|
||||
|
||||
לא חשבתי שההתעלמות היא במודע בהכרח, אבל אם היא לא, קצת חבל לי לגלות שכושר הגילוי של העיתונות הישראלית הוא כל כך ירוד. מותו של מדען ישראלי בעל שם עולמי הוא דבר חשוב, לדעתי. זכור שמדווחים כאן בהרחבה על מוות של בדרנים וספורטאים. |
|
||||
|
||||
מדווחים כאן בהרחבה על מוות של בדרנים וספורטאים *מוכרים*. |
|
||||
|
||||
אוקיי. אם כך: מותו של מדען ישראלי בעל שם עולמי הוא דבר חשוב, לדעתי. זכור שמדווחים כאן בהרחבה על מוות של בדרנים וספורטאים מוכרים. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו השאלה היא אם עיתונות מסחרית צריכה לדווח על מה שחשוב או על מה שמעניין. במילים אחרות, האם אנחנו מצפים דווקא מהעיתונות הישראלית שתחנך אותנו. |
|
||||
|
||||
אני מצפה שתדווח גם על דברים מעניינים וגם על דברים חשובים. עיתון טוב, מסוגל (וראוי) לעשות את שניהם. |
|
||||
|
||||
אה. עיתונות טובה בישראל. כן, אני גם מחפשת כזו. |
|
||||
|
||||
מה זה "חשוב"? חייהם של מי מהקוראים מושפעים? למה ראוי לעצור אותם בסדר יומם ולהביא את הידיעה הזאת לתשומת ליבם? אל סתם תגיד "חשוב" בלי להסביר. |
|
||||
|
||||
"חשוב" כי הוא מדען ישראלי חשוב. אתה שואל למה המדע הישראלי חשוב? זה דיון אחר שאני לא רוצה להיכנס אליו. |
|
||||
|
||||
לא שואל למה המדע חשוב. שואל למה חשוב לדעת בדיוק מה קורה לאנשים שעוסקים בנושא החשוב הזה, פרטנית ובזמן כמעט-אמת. כמו אנשים בכל מקום, הם מתים מדי פעם, משתגעים מדי פעם, נוטשים את התחום מדי פעם. למה זה צריך להיות מובא לתשומת ליבי למי מהם זה קרה היום? זו רכילות. |
|
||||
|
||||
כי המוות שלהם פירושו שינוי לא זניח בנושא החשוב הזה. שוב, אתה יכול לשאול "אבל מה אכפת לי לדעת שינויים לא זניחים בנושא הזה בזמן כמעט-אמת?" ואני אענה שאם "חשוב" פירושו "משפיע על החיים שלך בזמן כמעט-אמת", אז זה לא חשוב, כמו רוב הידיעות בעיתון. |
|
||||
|
||||
רוב הידיעות אכן לא חשובות. אבל חלק גדול מהן דווקא כן - מעשיהם ואמירותיהם של אנשי ציבור שאני צריך לחכוך בדעתי אם לתת להם את הקול שלי בבחירות הבאות, שינויים בחוק שמשפיעים עליי, שינויים במוסדות שאני מקבל שירות מהם, או משלם להם מיסים, אירועים שעשויים להשפיע עליי כלכלית, מחקרים שעשויים לשנות לי כשאני יוצא לחפש עבודה, אירועים ועובדות שעשויים לעניין אותי אם אני פעיל חברתית, פגמים סדרתיים, אולי קטלניים, במוצרים שאולי רכשתי... אני עוצר לא בגלל שנגמר לי, אלא מתוך הנחה שהנקודה עברה. אז ''חשוב'' היא לא מילה ריקה בהקשר של חדשות עיתונאיות. יש דברים חשובים רבים, ומותו של מתמטיקאי איננו אחד מהם. ובניגוד למותו של בדרן שאחוז ניכר מהאוכלוסיה מכיר ואחוז לא קטן גם אוהב, שהיא לא דוגמה לידיעה חשובה, מותו של מתמטיקאי הוא גם לא אירוע מעניין. אז חשבון קצר לסיכום - משתי הסיבות שאני מכיר לטרוח לקרוא ידיעה מסויימת בעיתון, במקרה שלנו יש אפס. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי הייתה שככל הנראה אם יקרה משהו לכהנמן (אחרי מאה ועשרים וגו') - כן ידווחו על זה. |
|
||||
|
||||
מדען בעל שם עולמי הוא בעל שם עולמי *בתחומו*. יותר אנשים בעולם מכירים את נינט (99.9% מהם חיים בישראל, אמנם, אבל זה לא משנה) מאשר את המתמטיקאי הישראלי המוצלח ביותר בדורנו. |
|
||||
|
||||
מה לעשות שמותם של בדרנים וספורטאים מעניין אנשים, ומותם של מדענים שהם לא שמעו עליהם עד אותו הרגע לא מעניין אותם, ואולי גם לא צריך לעניין אותם. אתה יודע מה? גם אותי מותו של סופר שקראתי ספר אחד שלו ואהבתי, או ממש שנאתי, יעניין יותר ממותו של מדען שאני לא מכיר, גם אם הוביל מהפכה ענקית בתחום הצר בו הוא עסק. אנשים מתים כל יום. גם גדולי הדור. אי-אפשר ולא מעניין לעקוב אחרי כולם. |
|
||||
|
||||
לא צריך להכיר את האדם אלא להכיר בתרומתו. ''מתה אשתו של המורה למתמטיקה שלי''. |
|
||||
|
||||
צר לי, אני לא מצליח למצוא שום משמעות עמוקה באמירה שלך. 1. הכרתי בתרומתו לא תתרום לו שום דבר, עכשיו משהוא מת. 2. בתור אדם שהיה גם מוצלח וגם חביב, אני בטוח שלא חסר לא פידבק חיובי מסובביו ואנשי תחומו, ואפילו אם יכל להנות מעשר השניות של תשומת ליבי המתפעמת כשהייתה מתפרסמת עליו החדשה בעיתון, אני בטוח שהוא לא היה מרגיש שהוא צריך את זה. 3. ממילא לא יכולתי להתפעמם מהצבה של תמונה בעיתון לצד עשרים פסקאות שמשמעותן מסתכמת להדיוט שכמוני ב"הוא היה גדול". אמרו את זה על יותר מדי אנשים לפניו (יותר מדי מכדי לעורר תגובה רגשית, אפילו אם כל פעם הייתה מוצדקת לגמרי). בשביל להתפעל, אני צריך להבין, ואין לי שום ספק שלא התכוונת לרמוז אפילו שהעיתון צריך להקנות לקוראיו הבנה בנושא. "לא צריך להכיר את האדם אלא להכיר בתרומתו"?! החיים קשים ואנשים מתים, גם אם הם מוכשרים ונחמדים. אין יכולת, זמן או טעם לעצור ולהכיר בתרומתם. --- צונזרו כמה דברים שרציתי להגיד כדי להסביר עד כמה ומה האמירה שלך לא נראית לי הגיונית, בגלל שהם נשמעו יותר מדי תקיפה של עודד שרם, שנגדו אין לי שום דבר. |
|
||||
|
||||
זה מפני שלא הבנת אותה. אני מתכוונת ש"עודד שרם" כפרסונה באמת לא מעניין הרבה קוראים, אבל תארו כן. כשהתפרסמו ידיעות על שופט בכיר שנרצח, אף אחד לא הכיר את עדי אזר, ואולי לקוראים לא איכפת ממערכת המשפט, אבל כן היה חיוני לפרסם את זה, כי יש לזה חשיבות ציבורית. אני עדיין לא מבינה מה אתה רוצה ולמה אתה מתרגז. מי כן אמור להופיע בעיתון? לגרסתך רק שחקנים וסלבריטיז? ומה עם עיתונים "רציניים" מ"הארץ" ומעלה?1 גם הם צריכים לפרסם רק ידיעות הקשורות להנ"ל? אם חמישה אנשים אומרים לך שלדעתך הנושא מעניין, זה אומר שיש לפחות חמישה קוראים לידיעה על עודד שרם, וזה רק קורא אחד פחות ממה שהיה לדן בן אמוץ. למה אתה חושב שיש למנוע מהאנשים הללו לקרוא על מה שמעניין אותם? 1 עם כל ההסתייגויות המתבקשות שנשמעות בד"כ לגבי רמתו של "הארץ" לאחרונה. |
|
||||
|
||||
שופט שנרצח זה נורה אדומה שנדלקת לגבי התגברות הפשע בארץ. מתמטיקאי, שופט או כהן דתי שמתים בתאונת טיפוס, מה אפשר ללמוד מזה? שטיפוס הוא מסוכן? נו באמת. לפני שסיימתי את הפסקה השניה שלך, עוד חשבתי לכתוב "אני לא מתרגז". אבל אז הגעתי לסופה של הפסקה, שם את שואלת אותי למה אני חושב שיש למנוע מהאנשים האלו לקרוא על מה שמעניין אותם... מה?! מתי אני אמרתי שצריך למנוע מהם משהו? אני דרשתי לסגור את ידיעות אחרונות אם הוא מעז לכתוב על מתמטיקאים? שיכתבו העיתונים הפרטיים על מה שבא להם, ואני אחליט איזה מהם לקנות בהתאם. הדיון נפתח מזה שאחרים שאלו למה העיתונים לא כותבים על מתמטיקאים, והסיקו מכך על ההתדרדרות האינטקטואלית והמוסרית של העיתונאים, מערכת החינוך, והמדינה כולה; אני הגנתי על החלטתם של העיתונים. זה לא שהעיתונים כן כתבו על מתמטיקאים, ואני פתחתי דיון שדורש מהם להפסיק. בקיצור, דמגוגיה עילאית. את לא שוקטת על שמריך. ברכותיי. הייתי מספר לך מה לדעתי כן יהיה בעיתון טוב, אבל השאלה הזאת שלך ("למה אתה חושב שיש למנוע מהאנשים הללו לקרוא על מה שמעניין אותם?") הוציאה לי את החשק לנסות לנהל איתך דיון. |
|
||||
|
||||
"מתה אשתו וגו"' זה תרגיל בבניית משפטים, לא במתמטיקה. ואין לדעת במה היא הייתה חשובה, אותה רעיה שהוקדש לה השיר.:) |
|
||||
|
||||
זהו, שבכלל לא מדובר פה בזאת מהשיר וגם לא באשתו של אפשטיין. זאת שבפתיל הזה, חשיבותה בכך שהיא היתה אמורה להסיע את העורכת הביתה בסוף המסיבה. |
|
||||
|
||||
''היסעתי את העורכת הבייתה מהסופרמרקט''. נשמע לא רע. |
|
||||
|
||||
קשה לי כשמגדירים את מותו כ''חשוב''. הייתי אומרת, ''משמעותי''. חשוב היה שהוא יישאר בחיים, כי ''חשוב'' זה דבר שיש בו איזושהי משמעות טובה, נדמה לי. (אבל זו כנראה רק אני). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |