|
||||
|
||||
תופעה שמתרחשת 5-6 פעמים בשנה לא קורית בקצב של פעמיים בהפרש של ימים אחדים, זמן קצר מאוד לאחר פתיחתו של פסטיבל תקשורתי היסטרי ליחס למקרה קודם שלה, כאשר בכל המקרים מדובר בילדים בני אותו גיל שמצאו את מותם במים. |
|
||||
|
||||
תופעה שמתרחשת 5-6 פעמים בשנה בהחלט קורית פעמיים בהפרש של ימים אחדים, בהסתברות הניתנת לחישוב על פי התפלגות פואסון. התפלגות פואסון [ויקיפדיה] תהליך פואסון [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
נתתיי עוד כמה קווי דמיון בין האירועים, זה קצת שונה. |
|
||||
|
||||
אני חושב ששנינו צודקים. לתקשורת יש השפעה, אבל נטיתו של האדם לחפש דפוסים גורמת לנו לראות אותה כגדולה ממה שהיא באמת. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בעניין חיפוש הדפוסים, אבל בהקשר הספציפי שעליו דיברנו קשה לי מאוד מאוד להאמין שמדובר בסמיכויות מקרים בלבד. |
|
||||
|
||||
עוד אפשרות: פרסום מקרים גורם לשתי השפעות מנוגדות המתקזזות במידת מה, בקרב אלו שהרעיון חלף בראשיהם. האחת היא דחיפה אל מעבר לסף העשייה, עקב תפיסת ההרהור ומשאלת הלב כמעשיים ואף כלגיטימיים (מאחר ואינם לבד במעשם). ההשפעה הנגדית היא שפרסום מקרה דומה בתקשורת, תוך הדגשה ועירור של אמפטיה לקורבן המאחדת את רובנו - עד כדי כך שלאחר מספר ימים חווים רבים הזדהות ואבל עמוקים כאילו מדובר היה באדם קרוב ויקר להם. אמפטיה זו גורמת לחלק מאלו שהיו על מסלול שהיה בסופו של דבר מיתרגם למעשה, לנער מחשבות ולהתנער מאפשות של מעשה דומה 1. סטטיסטית מקבלים שחלק מאלו שקרובים יחסית לעשיית המעשה בעתיד הקרוב - מבצעים אותו מיידית, בעוד אחרים, שעשויים היו להגיע למעשה בעתיד הרחוק יותר2 אך חוו את הפרסום כמראה לא מחמיאה - מוסטים ממסלול זה. -------------------------------------------------------------------------- 1 נתקלתי באם שחדלה מלהרים יד על בנה הקטן אותו היא נהגה להכות בתכיפות, עקב מקרה דומה אך קשה הרבה יותר שנחשף אז והסעיר אז את המדינה. 2 סביר שהם בשלב מוקדם ורחוק מן המעשה יחסית לקבוצה הראשונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |