בתשובה לאנטילופה, 20/07/08 12:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיטת הניתוח הפילולוגית להתפתחות הדת שאתה מציע כאן היא קוסמת ומעניינת, אך לא ברור לי הבסיס המדעי מאחוריה. האם יש תיאוריה מבוססת של דיפוזיה של מיתוסים ומטבעות לשון? האם התהליכים ברורים לנו? יש מעט עיצורים והרבה מתחלפים ביניהם, לכן יש מעט מילים קצרות. איך נדע להבחין בין צירוף מקרים למשהו אמיתי? שתי דוגמאות: האם המילה genius נובעת מהמילה העברית (בהגייה אשכנזית) גאונות (גאיינעס)? האם המילה fruit מוצאה מהמילה העברית פירות? או במילים אחרות: יש לך סימוכין? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יודעים מה האתימולוגיה של המילה fruit היא באה מהצרפתית, לשם היא הגיעה מהלטינית לשם היא הגיע מהשפה הפרוטו-הינדו-אירופית bhrug שמשמעה להשתמש ב-, להנות מ-. http://en.wiktionary.org/wiki/fruit#Etymology גם המילה genius באה מלטינית, מהמילה gens שבט. http://en.wiktionary.org/wiki/genius#Etymology |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מש''ל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמאות יפות http://www.keter-books.co.il/p-21_a-29/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם, ממש מזמן, ספר (תרגום מאנגלית) שנדמה לי שנקרא "המפתח", ובו, אם נתעלם מהתאוריה המופרעת של המחבר הכוללת חייזרים ושאר מרעין-בישין, יש בדיוק את זה; המון דוגמאות, שרובן המכריע מיקרי (אני מניח), למילים בשפות זרות שדומות בכל מיני צורות משונות למילים עבריות. מישהו אולי מכיר/זוכר את שם המחבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר טוען ש''מקור השפה האנגלית הוא העברית'', עלעלתי בו עד שהגעתי לאיזכור הד.נ.א ושורשיו העבריים, מקומו בספריה העירונית הוא ליד ספרו של י. סיטשיין. ובקשר לפתיל אחר באותו נושא, מהאתר של ר. רוזנטל הנ''ל. ''צפון וצופן באים מאותו השורש (צפן). צפון נקרא כך מאחר שהוא האזור בו השמש צפונה, דהיינו נסתרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה הכל בגלל הגרמני הזה שכל הזמן מציק לי, אלטשולר? אלתרהיים? אלצהיימר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריות הדיפוזיה הועלו ע''י ר. גרייבס, תור היירדאל, חורון-גורביץ' ועוד, נראה שכולם נחשבים לביזאריים ע''י המוסכמה האקדמאית. התהליכים הלשוניים מתוארים יפה בספרו(הנפלא) של גיא דויטשר ''גלגולי לשון''. אני מאוד נזהר מירי באוטומטי, לכן כל אסוציאציה העולה בדעתי נפסלת, אלה עם היא עומדת במבחן האנצ' העברית בקשר לשפות ההינדו- אירופאיות,(כאן אני חף מכל ידע), ובשפות השמיות אני מסתמך על מילון אבן שושן המלא, המביא ליד כל מונח עברי את המקבילות בערבית, ארמית ואכדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מזכיר, וגם הקרבה הרעיונית בין ע. אורנן ופרופ' חורון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי שקראתי את הקישורים שהובאו, אוסיף לסימוכין גם את ע.אורנן ואת ר.רוזנטל. ודרך אגב, נסי לעמוד על הקשר בין ארוון היבוסי, ארוונה השד ההינדי, הרי האורניטוס (מערב ירדן-סוריה),אוראנוס האל היווני, העץ העברי אורן, בני המררי-עוץ ו*ארן* וחול ומוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגם בלי להשתכנע, התיאוריה שלך נשמעת מעניינת מאוד. נראה שאספת המון פרטים. יש לך את זה כתוב איפשהו (כולל הבסיס התיאורטי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי ערימה מרוכזת של פתקים ונירות, וכמה נסיונות לעריכה גסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר היחיד שאני רואה הוא דמיון-מה בשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמיון בשם, ובמשמעויות, אוראנוס ביוונית=שמים, השמיימי, מסנסקריט, ארוואנה ההינדי הוא אל שהודח והורד לדרגת שד, הרי האורנטוס הם הרי השמיים, עוץ וארן הם ארץ העצים וארץ האורנים, (באזור לבנון?), עץ האורן הוא "אשר" קלאסי, המתנשא לשמים, וארוון היבוסי הוא סתם הינדי שהתגלגל לירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהר האורונטס מוכר לי. הר בשם הזה לא מוכר לי ונראה שגם לא לדוד (למעט אזכור אחד שנראה כמו שגיאת הקלדה (נהר->הר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? וברור שהמילה נהר נובעת מהמילה הר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שם כתוב שאורניטיס היא בסך הכל לטיניזציה של שם חבל-הארץ חורן. (וש"חורן" עצמו הוא "ארץ מחוררת". קלוש) בכל מקרה, שום קשר אורנוס אל השמים, פרט לצליל. כבר ציינתי שמציאת קשרים בין תרבויות ושפות מרגשת ומקסימה אותי. אבל צריך לבסס את הקשרים כדי לא להיראות מאולץ ומקרי. מומלץ לקרוא את "כוחה של בבל", שדן בהיסטוריה של השפות, קושר ומסביר, אך נשאר מדויק ובקורתי. בנקודה מסוימת הוא מציג אטימולוגיה פיקטיבית שקושרת את האנגלית ישירות ליפנית. (מאוד דומה למה שצפריר עשה לאלי טולקין.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להמשיך עם הורוס הבז=חור=חורון, והטית שמו ביוונית, כן, אותו הדבר כמו חורן. הפרוש חורן= מחורר, הוא גרוע מקלוש, אך תיאור האבן כ"אוורירית" כבר מסבר את האוזן, אבל באמת אני מתחיל לגשש באפילה בלי ספריה רצינית תחת הידיים. אחפש את הספר, תודה על ההמלצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |