|
||||
|
||||
התחושה היא כנראה על סמך דעה קדומה, להרגיש טוב על יתרונות טכניים שהפרקליטות נתנה בידיו זה טבעי מרגע שלקח את התיק. ולשאלתך, כעו''ד מוכשר כל כך הוא יכול לאמר ככל העולה על רוחו, או לא לענות בכלל. בעצם מעניין שהוא הסכים להתראיין. ולהזכיר בענין מזוז וארבל אני לא יכול. |
|
||||
|
||||
ראשית, ה"יתרונות הטכניים שהפרקליטות נתנה בידיו" הגיעו אליו ביושר: הוא זה שתכסס את הפרקליטות לעמדה המטומטמת הנוכחית. שנית, הוא יכול לאמר ככל העולה על רוחו או לשתוק, אבל כמה משומעיו יכולים להיות לקוחות פוטנציאליים, וגם עליהם צריך לחשוב. ושלישית, ודאי שהוא הסכים להתראיין: כפי שאמרתי, גם על הפוטנציאליים צריך לחשוב. |
|
||||
|
||||
אין לי שום תלונות על התנהלותו, ואני חושב שהוא לא צריך להשקיע לא שקל אחד ולא דקה אחת,(חמש מילות שלילה במשפט אחד ואפילו לא פלילי). הבעיה שראיתי היא בשסע שבין מחויבותו המקצועית המוחלטת לדעתו האישית על החלאה המיוצגת. ד.א. שני ידידים שלי שאני מעריך כהומניים וישרים ברחו מעיסוקים רווחיים בפלילים ובגירושין לתחום הסטרילי של חוזים עסקיים. |
|
||||
|
||||
את המשפט הראשון לא הבנתי, כנראה קשה לי לחשב את התקזזות השלילות. אנא עבור למבנה משםטים פוזיטיבי יותר. אני תוהה מה דעתו של פלדמן על החלאה המיוצגת. נכון שבעבר הערכתי למדי את אביגדור דנן, אבל היום כבר קשה לי לקבוע דעה ברורה על הפרקליטים האלה. אחרי שאלתו האלמותית של ליבאי באותו הקשר, "מי *הן* בכלל?" - נעתקו מלים מפי. גם ליבאי היה מאוד מקובל עליי קודם. וכל הכבוד לידידיך העוסקים בתחום, כמות הלכלוך שמתעסקים בה בענייני גירושין, למשל, צריכה להיות די קולוסלית. |
|
||||
|
||||
במשפט הראשון רציתי לומר שאין ביננו ויכוח על היתרון הטכני שהשיג והצדק שבכך, וכן שלדעתי אין לו צורך בפרסום וביחסי ציבור. ליבאי הוא ''ממלכתי'' מאלה שחושבים שלנבחרים ואנשי מעלה לא יכול להיות יסוד פלילי בהתנהגותם, פלדמן נראה לי כהיפוכו, אנרכיסט פסימי שרואה את היסוד הפלילי בכל אדם. |
|
||||
|
||||
או.קיי., כל עוד איננו מתווכחים הכל בסדר. אם כי יש לקוות שעוד נתווכח בהמשך, שאם לא כן, אנא בא האיייל?:) ממה אתה מסיק את טענתך זו על ליבאי? (ובעצם ם את ממשיכתה על פלדמן?). |
|
||||
|
||||
להתווכח אני אוהב ולהגיד שאני מסכים רק מראה על גדלות נפשי , וכבר אני מתחרט על שלילת השליליות בתגובתי לעיל. דעתי על ליבאי מבוססת על התרשמות כללית, וקצת מתוך היכרות עם דומיו ובני חוגו, על פלדמן שמעתי רכילויות מאדם קרוב לו וקליינט. |
|
||||
|
||||
טוב, עם רשמים אישיים ושאר ירקות מסוג זה אינני מתווכחת. רק שתדע לך, זה פשוט לא יילך. זהו. |
|
||||
|
||||
אם זה לא יילך, אני אלך. וזה זהו! |
|
||||
|
||||
שמע, אתה, שיש'ך כל מיני חברים עורכי דין וכאלה, אתה צריך להיות בוגר ורציני ולהפסיק את דפוס ההתילדות הלילית הזאת. אי אפשר לצפות ממני שתמיד תמיד אני אעשה את זה, שלוכית שכמותי. אז יאללה, לעבודה! |
|
||||
|
||||
לא אפסיק. |
|
||||
|
||||
מדי פעם פלדמן כותב מאמרים קצרים לעיתון (או לפחות היה כותב פעם, כשהתדמית שלו היתה נקייה יותר). זו חגיגה: לא משנה מה המסר, הכתיבה שלו גאונית. די ברור שהיא לא באה מדחף שיווקי: זו כתיבה ספרותית, שלא נראה לי שסוחפת רייטינג ומדברת ללקוחות פוטנציאליים. גם נכונותו להתראיין, ייתכן שנובעת לאו דווקא משיקולי שיווק, אלא מאהבה להתבטא. אבל אני לא מתיימר באמת להבין אותו. |
|
||||
|
||||
כן, ודאי שהוא אוהב להתבטא, שאם לא כן לא היה פותח בלוג ברשת. ונכון שהזדמן לי לקרוא אותו בעיצון בשקיקה רבה. רק חבל שהוא הלך על העניין של קצב (וחבל עוד יותר שהצליח בו הצלחה מסחררת כל כך). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |