בתשובה להאייל האלמוני, 12/09/08 23:55
another world 489895
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 13/9/2008, 1:34
זה סיכון של התקשורת. כאן מתו ממנה שני ילדים בחודש האחרון.
השפעת התקשורת 489899
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 13/9/2008, 9:52
האומנם? גם לי כמו לרבים היתה תחושה חזקה שהתקבצות 3 המקרים נבעה מחשיפת היתר של מקרה רוז. אני עדיין חש כך, אבל כדאי לדעת את הסטטיסטיקות.

שמעתי ברדיו מפי גורם מוסמך (משטרה, השירות הסוציאלי) שרצח ילדים בידי הוריהם הוא דבר שקורה כאן 5-6 פעמים בשנה! כך שזו אינה תופעה שנגרמה רק עתה ע"י התקשורת.
אני זוכר שלפני כ5-10 שנים שמעתי שבבריטניה הדבר קורה לפחות פעם בשבוע. בהשוואת גודל האוכלוסיות (6 מיליון ו4.8 מקרים לעומת 60 מיליון דאז), שיעור המקרים דומה.

זכור לי גם שלפני מספר שנים הוסכם ע"י התקשורת שמקרי התאבדות חיילים לא יתפרסמו בעיתונות באופן בולט (או בכלל) כדי לבדוק את השפעת הפרסום. לאחר שנה התברר שלא היה שינוי בכמות המקרים.

ונחזור לחלקיקים...
השפעת התקשורת 489903
האייל האלמוני • בתשובה לאפופידס שבת, 13/9/2008, 10:40
תופעה שמתרחשת 5-6 פעמים בשנה לא קורית בקצב של פעמיים בהפרש של ימים אחדים, זמן קצר מאוד לאחר פתיחתו של פסטיבל תקשורתי היסטרי ליחס למקרה קודם שלה, כאשר בכל המקרים מדובר בילדים בני אותו גיל שמצאו את מותם במים.
השפעת התקשורת 490634
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 18/9/2008, 9:05
תופעה שמתרחשת 5-6 פעמים בשנה בהחלט קורית פעמיים בהפרש של ימים אחדים, בהסתברות הניתנת לחישוב על פי התפלגות פואסון.
התפלגות פואסון [ויקיפדיה]
תהליך פואסון [ויקיפדיה]
השפעת התקשורת 490635
האייל האלמוני • בתשובה לזהריקו יום ה', 18/9/2008, 9:08
נתתיי עוד כמה קווי דמיון בין האירועים, זה קצת שונה.
השפעת התקשורת 490640
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 18/9/2008, 9:34
אני חושב ששנינו צודקים. לתקשורת יש השפעה, אבל נטיתו של האדם לחפש דפוסים גורמת לנו לראות אותה כגדולה ממה שהיא באמת.
השפעת התקשורת 490674
האייל האלמוני • בתשובה לזהריקו יום ה', 18/9/2008, 11:54
אתה צודק בעניין חיפוש הדפוסים, אבל בהקשר הספציפי שעליו דיברנו קשה לי מאוד מאוד להאמין שמדובר בסמיכויות מקרים בלבד.
סמיכות תוך שמירה על הממוצע 490798
אפופידס • בתשובה לזהריקו יום ו', 19/9/2008, 18:37
עוד אפשרות: פרסום מקרים גורם לשתי השפעות מנוגדות המתקזזות במידת מה, בקרב אלו שהרעיון חלף בראשיהם.

האחת היא דחיפה אל מעבר לסף העשייה, עקב תפיסת ההרהור ומשאלת הלב כמעשיים ואף כלגיטימיים (מאחר ואינם לבד במעשם). ההשפעה הנגדית היא שפרסום מקרה דומה בתקשורת, תוך הדגשה ועירור של אמפטיה לקורבן המאחדת את רובנו - עד כדי כך שלאחר מספר ימים חווים רבים הזדהות ואבל עמוקים כאילו מדובר היה באדם קרוב ויקר להם. אמפטיה זו גורמת לחלק מאלו שהיו על מסלול שהיה בסופו של דבר מיתרגם למעשה, לנער מחשבות ולהתנער מאפשות של מעשה דומה ‏1.

סטטיסטית מקבלים שחלק מאלו שקרובים יחסית לעשיית המעשה בעתיד הקרוב - מבצעים אותו מיידית, בעוד אחרים, שעשויים היו להגיע למעשה בעתיד הרחוק יותר‏2 אך חוו את הפרסום כמראה לא מחמיאה - מוסטים ממסלול זה.

--------------------------------------------------------------------------
‏1 נתקלתי באם שחדלה מלהרים יד על בנה הקטן אותו היא נהגה להכות בתכיפות, עקב מקרה דומה אך קשה הרבה יותר שנחשף אז והסעיר אז את המדינה.
‏2 סביר שהם בשלב מוקדם ורחוק מן המעשה יחסית לקבוצה הראשונה.
השפעת התקשורת 489911
tahmar1900 • בתשובה לאפופידס שבת, 13/9/2008, 16:20
אחד הכללים שפועלים בארץ ובעולם‏1, גם אם לא תמיד מעוגנים בחוק, היא פרסום כמה שפחות מקרי התאבדויות‏2 ובמידת פרסום, לא להציג את המתאבד באור חיובי מאוד או רומנטי, וכך גם את המעשה.
מה שכן מעוגן בכללי האתיקה העיתונאית הוא איסור פרסום על התאבדות בה המתאבד הוא עדיין קטין.

שם התופעה שבה "התאבדות גוררת התאבדות" הוא אפקט ורתר.

מכתב למערכת, "זהירות מתבקשת", מוסף הארץ מה־21 במרץ 2008.
קטעים מכנס על סיקור התאבדויות בארץ שנערך בסמינר הקיבוצים ב־9 באפריל 2009.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות