בתשובה לרועי, 15/12/01 20:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בבית הספר שאני למדתי בו, פרט למגמת גיאוגרפיה, והיסטוריה של מדינת ישראל (שעברו המון טיולים וסיורים) יצא לי להיות במספיק טיולי בית ספר. נכון, לא טיולים רגליים כמו בתנועה, ולא טיולים אתגריים באותה מידה, אבל עדיין- לומר שהייתי חמישה ימים בלבד בטיולי בית ספר בכל שנה, זו הגזמה. הלאה- במסגרת "יום עבודה" עבדנו בדיר, ברפת (לא חולבים פרות, יש מכונה, אבל אני לא אתקטנן.), בלול, בחממות, חדר אוכל וכו'. הכרת מפעלים? פניציה בירוחם (לפני שנפתח ונסגר ונפתח ונסגר ו..), מפעל הצמיגים באופקים (ששכחתי איך קוראים לו) מי-עדן, ומפעל מוזר כלשהו שייצר שמני זית איפשהו בצפון. מה לעשות- שכחתי גם את שמו. וזה בשליפה מהמותן, אני לא ממש זוכרת _כל_ סיור שעברתי בימי חיי במסגרת בית הספר. הכרת הצבא? ובכן, מעטים הם השביעיסטים והשמיניסטים שלא עוברים ימי חיילות כאלו ואחרים, סדנאות גדנ"ע, והרצאות מכל כיוון אפשרי על מהות הצבא/מורשת קרב/טירונות וכאלה. הכרת השלטון? ביסודי הלכנו לכנסת ולביהמ"ש המחוזי, בתיכון הייתי ארבע או חמש פעמים בבית המשפט העליון, בכנסת, ואפילו נכנסנו לישיבת וועדת סמים כלשהי. הנקודה היא לא מה למדתי וראיתי או לא למדתי וראיתי במהלך 12 שנות לימודי. כי כל כך הרבה דברים למדתי מעבר- מההורים שלי, מהתנועה, מהסביבה שלי, כמעט מכל דבר שנחשפתי אליו. כמו שאני רואה את זה, בית הספר המושלם לא צריך לתת רק ידע. זה החלק השולי. בית הספר המושלם שלי, צריך לפתח את הסקרנות, ולהעניק את הכלים המתאימים ביותר כדי לענות עליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז היית בבית ספר שונה לחלוטין ממה שאני מכיר. ויצא לי להיות בכמה. לכל מקרה בית ספר שמעניק יותר ידע מציאותי (ככה אני קורה ליע שניתן לראות בעיניים איך הוא פועל כמו הדוגמאות שהעלתי) לעומת ידע של מתי הייתה המהפכה הצרפתית ואו מה הוא מילעל יוצר לדעתי יותר סקרנות. לכל מקרה היום אני לא רואה סיבה (אולי כסף) שבית הספר לא ישתמש במחשבים ברמה המכסימלית וכך מורה לא יצטרך ללמד את החומר אלא להסביר לאילו אשר המחשב לא הסביר להם מספיק טוב. כך בכל נושא תלמיד יוכל להתקדם במהירות שבה הוא יכול ולא יתקע אם האנשים החלשים יותר במקצוע בו הוא חזק, והפוך יוכל ללכת לאט ובעזרת מנחה מקצועי שיהיה לו זמן אליו בזמן שאחרים רצים בחומר שהוא קשה בשבילו. המחשבים גם יוכלו לתת אפציות ללמוד הרבה יותר דברים בצורה הרבה יותר מעניינת באופן אישי כולל דברים שונים שלא מלמדים בבית ספר כמו שחמט ואו משחקי לימוד ואו הדפסה עיוורת וכדומה. כסף למחשבים? טוב זה כבר לא אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מחשב לא יכול ללמד אותך לקרוא טקסט, הוא לא יכול לשאול אותך שאלות פתוחות שיאלצו אותך לנתח את הטקסט ולדון בו באופן ביקורתי - שזה בדיוק מה שחסר בבתי הספר היום. רק זה חסר לי, שכל התלמידים ישבו כל היום מול המחשב. אתה יודע איזה נורא זה יהיה? תחשוב על כיתת המידענות של רופין פי מאה-אלף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ולכן אתה לומד לקרוא בכיתה א. מה לעשות שנשארות לך עוד 11 שנות לימוד. שבהן אתה יכול להתקדם בצורה יעילה יותר כלפיך ולא להעצר (כמו שלי קרה באחד המקצועות) בגלל אנשים שחלשים במקצוע זה או אחר. בטח כאשר אתה נעצר יורדת בסופו של דבר רמת הסקרנות ואז אתה מגיע למצב של המצאות בכיתה ללא סיבה (בסגנון שוב חוזרים על ההסבר הזה בפעם האלף) ואו הפרעות בגלל שיעמום יתר. מורה לא יכול לקדם 20 או 30 תלמידים כל אחד בקצב שלו. בחלק מהמקצועות אתה צריך יותר עזרה של מורה בחלק פחות, הרעיון אומר שיהיה לך מנחה אולם את קצב ההתקדמות תיקווה לבד ולא לפי שנה זו לומדים א. ב. ג. ןושנה זו ד. ה. ו. אלא סיימת באמצע השנה את א,ב,ג, תמשיך כל עוד אתה מתעניין וזה מסקרן אותך לד. התלמיד לא ישב כל היום מול מחשב , יהיו לו הרבה שעורים כאילו אולם הוא עדיין יקבל הפסקות כמו כן בזכות זה שהוא מתקדם מהר יותר עכשיו ניתן יהיה לתת לו יותר שעות חברה (טיולים וכדומה) כאשר המורה עוזר לתלמיד האיטי יותר וגם אותו דוחף מהר יותר בזכות זה שהוא לא צריך לעזור לחזקים כמעט. כמו כן ניתן להכיל את זה על שעורים מסויימים ולא על שעורים אחרים וכדומה. אגב בנוגע לטקסט, במידה והתיחסת לשעורי ספרות הרי שבאילו אני מהמזלזלים ביותר, אני קורא היום ובעבר קראתי אפילו יותר ספרות מכמעט כל הזמנרים כאשר כמובן שיש זנרים שמועדפים עלי, עד היום לא הבנתי למה הייתי צריך ללמוד את הדברים שלימדו אותי בספרות, עד היום לא הבנתי איך הם יודעים למה התכוון המשורר בשירו. ואני כן יודע שכאשר יצא לי פעם לדבר עם משורר שבחנו את שירו בכיתה כניסיון (זאת אומרת לא משורר מפורסם) הוא השתומם מהתוצעות שהגיעו אליהם. עד היום לא הבנתי למה הייתי צריך ללמוד ביאליק כאשר יונה וולך אהבתי הרבה יותר וקראתי בלי שהפנו אותי אליה מבית הספר אלא באופן עצמאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי, אני לא דיברתי על ללמוד לקרוא, וגם לא דיברתי על ספרות. העובדה שאתה אפילו לא הצלחת להבין למה אני מתכוון מראה בדיוק מה חסר במערכת החינוך היום, ומה יהיה עוד יותר חסר בה אם הרעיון שלך יתקבל. לקרוא טקסט. טקסט, למשל מסה, או מאמר. זה לא דבר שבא בטבעיות. צריך ללמוד את זה. צריך להבין את הפילוסופיה של המדע כדי שתוכל לקרוא טקסט מדעי באופן ביקורתי. בלי היכולת לקרוא טקסט באופן ביקורתי, האדם נתון למניפולציות רגשיות, והוא גם יתקשה לדעת ליצור בעצמו טיעון רציונלי ולהציגו לאחרים. את הבוז שיש לך למקצוע הספרות אני חולק במידה מסויימת - אבל רק בגלל שאני מניח שלימדו אותך ספרות כמו שלימדו אותי. לעומת זאת, לקריאה מושכלת של טקסט ספרותי, כזו שמלווה בניתוח מעמיק ולא בשינון חומר לבגרות, יש משום תרומה גדולה ביותר להבנת הטקסט הספרותי. ראה גם את הדיונים במדור השירה לגבי ביקורת שירה ולמה הם חושבים שהם יודעים למה התכוון המשורר (או לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לפיסקה הראשונה. יתכן שלא הבנתי מה כוונת המשורר במה שרשמת, האם זה אומר שזה בגלל שיטה זו או אחרת? האם השיטה שהצעתי נוסתה שאתה חושב שכישלון הוא דבר כל כך ברור שיצא ממנה? מה חסר כל כך במערכת החינוך? האדם נתון למניפולציות שונות בכל תחום, זה שהוא למד לקרוא מסה או מאמר בצורה זו אוא אחרת לא אומר שהוא מפסיק להיות מושפע מכך. " לקרוא מאמר " אני מאין שהכוונה שלך היא למאמר מדעי כל שהו ולא ולמאמר כמו באייל, או שמה גם את המאמרים פה רובנו בזכות מערכתלימודים כושלת לא מצליחים להבין? מדוע זה לא דבר שמגיע בטבעיות? ומדוע לא ניתן לגרום למחשב להעביר מה שמעביר המורה על ידי אוציית שאלות מתקילות כחלק מהתוכנה המלמדת? מדוע מורה ללשון יכול ללמד מילעל ומילרע טוב יותר ממחש או לימוד שפה נוספת יותר טוב ממחשב, שוב אני לא אומר להוריד את המורה אלא לתת לתלמיד להתקדם לבד ולהעזר במורה לפי צורך. פיסקה אחרונה. צר לי אבל לא קיבלתי את דעתך, אני קראתי את התגובות של הכותבים במאמר הראשון בנושא השירה, ולא הגבתי כיוון שאני חושב שכל אחד מבין שירה בצורה שהוא מבין אותה ,לא פעם ללא שום הקשר למה שהמשורר התכוון. אני לא חושב שיש דרך לנתח שירה של משורר אלא עם הוא ממש יסביר את כוונתו, אני חושב שבהרבה מקרים יטעה זה שינסה להסביר את השיר גם עם הוא הולך בדרך שאמורה להיות נכונה. אני יודע שכאר ניסו לפרש שיר שלי לא הצליחו להגיע למה שהתכוונתי ברוב המקרים ולו בגלל שכאשר כתבתי כלל לא ניסיתי לכתוב בסגנון זה או אחר. אני חושב שאת הנסיך הקטן הרסו בבית הספר עם הפרוש שלו, והרבה יותר נהנתי מהספר ללא הפרוש מה גם שלא קיבלתי את הפרוש המוצא על ידי המפרשים המכובדים יותר או פחות. מהו ניתוח מעמיק? מי קובע מה עבר בראשו של כותב, האם ניסית לתת למורה לספרות לנתח יצירה שלך? נסה תגלה דברים מדהימים על עצמך שלא ידעת מעולם (או לפחות על מה שהתכוונת בזמן שכתבת) ((אני ניסיתילעשות זאת לידידה שלמדה ספרות, אני מודה זה בהחלט משעשע)) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשב לא יכול לעזור בזה משום שמדובר בפיתוח יכולת דיון, הצגת טיעונים והבנת טיעונים אחרים. מספיק להסתובב בפורומים רבים באינטרנט כדי לגלות שהמון אנשים לא יודעים להציג טיעון, ולא יודעים להבין טיעון שמוצג להם. דיון על טקסטים הוא דבר שחייב להיות חלק ממערכת החינוך, ובלעדיו - אפילו ידיעה פשוטה בעיתון אי אפשר לדעת לקרוא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום בעיה עם זה , האם לא ניתן ללמד את זה בנפרד נאמר 10 שעות בשבוע? האם חשבון כמו לוח הכפל לא ניתן ללמוד במחשב בעזרת תוכנות? האם לשון לא ניתן ללמוד בצורה דומה? האם לא ניתן ללמוד פיזיקה דרך מחשב כאשר את הרציונל עושים עם המורה שמסביר את ההגיון הכללי של הנוסחה אולם התרגול הוא אישי וההתקדמות היא אישית גם כן? האם אנשים שלא למדו בבית הספר קראיה לא יודעים לקרוא עיתון? האם לא ניתן ללמד את הדברים האילו עד נאמר כיתה ד ואז לשנות את השיטה? ומה בקשר לאותיות וקריאה באופן כללי עם תוכנה מספיק מתקדמת? הרי גם כיום יש כל כך הרבה תוכנות שמלמדות האם יש איתן בעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש לא להבין. אני לא מדבר על ללמוד לקרוא. אני מדבר על ללמוד לקרוא *טקסט*, להבין אותו, לנתח אותו. לא *לקרוא*. לא, אי אפשר ללמוד את זה עד כיתה ד' וזהו, כי זה דבר שחייב להתפתח לאורך הרבה שנים, ובמיוחד בגיל ההתבגרות. בית-ספר הוא גם מוסד חברתי, חייבת להיות אינטראקציה אמיתית בין אנשים, אחרת תיצור דור של טכנוקרטים שלא מסוגלים לדבר עם אנשים אחרים, שלא לדבר על ליצור דיון. אנשים שלא למדו לקרוא טקסט באופן מסודר, יוכלו לקרוא עיתון, אבל הם לא ידעו לקרוא אותו באופן ביקורתי, לזהות טיעונים דמגוגיים, להתעלם מסטטיסטיקות מופרכות ועוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתעקש אני לפעמים לא מבין וכאשר מסבירים לי לאט וברור אני כן מבין, או לפחות מנסה. הטענה שלי היא כי מערכת החינוך בעיקר בשל עומס לא יכולה לתת לתלמיד המסוגל להתקדם לבד להתקדם ולא פעם עוצרת כיתה שלמה בגלל תלמיד חלש. אני מחפש פיתרון שבעזרתו יוכל התלמיד להתקדם באופן חופשי, ניתן להפוך חצי מזמן הלימוד לזמן כזה, ניתן להפוך רבע וניתן שלושה רבעים לזמן כזה. השאלה הנשאלת בעיני היא איך תיצור מסגרת שבה מורה אחד על 40 תלמידים יכול לגרום למי שרוצה לרוץ כדימה לרוץ ומי שצריך יותר עזרה יקבל אותה. לטענתי המחשב יכול לספק פתרונות כאילו במספר גדול של מקצועות (לא בכולם) בנוגע למוסד חברתי, ניתן על כן לשלב בו דבריים חברתיים אחרים שיגרמו אינטראקציה אמיתית כמו יותר טיולים ועבודת מחשב משותפות וכדומה. האם זה שתלמד יושב ושותק במשך שעור שלם כי הוא לא מבין מה אומר המורה מועיל לנושא יותר, או שאולי ההפרעות של חלק מהתלמידים בשעורים יוצרות את זה? אני לא רוצה ליצור טכנוקרטים, אלא רוצה למצוא פתרונות ליעל את מערכת החינוך על מנת שיחיד שיש לו יכולת התקדמות טובה משל אחר לא יעצר, אני חושב ששעורי מחשב (לא על המחשב אלא בעזרת המחשב) רק יועילו לתלמיד מסוג זה? אנשים שהיו בבית ספר גם עד היום לא תמיד יודעים לזהות סטטיסטיקות מופרכות, ואו לקרוא אותו בצורה ביקורתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה בתי ספר יסודיים (בעצם, לא יודעת אם בהרבה. אבל כן בבתי הספר שאני מכירה) ישנם שיעורים שבהם כל תלמיד מתקדם בקצב שלו. אממה? התוצאה היא לרוב שאחרי X דקות של למידה עצמית, או תרגול או לא חשוב מה, התלמידים מתחילים לעשות מה שמתחשק להם לעשות באותו הרגע. (רמז- לרוב לא מדובר בהתקדמות עצמאית בחומר...) אז האם הדרך הזו באמת מייעלת את דרך הלמידה? אני לא לגמרי משוכנעת. צריך מורה מאד מיוחד לדעתי (או תלמיד יותר מיוחד, מצד שני, לכך יש פחות השפעה על הכיתה כככל) בשביל להצליח לדחוף מקסימום אנשים בכיתה למימוש מקסימום הפוטנציאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים ראית תלמיד יושב מול משחק מחשב במשך שעות ולא זז ממנו? כמה פעמים ראית תלמיד יושב ליד תוכנה משעממת ולא זז ממנה? התקדמות עצמית צריכה סיבה, היא לא מגיעה לבד. אם תלמיד אוהב מתמטיקה הוא יתקדם לבד אם לא יהיה צורך לגרום לו לאהוב מתמטיקה בדרך זו או אחרת, לפעמים מורה טוב יכול לעשות זאת אולם גם מורה מעולה מתקשה לעשות זאת ל30 ו40 תלמידים. אני כן זוכר שבכיתה ז או ו למדנו לוגו (תכנות בשפה מאוד פשוטה למיטב זכרוני) ואני כן זוכר שהרוב הגדול מאוד של התלמידים כן ניסה להתקדם ולרוץ קדימה בעיקר לאחר שאחד התלמידים הצליח ליצור תכנות של טנק שזז ויורה פגז. למרוה אז היה הרבה יותר זמן לעזור לכל תלמיד בנפרד וההתקדמות של חלק גדול מהלמידים הייתה מאוד מהירה באופן יחסי לאחרים מה שנתן למורה זמן לשבת עם החלשים. צר לי אבל אני לא מכיר בתי ספר כאילו ולמעט הבית ספר הפתוח שבו הייתי שלוש שנים שבאופן יחסי כן עבד בצורה דומה אולם מוריו דאז לא ידעו איך לגרום לעניין אצל חלק גדול מהתלמידים ולכן נכשלו בנושא. מה שכן בית הספר דאז הביא נתוניים שדווקא הבוגרים שלו שעברו לתכוניים אחרים הצליחו בממוצע יותר מתלמידים אחרים (אני כבר לא זוכר למה ומה היה ההסבר שלהם לנושא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאפשר שלא יהיה מורה על כל 40 תלמידים, אלא מורה ל-20 תלמידים, וזה יהיה גם הרבה יותר מוצלח, וגם לא הרבה יותר יקר מהתוכנית שאתה מציע (ואולי אפילו יותר זול - מחשב לכל ילד בכל כיתה, פלוס תיקונים ואחזקה, פלוס שדרוגים כל כמה שנים, פלוס תוכנות פלוס פלוס פלוס...). ולגבי המשפט האחרון שלך - זאת בדיוק הבעיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא עלות אני מודה לא יודע. בנושא 20 או 40, אני חושב שגם 20 זה הרבה כאשר יש שלושה אנשים שרוצים לרוץ ושלושה שמאטים את כל השאר. אולי ראוי שהמחשבים יגיעו רק באמצע שנות הלימודים כלומר כיתה ו - ז והלך. חצי מהסכום נעלם . בנוגע להרבה יותר מוצלח אני לא יודע כי לא יצא לי לבחון כיתה שעובדת בסיגנון הזה למעט מה שכתבתי בתגובה לגברת עפרוני. מחשב זה הוצאה שיכולה להחזיק במשך 5 שנים ללא הוצאות מיותרות רבות מידי (אולי חשש לגניבות) ניתן לבטח אותו כמו כל דבר בטח כאשר קונים כמות גדולה. תוכנות יכולות להיות לנצח ויש להחליף אותן רק כאשר הן לא טובות. או שיש הרבה יותר טובות ממה שקיים. (אלא עם ההורים ירצו שלתלמיד בבית תהיה תוכנה מתקדמת יותר - כמו שהוא יכול להביא היום מורה פרטי טוב יותר) והשאלה החשובה היא מה יצא בסוף, האם מה שהצאתי יתן פיתרון טוב יותר או שלא, במידה ולא הרי שתמיד ניתן לחזור לשיטה הישנה למרות ההוצאה הגדולה יחסית, ניתן כמובן להכניס את זה בצורה ניסיונית למשך 10 שנים או חמש שנים למספר מוגבל של בתי ספר ולבחון את השיטה החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלפחות לנושא של אינטגרציה בחינוך, מחשב לכל תלמיד הינו הפתרון. זאת משום שהאינטגרציה עשוייה ליצור כיתות הטרוגניות מאד מבחינת רמת התלמידים. ולא רק היא. אם לא יוצרים הומוגניות מסויימת על פי רמות טבעיות/התחלתיות מראש, הרי שקיימת בעיה. מי הבטיח לחסידי האינטגרצייה או השוויון או הכוללנות בחינוך שהעניין יהיה זול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: כתבתי מחשב-לכל-תלמיד באירוניה מסויימת, על משקל ססמת מכונית-לכל-פועל (של מר פרס, דומני, מתחילת שנות ה-60). הכוונה לא היתה שזה הפתרון היחיד, אך *שילוב* של הוראה ממוחשבת הינו גורם מקדם ממעלה ראשונה. למשל, למחשב סבלנות אין סוף, בעוד עצביו של המורה עשויים להמרט על ידי תלמידים משועממים, או בגלל אי הבנה או מנהיגות שלילית מצד תלמידים מסויימים, הגוררים גם כורח לתעל משאבים רבים לבעיות משמעת. בעוד עשויים להיות קיימים הבדלים משמעותיים בין מורה למורה, הרי שמחשב עשוי לזמן לתלמיד מפגש עם טובי הפדגוגים, עם הגרפיקה הנפלאה ביותר וכד'. גם בנפשו של תלמיד מחפש גריית-יתר ואלים במיוחד, מפגש כזה עשוי לחולל משהו חיובי. הורדת עומס-יתר מהמורה (הכולל גם קשב ומשאבים להפרעות) עשוי להשאירו זמן ממושך יותר בתיקרת הביצועים החינוכיים/לימודיים שלו. איני מתכוון כאן להחלפת המורה במחשב. המורה יתפקד בשעת העיסוק במחשב בדומה למדריך מיומן, הקשוב ל*מקרים ספציפיים* יחודיים לתלמיד, לחומר ולסיטואציה הלימודית. כאמור, דיברתי על חשיבות הכשרה פדגוגית ברמה גבוהה. אין סיבה שמורה יהיה כה נחות במעמדו ויכולותיו- בבחינת הקוטב הנוגדי -מפרופסור חכם ומרתק. לא חייבים לקבל את הפיסקה המצוייה אצל ביאליק "הולכים ונעשים מלמד'ל" בבחינת גזירה משמים. ובוודאי שאין סיבה מיוחדת לא לשלב את מיטב הטכנולוגיה והמוחות ביישום ההוראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלמה עפרונית! העלמה עפרונית! לא גברת (אני מתכחשת לתואר) ובטח לא ציפור שיר. (העולם מתכחש לתואר...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל. זכרתי שיש כינוי לפני עפרונית לא זכרתי מה הוא . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידי, מה מייצרים בפניציה? את הפניציות הקטנות האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |