|
||||
|
||||
לא לזו הכוונה. אני אומר פשוט שאפשר לחלק מאוד בגסות את התפקידים בצבא לתפקידים בעלי אופי אזרחי שקשורים לניהול הצבא כמערכת גדולה ומסובכת ותפקידים בעלי אופי צבאי שקשורים ישירות למטרות של הצבא. באזרחות לא יצא לך לשכב במארב; לא לחקור ידיעות מודיעניות ולגבש מהן תמונת מצב; לא לשבת בחמ"ל עם כוננות, לחקור שבויים או השד יודע מה. לעומת זאת אפשר לעשות תפקיד דומה לזה של איזה רמ"ד חימוש באזרחות (מסגרת צבאית או לא, זה עדיין "ניהול" ונהג שמוביל M16 במקום קרטוני חלב הוא עדיין נהג). שלא במפתיע, המ"פ בצנחנים וראש חטיבת המחקר הם אנשים יותר איכותיים מנגד שנשאר לנהל את הדלק בבסיס או משהו. מי שמספיק טוב לעשות את הדברים האלה יכול להרוויח כסף באזרחות בלי לקבל משכורת זעומה יחסית ובלי שעות גרועות באמצע הלילה אבל הוא נשאר בשביל האתגר והסיפוק ולכן אני תופס ממנו. |
|
||||
|
||||
אהוד ברק דאג להגדיל את המשכורות של אנשי הקבע שלא יברחו לאזרחות ולכן קשה לדבר כאן על אתגר וסיפוק בלבד. |
|
||||
|
||||
בנאדם שמסכן את החיים שלו זה כבר ראוי לכבוד; מי שממשיך לסכן אותם מעבר לנדרש זה כבר ראוי להערצה. בצבא אפשר להקפיץ אותך באמצע הלילה, אתה תקוע בחורים, אין לך חיים. באזרחות התנאים עדיפים. |
|
||||
|
||||
לא כל אנשי הקבע הם קרביים שמסכנים את החיים שלהם. בסך הכל הם עובדים בצבא במקום באזרחות. |
|
||||
|
||||
זה מה שאני אומר. לאדם מוכשר לא כדאי להישאר בצבא כדי להיות קצין לוגיסטיקה או שלישות, אבל להיות איש מודיעין ולוחם אי אפשר בשום מקום אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |