|
||||
|
||||
בוודאי שלא הייתי מתגייס. בדיוק כפי שמעטות הן הפעולות האלתרואיסטיות שאני מבצע בחיי היומיום מבלי שיכפו עלי. אני לא מדבר על עזרה לזולת, אמפתיה או סבר פנים נחמד - בסה"כ אני חושב שביחסים בין-אישיים אני כן אדם מוסרי. אבל אני מדבר על התנדבות באלף ואחת סוגים של עמותות או ארגונים. בסה"כ הצבא לא יותר קדוש ולא יותר חשוב מכל שירות אחר שנחוץ למדינה, בין אם זה בתחום החינוך, הבריאות, הביטחון האישי. אבל רק לצבא אנחנו מתייחסים כאל משהו קדוש, רק את הצבא מכריחים אותנו לעשות ורובנו עושים רק את הצבא. ואני לא מקבל את כל הדיבורים האלו על "אם צה"ל היה כפי שהוא אמור להיות, הייתי שמח לשרת שם". צה"ל צריך עילית של אנשים מיוחדים, בין אם זה בתחומי המודיעין, המחקר והפיתוח או היחידות המיוחדות, ומסה מטורפת של אנשים שיעשו עבודה שחורה. וזה לא משנה אם מדובר בתצפית על מסך, במענה לטלפונים, בתיוק, בשמירה, בסיור, בישיבה על המכ"מ. כולנו היינו שמחים להשתייך לעילית הזו, ואולי גם להיות מתוגמלים על כך כספית. אבל מה בנוגע ל-95 האחוזים האחרים? קיבלתי את הרושם שרוב הכותבים באייל הם אנשים שמחפשים אתגרים אינטלקטואלים במסגרת עבודתם ורובם כבר מצאו אותם. כמו כן נראה לי שמעטים כאן סובלים מבעיות תעסוקה וחלקם אפילו משתייכים למה שנקרא "עובדי היי טק" שע"פ הסטיגמה לא מתקשים לסגור את החודש. מה הצבא יכול להציע שיתחרה בכך? איזה תגמול כספי יגרום לכם לבחור בחיים של עבודה שחורה ואולי אפילו סיכון? |
|
||||
|
||||
במסגרת צבא מקצועי, שמורה לך הזכות להחליט היכן תשרת (במידה ותתאים). אף אחד לא "מתגייס" לאינטל, נניח, מבלי לדעת אם הוא ישובץ כמהנדס מיקרואלקטרוניקה, איש מכירות או גנן. הצבא יכול להציע לך הרבה דברים. קודם כל, ישנם שני מסלולים בצבא שמהווים המון סיפוק מקצועי ועניין שלא תמצא בשום מקום אחר - המודיעני והקרבי. לא לחינם הקצינים בסקטורים האלה הם איכותיים במידה ניכרת מקצינים מקצועיים שעוסקים בעבודת ניהול סתמית במסגרת הצבא ׁ(לוגיסטיקה, חימוש, שלישות, חרטא כזה) איזה תגמול כספי יגרום לך לבחור בסיכון? נו, הרי זה חלק מהרעיון בצבא. זה אורח חיים שמרגש ומאתגר אנשים מסויימים. עובדה שיש אנשים מוכשרים שנשארים בצבא למרות שהמשכורות והתנאים בהכרח גרועות יותר מבאזרחות. |
|
||||
|
||||
כל ההשוואות בין העיסוק הצבאי לבין כל עיסוק אחר אינן נכונות. עיסוקי לחימה הם עיסוקים ייחודיים. נכון שיש בצבא הרבה מאד עיסוקים שאינם לחימה ואפשר לבצע אותם במיסגרת אזרחית אך לא עיסוקי לחימה. נכון שתמיד היו צבאות שכירים וגם בעיראק פועל תאגיד בלקווטר.אני מתייחס כאן לא רק לרובאים מיקצועיים בצבא הלאומי,אלא להפרטת הסמכות להפעיל אלימות. אז לעניין הרובאי המיקצועי: מדינה שהמילחמה היא דרך רציונלית ו"שגרתית" להשיג מטרות מדיניות, תעדיף כמובן רובאים מיקצועיים. צבא כזה מוריד את העניין החשוב ביותר שקיים לגבי מילחמה: לדעתי החלטה על שימוש באמצעי הזה צריך להיות אקט מאד קשה. הצבא המיקצועי אמור להפחית את הקושי הזה; הצבא השכיר-התאגיד הצבאי- אמור כמעט לבטל את הקושי הזה. שלא לראות את הנזק שבהעמדת מניע הרווח בלב העיסוק המילחמתי. |
|
||||
|
||||
הצבא הוא ארגון ייחודי ולהיות מפקד אכ''א זה לא כמו להיות מנהל אגף משאבי אנוש בחברה גדולה. אבל יש דברים מאוד מעניינים שאפשר לעשות בצבא ואי אפשר לעשות בשום מקום אחר - נשמע לי כמו סיבה טובה להתגייס. |
|
||||
|
||||
גם להיות מורה, רופא, טבח או אדריכל זה עיסוק ייחודי. |
|
||||
|
||||
אם מורה, רופא, אדריכל וטבח-תפקידם להרוג וליהרג - אז הם עיסוק ייחודי. |
|
||||
|
||||
לא לזו הכוונה. אני אומר פשוט שאפשר לחלק מאוד בגסות את התפקידים בצבא לתפקידים בעלי אופי אזרחי שקשורים לניהול הצבא כמערכת גדולה ומסובכת ותפקידים בעלי אופי צבאי שקשורים ישירות למטרות של הצבא. באזרחות לא יצא לך לשכב במארב; לא לחקור ידיעות מודיעניות ולגבש מהן תמונת מצב; לא לשבת בחמ"ל עם כוננות, לחקור שבויים או השד יודע מה. לעומת זאת אפשר לעשות תפקיד דומה לזה של איזה רמ"ד חימוש באזרחות (מסגרת צבאית או לא, זה עדיין "ניהול" ונהג שמוביל M16 במקום קרטוני חלב הוא עדיין נהג). שלא במפתיע, המ"פ בצנחנים וראש חטיבת המחקר הם אנשים יותר איכותיים מנגד שנשאר לנהל את הדלק בבסיס או משהו. מי שמספיק טוב לעשות את הדברים האלה יכול להרוויח כסף באזרחות בלי לקבל משכורת זעומה יחסית ובלי שעות גרועות באמצע הלילה אבל הוא נשאר בשביל האתגר והסיפוק ולכן אני תופס ממנו. |
|
||||
|
||||
אהוד ברק דאג להגדיל את המשכורות של אנשי הקבע שלא יברחו לאזרחות ולכן קשה לדבר כאן על אתגר וסיפוק בלבד. |
|
||||
|
||||
בנאדם שמסכן את החיים שלו זה כבר ראוי לכבוד; מי שממשיך לסכן אותם מעבר לנדרש זה כבר ראוי להערצה. בצבא אפשר להקפיץ אותך באמצע הלילה, אתה תקוע בחורים, אין לך חיים. באזרחות התנאים עדיפים. |
|
||||
|
||||
לא כל אנשי הקבע הם קרביים שמסכנים את החיים שלהם. בסך הכל הם עובדים בצבא במקום באזרחות. |
|
||||
|
||||
זה מה שאני אומר. לאדם מוכשר לא כדאי להישאר בצבא כדי להיות קצין לוגיסטיקה או שלישות, אבל להיות איש מודיעין ולוחם אי אפשר בשום מקום אחר. |
|
||||
|
||||
אם תפקידו של חייל הוא לחנך את הדור הבא - אז הוא עיסוק ייחודי. אם תפקידו של חייל הוא לרפא אנשים חולים - אז הוא עיסוק ייחודי. אם תפקידו של חייל הוא לתכנן בתים - אז הוא עיסוק ייחודי. אם תפקידו של חייל הוא להכין אוכל - אז הוא עיסוק ייחודי. כל העיסוקים ייחודיים, כל אחד בדרכו. |
|
||||
|
||||
אכן, כל אחד מהם הוא ייחודי בדרכו, אך ייחודיותו של הלוחם (שאליו כיוון איציק עפ"י תגובה 487221, לפני שהדיון התפזר קמעא) היא ייחודיות-שמעל-לכל-ייחודיות. החייל המחנך יכול לחנך כחוק גם במסגרות אזרחיות. החייל הרופא יכול לרפא כחוק גם במסגרות אזרחיות. החייל האדריכל יכול לבנות בתים כחוק גם במסגרות אזרחיות. החייל הטבח יכול להכין אוכל כחוק גם למורים, רופאים ואדריכלים אזרחיים. ורק הלוחם, עיסוקו הופך מעשה שבכל מסגרת אחרת הוא בלתי חוקי ובד"כ נחשב גם בלתי מוסרי - לעיסוק חוקי, מוסרי (עפ"י העמדות הרשמיות) ואף כזה הזוכה לפיאור, לתהילה ולתשבחות. רק הלוחם, תפקידו החוקי והרשמי הוא ליטול חיי אדם תוך סיכון חייו שלו (שלא כמו הרופא והטבח שיוכלו לעסוק בעבודתם עד גיל הפרישה ואף לאחר מכן) והוא עושה זאת בשליחותה, בתמיכתה ובברכתה של המדינה (ובילדותנו, רובנו מאמינים שגם להגנתה. לפעמים זה גם נכון). במסגרות אחרות, בלתי צבאיות, ושלא כמו עיסוקיהם של האדריכל והטבח - פעילותו של הלוחם היא בלתי חוקית והמדינה והחברה לא רק שאינן נותנות לה את ידן אלא הן אף נאבקות בה באמצעים שונים העומדים לרשותן (משפט, גינוי מוסרי-חברתי וסלידה חברתית-כללית מופגנת ומוחצנת, סלידה פסיכולוגית אישית-פנימית באמצעות חינוך, ענישה מרתיעה וכיו"ב). |
|
||||
|
||||
אהה... כמו שוטר ופקיד מס הכנסה... |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו על חייל, גם שוטר ופקיד של מס ההכנסה (ועוד עשרות תפקידים אחרים) אפשר להגיד ש''עיסוקו הופך מעשה שבכל מסגרת אחרת הוא בלתי חוקי ובד''כ נחשב גם בלתי מוסרי - לעיסוק חוקי, מוסרי''. |
|
||||
|
||||
אתה מתחכם סמיילי אבל מבין למה התכוונו. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא מבין. מה שנראה לי זה שאתם מסמנים את המטרה מסביב לחץ, ושאם היה חובה לשרת בבתי חולים, הייתם מסבירים שרופא הוא מקצוע ייחודי. בשביל לשכנע אותי שאני טועה, אתם צריכים להסביר לי למה היחודיות של המקצוע המסוים הזה מיוחדת מהייחודיות של מקצועות אחרים, ולמה דווקא השוני הזה מצדיק את זה שהשירות במקצוע הזה הוא חובה. |
|
||||
|
||||
תפקידו הרשמי של לוחם הוא לא ליטול חיי אדם תוך סיכון חייו שלו. תפקידו הרשמי של הלוחם הוא לממש את מטרתו של צה"ל והיא ההגנה על בטחון המדינה. אם לדעתך ההגנה על בטחונם של אזרחי המדינה ועל ריבונותה זה עיסוק בזוי אז שיהייה לך בכיף. חוץ מזה, מה לגבי איש אבטחה ברכבת? |
|
||||
|
||||
אתה לא עונה על השאלה האמיתית שלו (דהיינו, מי יתגייס מרצונו כדי להיות בתפקיד של עובד רס''ר). |
|
||||
|
||||
הומצא עבור חיילים שמשרתים בצה''ל רק משום שחלה עליהם חובת גיוס, ומשגויסו יש לספק להם תעסוקה. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה אומר שהעבודות השחורות שהם עושים הן מיותרות, ואפשר פשוט לוותר עליהן לחלוטין? (גם אם כן - ואני ממש לא חושב כך - אתה מוזמן להחליף אותם ב"פועלי מטבח"). |
|
||||
|
||||
עבודות הרס"ר היו אמורות להתבצע ע"י כלל חיילי היחידה. ובנוגע למטבח, איפה ששירתתי היו טבחים אזרחים עובדי צה"ל + סדירים. בשנים האחרונות הוכנסו ליחידות גם חברות קייטרינג. |
|
||||
|
||||
אז תחליף אותם ב"אפסנאים" אם ממש בא לך. ועבודות רס"ר שמתבצעות על ידי כלל חיילי היחידה זה עוד יותר גרוע. מי רוצה לעבוד במקום עבודה שיכריח אותו לנכש עשבים? |
|
||||
|
||||
ביחידה בה אני שירתתי, כל חיילי היחידה הזכרים עשו עבודות רס''ר. למעט הנהגים ולמעט עובדי הרס''ר. עובדי הרס''ר היו יד ימינו של הרס''ר, ותפקידם היה לסדר את האחרים במשמרות של עבודות רס''ר. בחורות עשו מטבחים. לא רס''ר. |
|
||||
|
||||
מי ילך מרצונו להיות שרת נקיון בבית ספר? או בכל בניין משרדים אחר? מי שצריך הכנסה ולא מצליח למצוא עבודה בשום מקום אחר. החסרונות של הליכה לצבא הם ברורים (מערכת היררכית. ל-"בוס" שלך יש הרבה יותר סמכות מאשר באזרחות) אבל גם היתרונות הם ברורים (יכול להיות שכר גבוה יותר, תנאים סוציאליים משופרים ותחושה מסוימת של כבוד). אפשר גם פשוט לעשות מיקוד-חוץ לכל התחום הזה, כמו שנעשה היום בבסיסים עורפיים למטבחים וגם לעבודות הניקיון. |
|
||||
|
||||
הצבעת יפה מאוד על החסרונות של להיות שרת במסגרת צבאית. היתרונות, לעומת זאת, מוטלים בספק - "שכר גבוה יותר" בוודאי שלא קיים כיום, ומתנגדי גיוס הרשות יגידו לך שזה בלתי אפשרי בכלל. כנ"ל ל"תנאים סוציאליים משופרים" (לגור בבסיס מתפורר אי שם בחור התחת של הנגב?). נשארנו עם ה"כבוד" - וכאן באמת שכבר אין לי מושג על מה אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
יש להניח (לקוות?) שהצבא, בניגוד לחברת כח אדם, יעניק ביטוח בריאות מלא לכל עובדיו, פנסיה, לא ילין משכורות, לא ירדוף את עובדיו ולא יאהב תחלופה גבוהה מדי של אנשים. הדבר האחרון מתקשר גם לתחושת הכבוד - בלבישת מדי צבא יש מידה מסוימת של כבוד מתוך תחושת שייכות. אני מנחש שעובדי הרס"ר של השייטת לדוגמה מרגישים שייכים במידה מסוימת לשייטת ונהנים מה-"הילה" (גם בעיני עצמם) וכך גם ביחידות האחרות. הצבא משקיע רבות באירועים וב-"מורל". גם היכולת להקרין כלפי הסביבה האזרחית שאתה לא "סתם" עובד נקיון אלא חלק מהצבא היא יכולת חשובה. דווקא ב-"חורי התחת" של הנגב אפשרויות התעסוקה האחרות מצומצמות עוד יותר. חלק לא קטן מהכלכלה של העיירה היפה מצפה-רמון מבוסס על שני בסיסי צה"ל הבינוניים הנמצאים בסמיכות אליה. |
|
||||
|
||||
חינני. |
|
||||
|
||||
זו הגרסה המרוככת. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שאם באמת צריך את התפקיד הזה, ואם אף אחד לא ירצה לעשות אותו בשכר מסויים, הצבא יצטרך להעלות את השכר המוצע עד שיהיו מספיק אנשים שיהיו מוכנים לבצע אותו. איזה ברירה אחרת יש לצבא? |
|
||||
|
||||
גם בצבא ארה"ב יש עובדי רס"ר. לא כולם יכולים לעשות תואר באסטרופיזיקה. אני הבאתי נימוקים שיכולים לעודד אדם אינטלגנט/מוכשר (או, בוא נאמר, מישהו שיכול להרוויח הרבה בשוק האזרחי) לשרת בצבא. לאנשים מהכיוון השני של הסקאלה יש יתרונות אחרים בצבא - זו מסגרת מוגנת, כמו חממה שדואגת לכל הצרכים שלך, היא מביאה כבוד, אפשר מאוד בקלות להתגייס, וכו'. |
|
||||
|
||||
דוקא לא כיוונתי לתפקיד הזה (אגב, בזמני פירוש ע. רס''ר היה עבד רס''ר). הייחודי בעבודה הצבאית הם דוקא תפקידי לחימת החי''ר. אלו תפקידים בהם אתה מקבל רשות להפעיל אלימות קשה עד להרוג וגם מסתכן בהרג או פציעה. |
|
||||
|
||||
אריתראים! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |