בתשובה לדובי קננגיסר, 20/12/01 0:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי שום בעיה עם זה , האם לא ניתן ללמד את זה בנפרד נאמר 10 שעות בשבוע? האם חשבון כמו לוח הכפל לא ניתן ללמוד במחשב בעזרת תוכנות? האם לשון לא ניתן ללמוד בצורה דומה? האם לא ניתן ללמוד פיזיקה דרך מחשב כאשר את הרציונל עושים עם המורה שמסביר את ההגיון הכללי של הנוסחה אולם התרגול הוא אישי וההתקדמות היא אישית גם כן? האם אנשים שלא למדו בבית הספר קראיה לא יודעים לקרוא עיתון? האם לא ניתן ללמד את הדברים האילו עד נאמר כיתה ד ואז לשנות את השיטה? ומה בקשר לאותיות וקריאה באופן כללי עם תוכנה מספיק מתקדמת? הרי גם כיום יש כל כך הרבה תוכנות שמלמדות האם יש איתן בעיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש לא להבין. אני לא מדבר על ללמוד לקרוא. אני מדבר על ללמוד לקרוא *טקסט*, להבין אותו, לנתח אותו. לא *לקרוא*. לא, אי אפשר ללמוד את זה עד כיתה ד' וזהו, כי זה דבר שחייב להתפתח לאורך הרבה שנים, ובמיוחד בגיל ההתבגרות. בית-ספר הוא גם מוסד חברתי, חייבת להיות אינטראקציה אמיתית בין אנשים, אחרת תיצור דור של טכנוקרטים שלא מסוגלים לדבר עם אנשים אחרים, שלא לדבר על ליצור דיון. אנשים שלא למדו לקרוא טקסט באופן מסודר, יוכלו לקרוא עיתון, אבל הם לא ידעו לקרוא אותו באופן ביקורתי, לזהות טיעונים דמגוגיים, להתעלם מסטטיסטיקות מופרכות ועוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתעקש אני לפעמים לא מבין וכאשר מסבירים לי לאט וברור אני כן מבין, או לפחות מנסה. הטענה שלי היא כי מערכת החינוך בעיקר בשל עומס לא יכולה לתת לתלמיד המסוגל להתקדם לבד להתקדם ולא פעם עוצרת כיתה שלמה בגלל תלמיד חלש. אני מחפש פיתרון שבעזרתו יוכל התלמיד להתקדם באופן חופשי, ניתן להפוך חצי מזמן הלימוד לזמן כזה, ניתן להפוך רבע וניתן שלושה רבעים לזמן כזה. השאלה הנשאלת בעיני היא איך תיצור מסגרת שבה מורה אחד על 40 תלמידים יכול לגרום למי שרוצה לרוץ כדימה לרוץ ומי שצריך יותר עזרה יקבל אותה. לטענתי המחשב יכול לספק פתרונות כאילו במספר גדול של מקצועות (לא בכולם) בנוגע למוסד חברתי, ניתן על כן לשלב בו דבריים חברתיים אחרים שיגרמו אינטראקציה אמיתית כמו יותר טיולים ועבודת מחשב משותפות וכדומה. האם זה שתלמד יושב ושותק במשך שעור שלם כי הוא לא מבין מה אומר המורה מועיל לנושא יותר, או שאולי ההפרעות של חלק מהתלמידים בשעורים יוצרות את זה? אני לא רוצה ליצור טכנוקרטים, אלא רוצה למצוא פתרונות ליעל את מערכת החינוך על מנת שיחיד שיש לו יכולת התקדמות טובה משל אחר לא יעצר, אני חושב ששעורי מחשב (לא על המחשב אלא בעזרת המחשב) רק יועילו לתלמיד מסוג זה? אנשים שהיו בבית ספר גם עד היום לא תמיד יודעים לזהות סטטיסטיקות מופרכות, ואו לקרוא אותו בצורה ביקורתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה בתי ספר יסודיים (בעצם, לא יודעת אם בהרבה. אבל כן בבתי הספר שאני מכירה) ישנם שיעורים שבהם כל תלמיד מתקדם בקצב שלו. אממה? התוצאה היא לרוב שאחרי X דקות של למידה עצמית, או תרגול או לא חשוב מה, התלמידים מתחילים לעשות מה שמתחשק להם לעשות באותו הרגע. (רמז- לרוב לא מדובר בהתקדמות עצמאית בחומר...) אז האם הדרך הזו באמת מייעלת את דרך הלמידה? אני לא לגמרי משוכנעת. צריך מורה מאד מיוחד לדעתי (או תלמיד יותר מיוחד, מצד שני, לכך יש פחות השפעה על הכיתה כככל) בשביל להצליח לדחוף מקסימום אנשים בכיתה למימוש מקסימום הפוטנציאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים ראית תלמיד יושב מול משחק מחשב במשך שעות ולא זז ממנו? כמה פעמים ראית תלמיד יושב ליד תוכנה משעממת ולא זז ממנה? התקדמות עצמית צריכה סיבה, היא לא מגיעה לבד. אם תלמיד אוהב מתמטיקה הוא יתקדם לבד אם לא יהיה צורך לגרום לו לאהוב מתמטיקה בדרך זו או אחרת, לפעמים מורה טוב יכול לעשות זאת אולם גם מורה מעולה מתקשה לעשות זאת ל30 ו40 תלמידים. אני כן זוכר שבכיתה ז או ו למדנו לוגו (תכנות בשפה מאוד פשוטה למיטב זכרוני) ואני כן זוכר שהרוב הגדול מאוד של התלמידים כן ניסה להתקדם ולרוץ קדימה בעיקר לאחר שאחד התלמידים הצליח ליצור תכנות של טנק שזז ויורה פגז. למרוה אז היה הרבה יותר זמן לעזור לכל תלמיד בנפרד וההתקדמות של חלק גדול מהלמידים הייתה מאוד מהירה באופן יחסי לאחרים מה שנתן למורה זמן לשבת עם החלשים. צר לי אבל אני לא מכיר בתי ספר כאילו ולמעט הבית ספר הפתוח שבו הייתי שלוש שנים שבאופן יחסי כן עבד בצורה דומה אולם מוריו דאז לא ידעו איך לגרום לעניין אצל חלק גדול מהתלמידים ולכן נכשלו בנושא. מה שכן בית הספר דאז הביא נתוניים שדווקא הבוגרים שלו שעברו לתכוניים אחרים הצליחו בממוצע יותר מתלמידים אחרים (אני כבר לא זוכר למה ומה היה ההסבר שלהם לנושא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאפשר שלא יהיה מורה על כל 40 תלמידים, אלא מורה ל-20 תלמידים, וזה יהיה גם הרבה יותר מוצלח, וגם לא הרבה יותר יקר מהתוכנית שאתה מציע (ואולי אפילו יותר זול - מחשב לכל ילד בכל כיתה, פלוס תיקונים ואחזקה, פלוס שדרוגים כל כמה שנים, פלוס תוכנות פלוס פלוס פלוס...). ולגבי המשפט האחרון שלך - זאת בדיוק הבעיה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא עלות אני מודה לא יודע. בנושא 20 או 40, אני חושב שגם 20 זה הרבה כאשר יש שלושה אנשים שרוצים לרוץ ושלושה שמאטים את כל השאר. אולי ראוי שהמחשבים יגיעו רק באמצע שנות הלימודים כלומר כיתה ו - ז והלך. חצי מהסכום נעלם . בנוגע להרבה יותר מוצלח אני לא יודע כי לא יצא לי לבחון כיתה שעובדת בסיגנון הזה למעט מה שכתבתי בתגובה לגברת עפרוני. מחשב זה הוצאה שיכולה להחזיק במשך 5 שנים ללא הוצאות מיותרות רבות מידי (אולי חשש לגניבות) ניתן לבטח אותו כמו כל דבר בטח כאשר קונים כמות גדולה. תוכנות יכולות להיות לנצח ויש להחליף אותן רק כאשר הן לא טובות. או שיש הרבה יותר טובות ממה שקיים. (אלא עם ההורים ירצו שלתלמיד בבית תהיה תוכנה מתקדמת יותר - כמו שהוא יכול להביא היום מורה פרטי טוב יותר) והשאלה החשובה היא מה יצא בסוף, האם מה שהצאתי יתן פיתרון טוב יותר או שלא, במידה ולא הרי שתמיד ניתן לחזור לשיטה הישנה למרות ההוצאה הגדולה יחסית, ניתן כמובן להכניס את זה בצורה ניסיונית למשך 10 שנים או חמש שנים למספר מוגבל של בתי ספר ולבחון את השיטה החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלפחות לנושא של אינטגרציה בחינוך, מחשב לכל תלמיד הינו הפתרון. זאת משום שהאינטגרציה עשוייה ליצור כיתות הטרוגניות מאד מבחינת רמת התלמידים. ולא רק היא. אם לא יוצרים הומוגניות מסויימת על פי רמות טבעיות/התחלתיות מראש, הרי שקיימת בעיה. מי הבטיח לחסידי האינטגרצייה או השוויון או הכוללנות בחינוך שהעניין יהיה זול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: כתבתי מחשב-לכל-תלמיד באירוניה מסויימת, על משקל ססמת מכונית-לכל-פועל (של מר פרס, דומני, מתחילת שנות ה-60). הכוונה לא היתה שזה הפתרון היחיד, אך *שילוב* של הוראה ממוחשבת הינו גורם מקדם ממעלה ראשונה. למשל, למחשב סבלנות אין סוף, בעוד עצביו של המורה עשויים להמרט על ידי תלמידים משועממים, או בגלל אי הבנה או מנהיגות שלילית מצד תלמידים מסויימים, הגוררים גם כורח לתעל משאבים רבים לבעיות משמעת. בעוד עשויים להיות קיימים הבדלים משמעותיים בין מורה למורה, הרי שמחשב עשוי לזמן לתלמיד מפגש עם טובי הפדגוגים, עם הגרפיקה הנפלאה ביותר וכד'. גם בנפשו של תלמיד מחפש גריית-יתר ואלים במיוחד, מפגש כזה עשוי לחולל משהו חיובי. הורדת עומס-יתר מהמורה (הכולל גם קשב ומשאבים להפרעות) עשוי להשאירו זמן ממושך יותר בתיקרת הביצועים החינוכיים/לימודיים שלו. איני מתכוון כאן להחלפת המורה במחשב. המורה יתפקד בשעת העיסוק במחשב בדומה למדריך מיומן, הקשוב ל*מקרים ספציפיים* יחודיים לתלמיד, לחומר ולסיטואציה הלימודית. כאמור, דיברתי על חשיבות הכשרה פדגוגית ברמה גבוהה. אין סיבה שמורה יהיה כה נחות במעמדו ויכולותיו- בבחינת הקוטב הנוגדי -מפרופסור חכם ומרתק. לא חייבים לקבל את הפיסקה המצוייה אצל ביאליק "הולכים ונעשים מלמד'ל" בבחינת גזירה משמים. ובוודאי שאין סיבה מיוחדת לא לשלב את מיטב הטכנולוגיה והמוחות ביישום ההוראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלמה עפרונית! העלמה עפרונית! לא גברת (אני מתכחשת לתואר) ובטח לא ציפור שיר. (העולם מתכחש לתואר...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל. זכרתי שיש כינוי לפני עפרונית לא זכרתי מה הוא . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |