 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי רון, אתה מצהיר במהלך הדיון על היותך רדוקציוניסט. לא נראה לי שזאת המסגרת הרעיונית הנכונה להבנת המאמר: רדוקציוניזם לא יכול לקבל את המושג של תודעה כיחס. הרעיון הרדוקציוניסטי הוא לפרק מכלולים למרכיביהם ולבדוק את התפקוד של כל אחד מהם בנפרד. אני רוצה להציע מסגרת רעיונית אחרת להבנת המאמר: סטרקטוראליזם. סטרקטוראליזם היא גישה שטוענת שכדי להבין תופעות צריך לבצע רדוקציה שלהם למרכיביהם, אך אי אפשר להבין תופעות רק ע"י רדוקציה זאת. התורה חותרת למצוא תבניות שעונות על שלשה תנאים הכרחיים: 1. המכלול – סטרקטורה נוצרת ממרכיביה, אבל מרגע שנוצרה המכלול מציג תכונות שונות מאלו של מרכיביו, או של הצטברות פשוטה של הקשרים בין המרכיבים. 2. הטרנפורמציות - קיימת דו-קוטביות מתמשכת: כל אחד מהמרכיבים יוצר את התבנית, ובו-זמנית כל אחד מהמרכיבים מושפע מהתבנית. 3. ויסות-עצמי –סטרקטורה יכולה לקלוט איברים חדשים או להחסיר איברים ו"להתמודד עם זה". המאפיין את הסטרקטוראליזם (וההצדקה לקיומו) הוא ניסיונו למצוא תבניות שעונות על תנאים אלו בתחומים רבים ושונים זה מזה: מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, פסיכולוגיה, בלשנות ומדעי החברה. אם אני זוכר נכון, המצע הפילוסופי שעליו עומד הסטרקטוראליזם הוא דיאלקטיקה (ולא צורות פשטניות של אמפיריציזם). בלי להיכנס לכל הבלגן, הנקודות בדיאלקטיקה שחשובות לענייננו: 1. סינתזה חדשה נוצרת כתוצאה מחיכוך לאורך זמן בין ניגודים של אקציה וריאקציה (עצם הפעילות כפקטור מכריע ביצירת מהות חדשה – בדומה לתיאוריה שהצגת). 2. סתירה אפשרית: a ולא-a יכולים להתקיים בו זמנית. הסתירה נפתרת רק במעבר לרמה אחת למעלה. אני יכול לדעת משהו ועדיין לא לדעת אותו (מבהיר את נושא הקליטה הסמויה וסף התודעה שהתייחסת אליו: כאב הספורטאי, נהיגה במכונית). 3. שפה דיאלקטית מדברת על מעבר מרצף לאי-רצף תוך חיכוך בתוך הרצף, או בהגדרה אחרת: כמות מספיקה יוצרת איכות אחרת (מתייחס להסבר שלך על איך אנו עונים "אני מרגיש טוב"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יהונתן, ראשית לא הצהרתי על עצמי כרדקציוניסט, אולי אופורטיוניסט או אופטומטריסט מתאים יותר. התאוריה אותה הבאתי היא תאוריה רדוקטיבית. למעשה המושג הרדוקטיבי לא התחיל מהמחקר הניורופילוסופי אלא מהפילוסופיה של המדע. חפשתי ומצאתי דיון ישן בנושא http//:www.haayal.co.il/thread.php3?rep=17839 המושג רדוקציוניזם הוא מוכר וממוסד, ומשמש את המחקר הקוגנטיבי. יש לו משמעות מוסכמת ותמצא אותו בספרות הפילוסופית, הניורולוגית והפסיכולוגית שעוסקת בתחום. בכל אופן, האם אין ההצעה היפה שלך אלא רק שינוי טרמינולוגי או אולי אתה מתכוון גם לשינוי מתודולוגי בשיטות המחקר?עד כמה שאני יודע, המושג למשל מנוגד לטענתו של קאנט על חוסר האפשרות לצמצום רדוקטיבי של התבונה לחומר. במסגרת המדע הקוגנטיבי, רדוקציוניזם כן טוען שמצב מנטלי מקיים יחס עם מצב מוחי, מצב מוחי מקיים לפעמים יחס עם מצב מנטלי, כמו כן יש יחסים בין מצבים מנטליים לבין עצמם כמו בין מצבים מוחיים. כל היחסים האלה ניצנים לביטוי בעזרת חוקים לוגיים. הספר של קים מהלינק שלמטה מסביר יפה את הנושא, כולל מעט נוסחאות מתמטיות שאפילו הדיוט כמוני הצליח לא להתבלבל מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 17839 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני לא יודע מספיק כדי לקיים דיון אינטיליגנטי בנושא, כך שנעזוב את זה בינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם ליאור עכשיו אתה ,מה יהיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון ידידי, הבעייה המתעוררת בוויכוח זה נוגעת בחלקה במושגים אונתולוגיים כלליים, אך יש לשים לב לכך, כי בפילוסופיה ובנושאים הקרובים לה, התהליך שבו מוגדרים מחדש או מנותחים מושגים או היגדים החלים על טיפוס 'יש' אחד נתפשים בדרך כלל כדבר בסיסי וכיסודי מנקודת המבט של תורת ההכרה האפיסטימולוגית. אפשרות הרדוקציה היא תכונת הטיפוס של ה'יש', ועל כן מקיימת היא בקרבה טיפוס של 'יש' הניתן לרדוקציה [להלן בר-רדוקציה או reducible]. רק לעיתים נדירות רדוקציה הינה פעילות שאין עימה מחלוקת; לאסוף כמה טיפוסים מתוך המגוון הרחב של צורות הרדוקציוניזם פירושו לאסוף סדרה של מחלוקות; האם, לדוגמא, עצמים חומריים הינם ברי רדוקציה לנתוני החושים, או האם ניתן להעמיד אירועים ותהליכים נפשיים על בסיס אירועים ותהליכים פיזיולוגיים וכימיים, או חמור מכך - האם מבנים ותהליכים חברתיים הינם ברי רדוקציה ליחסים בין פעולות יחידים ועוד 1. חלק מהבעיות שמועלות בהקשר זה אכן בהחלט מדומות מאשר ממשיות, ונובעות מבלבול מונחים פילוסופי קוגנטיבי מכוון. במילים אחרות: יש לנסות ולהבחין בין קונסטרוקציה לוגית ובין מקבץ שלם שמרכיביו מהווים חלקים ממנו במובן המילולי בלבד; הפנומנליסט אינו טוען כי עצם חומרי מורכב באמת מנתוני חושים בלבד, אלא רק שכל מה שניתן להאמר על עצמים חומריים ניתן באופן עקרוני לומר על פסוקים המתייחסים לנתוני החושים בלבד. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 ניתן להביא, כמובן, שלל דוגמאות נוספות מתחומי המאטריאליזם, הביהווריוריזם והפנומנליזם, אך איני חושב שזהו המקום והפורמאט המתאים להתפרשות מרחיקת לכת שכזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |