|
||||
|
||||
אויש, אני נכנס עכשיו לצרות אבל here goes: כיתתי אצבעותיי וטילפנתי לחבר טוב שלומד פילוסופיה ובקי יותר ממני ברזי העניין והוא סיפק לי את הבאות. הגדרה אקדמית: מהו מוסר הינה שאלה מטא-אתית ולכן לא ברור האם ניתן להפריד אותה מתורת המוסר המסויימת. כיוון שיש כמה וכמה תורות מוסר אזי כל אחת מהן מגדירה, בין השאר, את המוסר, ומהו המוסר הנכון - סביר להניח שהיא עצמה. הגדרה אמיתית יותר אומרת כך: אם בכלל קיים מוסר אזי הוא מוחלט, בלתי מותנה ולא קשור בתנאים מקריים של העולם. אני מניח שהחלק הראשון (מוחלט) הוא ברור ואפנה להסבר החלק השני שהוא בעצם עיקר הוויכוח. ברור שכל דבר שתלוי בתנאים הוא מותנה. אבל, אם הראוי (מה שהמוסר מגדיר) הוא מותנה אזי מה הופך את הראוי לשכזה? ההגדרה הופכת להיות מעגלית וחסרת ערך (כמו שבעצם ההגדרה האקדמית מנסה להסתיר אך היא בעצם כזו) ולכן הראוי חייב להיות לא מותנה ונגזר משאיפת המוסר אל ה-"טוב" הגעתם עד כאן? מבולבלים? לא נורא, גם אני. בקיצור, מההגדרה נובע שמוסר הוא מוחלט ולא תלוי בכלל ולכן גם לא תלוי בטכנולוגיה בפרט. אשר לשאלות "האם בהנתן טכנולוגיה X ראוי לעשות Y?..." אלו הן הכרעות מוסריות ולא המוסר גופא. |
|
||||
|
||||
הבעיה עם "ההגדרה האמיתית" שסיפקת היא זו: היא לא מגדירה *מהו* מוסר, אלא רק מספרת לנו על היותו מוחלט. ההגדרה האקדמית, לעומת זאת, עוזרת להצדיק את טענתי - כיוון שתורות מוסר חדשות יכולות להווצר כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית... |
|
||||
|
||||
...אבל הסברתי מדוע ההגדרה הראשונה היא בעצם חסרת ערך. כפי שאמר פעם מרצה שלי "יש אלפי הוכחות לא נכונות למשפטים נכונים"... האם במסגרת המוסר היחסי אתה גם מוכן להחלטה מוסרית האומרת שתאמץ כל דבר שמתאים לך ברגע זה? הרי זה משולל כל יסוד! זה אינו מוסר! אתה גם לא מתייחס לחלק השני של דברי ומפריד בין החלטה מוסרית לבין "המוסר" |
|
||||
|
||||
המוסר הינו מוחלט וחייב להיות כך, זאת לעומת מעשינו שנובעים מהמוסר אך גם מהמדע. בדוגמת הדשא למשל: בד"כ המוסר אוסר להכאיב, אם נדע שלדשא כואב לא יהיה מוסרי לדרוך על הדשא. זאת אומרת שהמוסר אינו מתייחס לפרט אלא לכלל. המדע וגורמים אחרים מנווטים את התייחסותנו אל הפרט. כך נוצרת ההפרדה ועם זאת החיבור בין המוסר למעשה המוסרי. |
|
||||
|
||||
...זאת אומרת שמה שהתכוונת אליו היא החלטה מוסרית ולא מוסר. המדע אולי מספק לך מידע על העולם כדי לקבל החלטה מוסרית (קאנט ויום אולי יטענו כאן שלא כי אי אפשר ללמוד שום דבר מהנסיון) אולם המדע לא מספק שום מידע על המוסר כשלעצמו. אתה מתעקש לנסות ולחבר בין המוסר למעשה המוסרי (ע''י המדע) אולם לטעון שלא מוסרי לדרוך על הדשא כי יכאב לו זה עדיין לא המוסר עצמו. |
|
||||
|
||||
המעשה המוסרי נגזר קודם כל מהמוסר, וגם מגורמים אחרים. המוסר עצמו הוא לא להכאיב, לא לדרוך על הדשא הוא ה*מעשה המוסרי*. בין המדע למוסר אין שום קשר, אנחנו במעשינו עושים את הקשר. חקירת המדע היא מעשה לכל דבר ולכן גם היא כפופה למוסר. לסיכומו של דבר, המוסר הוא מוחלט אך לא מעשינו שהם תלויים בגורמים משתנים (כגון המדע). המוסר עצמו נקבע ע"י החברה ורק היא יכולה לשנותו, לכן הוא מוחלט כיוון שאינו תלוי באף גורם חיצוני. |
|
||||
|
||||
"המוסר נקבע ע"י החברה" ? אתה סותר בזאת את מוחלטותו של המוסר. הוא לא יכול "להקבע". שים לב לסתירות המרובות בפסקה האחרונה של תשובתך. |
|
||||
|
||||
אנחנו מקבלים את רוב ערכי המוסר של ימינו ולא נשנה אותם כל שני וחמישי או עם גילוי כלשהו. החברה קובעת את ערכי המוסר שלה ובשבילה הערכים מוחלטים ונכונים. בעתיד הרחוק יכול להיות שערכי המוסר ישתנו. שינוי ערכי המוסר יבוא מתוך החברה כולה ולא בגלל שפלוני גילה תגלית. |
|
||||
|
||||
אתה מתייחס למוסר כספר פתוח בעוד פילוסופים גדולים עדיין מתחבטים בו. אתה טוען שהחברה קובעת את ערכי המוסר בסתירה למה שכבר הסכמת לו (לפני 2 תגובות)שהמוסר הוא מוחלט ובלתי תלוי. קצת עקביות בבקשה! |
|
||||
|
||||
ההדגשה היא שהמוסר אינו תלוי בגורם חיצוני. מי שקובע את המוסר גם יכול לשנות אותו והוא בכל זאת יהיה מוחלט. אין הכוונה שהמוסר לא ישתנה לעולם אלא שהוא מתפתח יחד עם החברה. בכל זמן, כשהחברה קובעת את ערכי המוסר שלה, היא לא רואה אפשרות לערכי מוסר נכונים אחרים ולכן בעיניה המוסר הקיים הוא מוחלט. פילוסופים דנים בשאלות מוסריות כשהמוסר של החברה שבה הם נמצאים אינו מספק תשובה נחרצת. |
|
||||
|
||||
המוסר הוא *לא-תלוי* נקודה. החברה אולי קובעת "ערכי מוסר" אבל אין בם שום נגיעה למוסר האמיתי. מוסר אמיתי, כפי שכבר הסכמת, הוא מוחלט ובלתי תלוי ולכן בלתי ניתן לשינוי כי אז הוא תלוי בסיבה שהביאה לשינוי. ודרך אגב, הוגי דעות מתחומים שונים דנים בשאלות מוסריות (גם אנשי דת ותתפלא לפעמים גם מדענים) אך הדיון *במוסר* הוא דיון אחר כמו שהדיון בפיסיקה שונה מהדיון הפילוסופי במטאפיסיקה. |
|
||||
|
||||
מהו אותו מוסר אמיתי שאתה מתיחס אליו? מוסר שלעולם לא ישתנה? אם כך אין דרך ודאית להגיע לאותו מוסר אמיתי. ערכי המוסר של היום הם בעינינו המוסר האמיתי. |
|
||||
|
||||
שלום יניב. אתה שב וחוזר על השגיאה שעשית כאשר כבר הסכמת שהמוסר הוא בלתי תלוי ומוחלט אבל עדיין שואל "מוסר שלעולם לא ישתנה?" לא טענתי לרגע שיש דרך ודאית להגיע למוסר - זהו הרי דיון פילוסופי ולא דיון מדעי-טכנולוגי. אתה, מצד שני, מדבר על ערכי המוסר של היום ורואה בהם מוסר אמיתי. האם אתה יכול להביא דוגמא לערכי המוסר של היום כדי שנוכל להתכתש עליה ? |
|
||||
|
||||
אני רואה בעייתיות מסוימת בקביעה שיש מוסר אמיתי כלשהו שלא החברה קובעת אותו. לכאורה אפשר לטעון שמה שהיום לא מוסרי יהיה כן מוסרי בעוד כך וכך שנים, "כשנתקרב יותר" למוסר האמיתי. אם כך, למה שנעניש? אולי אנחנו עושים עוול. הפרוש שלי ל'מוסר מוחלט' הוא באופן שאני רואה אותו כיום. הוא אומנם אינו שלם, אינו כספר פתוח, אבל הוא נכון וצודק. יכולים להעשות בו שינויים אבל רק אם החברה תחליט שהשנויים האלו עושים אותו יותר נכון. אשמח אם תסיים את הויכוח כי הוא חוזר על עצמו ומאבד עניין. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל - בחפזוני החמצתי את אחד המשפטים בתגובתך (לאמר - השאיפה אל ה-''טוב''). בכל מקרה - יתכן מאד כי אתה צודק. בכל זאת (אם נחזור להתחלה) הייתי ממליץ לך לקרוא את ספרו של לם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |