|
||||
|
||||
רון ידידי, הבעייה המתעוררת בוויכוח זה נוגעת בחלקה במושגים אונתולוגיים כלליים, אך יש לשים לב לכך, כי בפילוסופיה ובנושאים הקרובים לה, התהליך שבו מוגדרים מחדש או מנותחים מושגים או היגדים החלים על טיפוס 'יש' אחד נתפשים בדרך כלל כדבר בסיסי וכיסודי מנקודת המבט של תורת ההכרה האפיסטימולוגית. אפשרות הרדוקציה היא תכונת הטיפוס של ה'יש', ועל כן מקיימת היא בקרבה טיפוס של 'יש' הניתן לרדוקציה [להלן בר-רדוקציה או reducible]. רק לעיתים נדירות רדוקציה הינה פעילות שאין עימה מחלוקת; לאסוף כמה טיפוסים מתוך המגוון הרחב של צורות הרדוקציוניזם פירושו לאסוף סדרה של מחלוקות; האם, לדוגמא, עצמים חומריים הינם ברי רדוקציה לנתוני החושים, או האם ניתן להעמיד אירועים ותהליכים נפשיים על בסיס אירועים ותהליכים פיזיולוגיים וכימיים, או חמור מכך - האם מבנים ותהליכים חברתיים הינם ברי רדוקציה ליחסים בין פעולות יחידים ועוד 1. חלק מהבעיות שמועלות בהקשר זה אכן בהחלט מדומות מאשר ממשיות, ונובעות מבלבול מונחים פילוסופי קוגנטיבי מכוון. במילים אחרות: יש לנסות ולהבחין בין קונסטרוקציה לוגית ובין מקבץ שלם שמרכיביו מהווים חלקים ממנו במובן המילולי בלבד; הפנומנליסט אינו טוען כי עצם חומרי מורכב באמת מנתוני חושים בלבד, אלא רק שכל מה שניתן להאמר על עצמים חומריים ניתן באופן עקרוני לומר על פסוקים המתייחסים לנתוני החושים בלבד. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 ניתן להביא, כמובן, שלל דוגמאות נוספות מתחומי המאטריאליזם, הביהווריוריזם והפנומנליזם, אך איני חושב שזהו המקום והפורמאט המתאים להתפרשות מרחיקת לכת שכזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |