|
||||
|
||||
צר לי, אני לא מצליח למצוא שום משמעות עמוקה באמירה שלך. 1. הכרתי בתרומתו לא תתרום לו שום דבר, עכשיו משהוא מת. 2. בתור אדם שהיה גם מוצלח וגם חביב, אני בטוח שלא חסר לא פידבק חיובי מסובביו ואנשי תחומו, ואפילו אם יכל להנות מעשר השניות של תשומת ליבי המתפעמת כשהייתה מתפרסמת עליו החדשה בעיתון, אני בטוח שהוא לא היה מרגיש שהוא צריך את זה. 3. ממילא לא יכולתי להתפעמם מהצבה של תמונה בעיתון לצד עשרים פסקאות שמשמעותן מסתכמת להדיוט שכמוני ב"הוא היה גדול". אמרו את זה על יותר מדי אנשים לפניו (יותר מדי מכדי לעורר תגובה רגשית, אפילו אם כל פעם הייתה מוצדקת לגמרי). בשביל להתפעל, אני צריך להבין, ואין לי שום ספק שלא התכוונת לרמוז אפילו שהעיתון צריך להקנות לקוראיו הבנה בנושא. "לא צריך להכיר את האדם אלא להכיר בתרומתו"?! החיים קשים ואנשים מתים, גם אם הם מוכשרים ונחמדים. אין יכולת, זמן או טעם לעצור ולהכיר בתרומתם. --- צונזרו כמה דברים שרציתי להגיד כדי להסביר עד כמה ומה האמירה שלך לא נראית לי הגיונית, בגלל שהם נשמעו יותר מדי תקיפה של עודד שרם, שנגדו אין לי שום דבר. |
|
||||
|
||||
זה מפני שלא הבנת אותה. אני מתכוונת ש"עודד שרם" כפרסונה באמת לא מעניין הרבה קוראים, אבל תארו כן. כשהתפרסמו ידיעות על שופט בכיר שנרצח, אף אחד לא הכיר את עדי אזר, ואולי לקוראים לא איכפת ממערכת המשפט, אבל כן היה חיוני לפרסם את זה, כי יש לזה חשיבות ציבורית. אני עדיין לא מבינה מה אתה רוצה ולמה אתה מתרגז. מי כן אמור להופיע בעיתון? לגרסתך רק שחקנים וסלבריטיז? ומה עם עיתונים "רציניים" מ"הארץ" ומעלה?1 גם הם צריכים לפרסם רק ידיעות הקשורות להנ"ל? אם חמישה אנשים אומרים לך שלדעתך הנושא מעניין, זה אומר שיש לפחות חמישה קוראים לידיעה על עודד שרם, וזה רק קורא אחד פחות ממה שהיה לדן בן אמוץ. למה אתה חושב שיש למנוע מהאנשים הללו לקרוא על מה שמעניין אותם? 1 עם כל ההסתייגויות המתבקשות שנשמעות בד"כ לגבי רמתו של "הארץ" לאחרונה. |
|
||||
|
||||
שופט שנרצח זה נורה אדומה שנדלקת לגבי התגברות הפשע בארץ. מתמטיקאי, שופט או כהן דתי שמתים בתאונת טיפוס, מה אפשר ללמוד מזה? שטיפוס הוא מסוכן? נו באמת. לפני שסיימתי את הפסקה השניה שלך, עוד חשבתי לכתוב "אני לא מתרגז". אבל אז הגעתי לסופה של הפסקה, שם את שואלת אותי למה אני חושב שיש למנוע מהאנשים האלו לקרוא על מה שמעניין אותם... מה?! מתי אני אמרתי שצריך למנוע מהם משהו? אני דרשתי לסגור את ידיעות אחרונות אם הוא מעז לכתוב על מתמטיקאים? שיכתבו העיתונים הפרטיים על מה שבא להם, ואני אחליט איזה מהם לקנות בהתאם. הדיון נפתח מזה שאחרים שאלו למה העיתונים לא כותבים על מתמטיקאים, והסיקו מכך על ההתדרדרות האינטקטואלית והמוסרית של העיתונאים, מערכת החינוך, והמדינה כולה; אני הגנתי על החלטתם של העיתונים. זה לא שהעיתונים כן כתבו על מתמטיקאים, ואני פתחתי דיון שדורש מהם להפסיק. בקיצור, דמגוגיה עילאית. את לא שוקטת על שמריך. ברכותיי. הייתי מספר לך מה לדעתי כן יהיה בעיתון טוב, אבל השאלה הזאת שלך ("למה אתה חושב שיש למנוע מהאנשים הללו לקרוא על מה שמעניין אותם?") הוציאה לי את החשק לנסות לנהל איתך דיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |