה בבית הספר. |
|
||||
|
||||
המנהל לא מקבל את המשכורת שלו מההורים כי אם ממשרד החינוך. ההורים יכולים גם לצפות ממנו לתת לבת שלהם להעתיק בבגרות (כמו שנהוג במגזר הערבי),אבל זה לא משהו שצריך לקרות. |
|
||||
|
||||
"חרד: בהיכנסך לבית חילוני, הורד את הכיפה כדי לכבד את דרי המקום". |
|
||||
|
||||
אתה מכיר הרבה מקומות "חילונים" שחבישת הכיפה פוגעת בהם? מה זה פה? צרפת? |
|
||||
|
||||
(צרפת או טורקיה), התגובה הייתה סרקסטית ונועדה להדגים את האבסורד במנהג. אם הייתי אישה שלא נותנים לה להיכנס לבית־הספר כי מחפצנים אותה ודורשים ממנה להתלבש כדי להסתיר את החפציות שבה, הייתי זועם... אולי הייתי אפילו פוסל מבחנים. "ושמאי אומר: הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". |
|
||||
|
||||
רגע... אתה רומז שנשים הן לא חפץ?! |
|
||||
|
||||
ואתה רומז שמה שכשהאורתודוקסים ואני חושבים שנשים הם חפץ, אנו טועים? לא סתם הדף היומי כרגע הוא ממסכת גיטין, מסכת שלפני מספר פרקים התעסקה בעיקר בהבדלים הקלושים בין גירוש אשה לגירוש עבד. |
|
||||
|
||||
מה ההשוואה הזאת לעבדים? אני כבר חשבתי שאתה חפץ בנשים, שזה העניין... |
|
||||
|
||||
לעולם אין לקחת אותי ברצינות, לעולם. גם בהודעה המקורית, גם בתגובה, וגם בתגובה הזו. במיוחד בתגובה הזו (ובקודמת). |
|
||||
|
||||
תלוי איזה נשים. אשתו של אסף לדוגמא (או של יאשה) היא בהחלט חפץ. |
|
||||
|
||||
תודה שהזכרת לנו שיש גם גברים שהם חפצים. |
|
||||
|
||||
אבל זו בדיוק הבעיה - שכשחרדים מתלוננים על ''כפייה חילונית'', הם בד''כ מתלוננים על כך שנשללת מהם ה''זכות'' לכפות את דתם על אחרים. ומלחמה על ערכים הופכת לדבר נאצל רק כתלות בערכים עצמם. |
|
||||
|
||||
הם השתכללו. בפעם האחרונה ששמעתי, ''כפייה חילונית'' באה לידי ביטוי בכך שבבתי מלון, אם שכירת החדר נסתיימה ביום שבת, אז מבקשים מהאורחים להתפנות באותה השעה שבה מתפנים ביום חול, מה שכמובן בלתי אפשרי לדתיים. |
|
||||
|
||||
כפייה חילונית? כל עוד אני לא מבקש מיהודי להרוג או לעבוד עבודה זרה או לקיים גילוי עריות, אני האשם ולא הוא, אפילו אם הוא עובר את העבירה. אלוהים במידה וקיים יכעס עלי ולא עליו. במקום שמנהל התיכון ייתן לאישה הכופרת ממשרד החינוך לחטוא ולא לזכות לחיי העולם הבא, הוא החליט להתנהג בחוסר דרך־ארץ ובניגוד לדינה דמלכותא דינה. כפייה? לא נראה לי. |
|
||||
|
||||
''לפני עיוור לא תתן מכשול''. ההצדקה הדתית לכפיה באשר היא. |
|
||||
|
||||
לדעתי הצדקה יותר נפוצה היא תפיסת העם כישות אחת שמעשי חלקים מתוכה משפיעים על הכוליות. אין ''גאולה פרטית'' בעולם הזה, אלא דור שראוי או לא ראוי להיגאל או להיענש. הברכות והקללות לא ניתנו ליחידים. ומכאן גם נובעת תפיבת הערבות ההדדית - המעשים שלך משפיעים גם עלי וההיפך. |
|
||||
|
||||
אבל המשגיחה לבושה כפי שהיא לבושה בין אם היא משגיחה על הנבחנות ובין אם היא מסולקת מבית הספר והולכת להתלונן בפני המפקח, כך שמבחינת החשבון הכולל של עמישראל אין שום רווח מאיסור כניסתה. ואם תאמר שחשב המנהל שבזכות האיום היא תתרצה ותחליף מלבושיה לפחות לפרק זמן מסויים ונמצא שזכינו בננו-מצווה, אענה שגם אם כך היא, הרי שמשראה שאין היא מתרצה והיא פונה לאחוריה ועוזבת, היה עליו להרשות לה להכנס בכל זאת. אחרי ככלות הכל תעודת בגרות לבוגרות האולפנא יכולה לעזור להן בעתיד בנשיאת עול כלכלת הבית, ולשחרר את אברכיהן ללימוד תורה ולקירוב המשיח. הלא כך? |
|
||||
|
||||
ואם התלמידות תראנה את לבושה של המפקחת, וזה ימצא חן להן, וילכו אחרי שקר החן והבל היופי? אין זה תפקידו של המנהל לעשות את חשבונותיו של אלוהים (תיפח רוחם של מחשבי קיצים). הוא צריך לשמור על נפשן הרכה של תלמידותיו ולא להביאן לידי מחשבות חטא ולא לידי ניסיון וכולי. |
|
||||
|
||||
יפה אמרת, אבל זה מוביל אותנו לנימוק שהביאה נועה. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהנימוק שנועה הביאה אינו נכון. רק שהוא לא הנימוק הנפוץ ביותר. |
|
||||
|
||||
ואני טענתי שהנימוק הנפוץ לא תופס במקרה שלפנינו. |
|
||||
|
||||
אל תהיה נוקדני. זה לא הולם אותך. |
|
||||
|
||||
אל *כש*תהיה נוקדני. |
|
||||
|
||||
זאת לא נוקדנות. זה מסע צלב. |
|
||||
|
||||
זו אינה נוקדנות |
|
||||
|
||||
...מאידך גיסא, אם המשגיחה תעזור להן בקבלת תעודת הבגרות בזמן, והתעודה תעזור להן למצוא מקצוע רווחי כלשהו, אז לבושה הפרוץ, ר"ל, של אותה משגיחה יכול לחסן אותן מעט בפני התלבושות שייראו בהמשך בעבודתן, לא? |
|
||||
|
||||
כאמור, אין זה תפקידו לעשות את חשבונותיו של ה' יתברך. הופקדו בידיו נשמות זכות וטהורות ועליו לשמור עליהן מכל רע. |
|
||||
|
||||
אך אם נידרש למחשבה קצת קונספירטיבית: היתה למנהל בית הספר משגיחה קבועה שהיתה נותנת לעזור לתלמידת. הגיעההשמועה למישהו במישרד החינוך והוא החליט להחליף את המשגיחה. היה מעניין לראות איך היתה לבושה המשגיחה הקודמת. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהמצווה הזו מופיעה באותו פרק יחד עם ''אל תפרש את המצוות כפי שהן כתובות, אלא התפלסף עליהם כדי שיתאימו לאינטרסים שלך, אני אדוני''. |
|
||||
|
||||
''על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל''. - הצידוק להנפצת חומרות ואיסורים שלא היו ולא נבראו וה' לא ציווה ולא עלתה על לבו. וכל מי שאומר אחרת, אומרים לו שהוא קראי. זה בדברים י''ז יא', ואילו ''לפני עיוור לא תתן מכשול'' מופיע בויקרא י''ט יד'. |
|
||||
|
||||
ומה עם "את כל הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו"? זה מדברים י"ג א'. |
|
||||
|
||||
"מנהג ישראל - דין הוא!" |
|
||||
|
||||
שתי התגובות שמעלי (שלך ושל גדי) מורכבות מדי בכדי שאבין אם הן מחזקות אותי או לא. אני אלך על האפשרות הראשונה, מה אכפת לי? |
|
||||
|
||||
התגובה שלי לא מחזקת אותך. הנקודה היא שהדתיים עוברים מ"לכפות את דתם על אחרים" ל"לדרוש התחשבות מפליגה בגלל דתם". כדי להבין למה זה לא אותו דבר, חשוב על אם "ברוכת ילדים" שדורשת קצבאות ענק מהמדינה; היא לא דורשת שכולם יעשו המון ילדים. |
|
||||
|
||||
דוקינס אומר את זה הרבה יותר טוב. לדבריו, זה לא משהו חדש - כל האנשים בתרבות שלנו רגילים להתייחס ולהתחשב ברצונות הדתיים של אנשים אחרים יותר מאשר ברצונות "סתם" תגובה 479948 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |