|
||||
|
||||
שמעת פעם שלני ריפנשטאל חיה 20 שנה ומעלה מעל תוחלת החיים הממוצעת בארצות המערב המפותחות? מה הנתון הזה אומר, לדעתך? שמעת פעם שהסיפור על הזקנים המופלגים בקווקז התגלה כבלוף, ושלא זו בלבד שזו היתה מין תחבולה פרימיטיבית למשיכת תיירות - אלא שמדובר באנשים שתאריך הלידה שלהם לא היה ידוע כלל, ולכן היתה אפשרות קלה ונוחה לטוות עליהם סיפורי אלף לילה ולילה? אם ניקח כדוגמה שלוש מדינות ידועות באזור הקווקז: תוחלת החיים הממוצעת של גבר ארמני כיום היא 68.52 שנים, של גבר גרוזיני (גיאורגיה) 73 שנים ושל גבר באזרבייג'ן - 61.86 שנים. הנתונים הם לפי מהדורת 2008 של CIA World fact book, ומובן שבתקופה שבה הופצו סיפורי הגילים המופלגים, תוחלת החיים במדינות הנ"ל היתה נמוכה בהרבה. אל תאמין לכל שטות שבה מנסים להאכיל אותך. שמעת פעם שכמה מגיבורי הציונות (בניגוד לך, אעדיף להמנע מלהזכיר שמות, מפאת הנימוס) דאגו להפיץ על עצמם סיפורי קאובויים, בעיקר ע"מ להסוות את עובדת היותם אימפוטנטים? שמעת פעם שמה שכתוב בעיתונים זאת לא האמת האלוהית? לא בענייני שושנה דמארי (שפשוט נהנתה מכל העניין) ועידן רייכל (שבשבילו אלה היו יחס"צ מוצלחים) ולא בענייני מאו? שמעת פעם ש-90% מהסיפורים על מאו היו תעמולה מומצאת שנועדה להעניק לו מעמד של אדם-אל, או שאתה מאלה שבגיל מבוגר הם עדיין תמימים כבני חמש, ושעליהם נאמר "פתי מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר"? שמעת פעם על זה שמאו היה חולה פרקינסון במשך לא מעט שנים וחולה בשורה נוספת של מחלות כרוניות, ושהצטלם בבריכה הפרטית שלו (לא ביאנג-צה הגועש) זמן רב אחרי שכבר לא יכול היה לשחות? אין כאן שום דוריאן-גריים-בעיני-עצמם, להיפך - יש כאן רק אנשים המסתכלים למציאות בעיניים ואינם מתכחשים לה. "מי שלא רוצה להזדקן, לא מזדקן", היא אמירה יפה, אופטימית ומעודדת, אך למרבה הצער - היא נכונה באופן מוגבל ביותר ורק במספר מסויים של מקרים, ותו לא. קריסה מאסיבית של תאי המוח אין לה ולא כלום עם רצונו של האדם, וליתר דיוק - היא מתרחשת בניגוד מוחלט לרצונו ועל אפו וחמתו. אכן, כדבריך, "רק במערב המתנוון לאיטו-ולכן גם המשחיר והמתאסלם במהירות מופרזת-כולאים את הזקנים בבתי-קברות חברתיים המכונים "בתי אבות". לא ברור אם השיטה הנהוגה במקומות שאינם "המערב המתנוון" היא בעלת יתרונות כלשהם: הבנים והבנות הצעירים והלא-כל-כך צעירים וגם הנכדים ולעיתים גם הנינים - כולם כלואים בבית המשפחה, הצפוף, לעיתים - עם אבותיהם הזקנים, והם נדונים לטפל בהם, במחלותיהם, בנרגנותם, בהפרשותיהם, במגבלות התנועה שלהם ובדרישותיהם החריגות - עד שהם עצמם, הבנים, מגיעים לזקנה ושיבה בטרם עת. והזקנים עצמם - או שהם מקבלים טיפול סביר, פחות או יותר, אם כי בלתי מקצועי ולוקה בחוסר ידע, או שהם מוזנחים פיזית, תזונתית ורגשית במידה מזעזעת. יותר טוב מן השיטה המערבית? - ספק, ספק רב. תלוי אך ורק ברצונו של הזקן ובהחלטתו שלא להזדקן? - ממש לא, לחלוטין לא - עניין הרצון הוא טוב, אולי, בתור אגדה, אך הקשר שלו למציאות הוא רופף ביותר. |
|
||||
|
||||
מאיר הר ציון, כשהיה בגיל שבו כולכם כבר החלטתם להיכנע לזקנה, להשמנה ולבורגנות בכלל, ניווט את המסע הגדול של גוש אמונים לשבי-שומרון, שאז עדיין נודעה רק בשם היווני המגעיל שלה, "סבסטיה". אז לני ריפנשטאל חריגה. כל הכבוד לחריגים. באיזו תורה כתוב שחובה להצטרף לאספסוף המעז לקרוא לעצמו "נורמלים"?! היא, למשל, החליטה לא להזדקן. אגב, המאהב שלה היה ב-40 שנה צעיר ממנה. מה דעתך על זה? וכדי לא להזדקן בגיל 70, צריך להחליט על כך כבר בגיל 17, ולעשות כל יום את כל המתחייב מההחלטה. למה, למשל, שאתה לא תגיע להחלטה כזאת? וכשאשת חיקך תגיע לגיל מסוים-גם אותה תשליך ל"מוסד טיפולי" כזה"-במקום פשוט לחיות לידה ככל האפשר?...הפסקה האחרונה בתגובתך דווקא מדיפה צחנה עזה מאוד של ניחוח נעורים דוריאן גרייאני: "עד שהם עצמם, הבנים, מגיעים לזקנה בטרם עת" מי קבע מהי "העת" הנכונה לראות קמטים במראה?... |
|
||||
|
||||
"החליטה לא להזדקן" זו הדרך שלך לומר "היו לה יופי של גנים שהצטרפו לאורח חיים בריא ומזל"? |
|
||||
|
||||
הזכרת לי שראיתי מזמן קטע מתוכנית טלויזיה על Centenerians - אנשים בני 100 ומעלה. התיאוריה שהולכת ונעשית יותר ויותר מקובלת על המדענים היא שזה באמת עניין בעיקר של גנטיקה ופחות של שמירה על תזונה מסויימת וכיו"ב. מה שהרשים אותי היה שראו שם אשה בת 101 או 102, שבדיוק ירדה ממגרש הטניס - היא נוהגת לשחק טניס באופן קבוע - וראיינו אותה שם, על ספסל בצידי המגרש. נדמה לי שהיתה לה סיגריה ביד. היא אמרה שהיא מעולם לא החליטה "להיות ילדה טובה", "to be a good girl", ללכת לישון בזמן, להקפיד על התזונה ועל אורח חיים מסויים ודברים כאלה. היא פשוט אכלה כל מה שאהוב עליה, בשר אדום ועוד מאכלים שנחשבים ללא בריאים, ועשתה בכלל כל מה שבא לה, והיא פשוט הגיעה לגיל כזה מופלג מבלי שיש לה איזו נוסחה או איזה סוד מיוחד, מבלי שהקדישה לנושא הזה תשומת לב מיוחדת ומבלי ש"החליטה" על כך בגיל 17. מי יודע, אולי הרגיעה הזאת היא בעצמה הסוד, או חלק ממנו - בצירוף הגנטיקה הנכונה, כמובן. |
|
||||
|
||||
יש כ''כ מעט יחסית אנשים בגיל הזה וכ''כ הרבה גורמים שמטים את הסטטיסטיקה (במהלך חייהם הארוכים ה''סביבה'' השתנתה לא מעט, לדוגמה). מן המפורסמות היא שאם תעשן לפחות סיגריה אחת ליום במשך מאה שנים תהנה מחיים ארוכים. |
|
||||
|
||||
אז מי מונע ממך לחיות חיים בריאים?! מי מונע ממך לטפס בהרים במקום לספוג קרינת-מחשבים? מי מונע ממך לצאת לטבע? מי מונע ממך להתנזר מאוכל מתועש ועתיר רעלים? מי מונע ממך לחפש בכל יום ובכל גיל הרפתקה חדשה?! אגב, מזל לא היה לה, בטח לא אחרי 1945, והמבין יבין (למרות שלדעתי היא לא הייתה אשמה בכלום, כי היא רק צילמה מה שאחרים עשו). ובעיקר-מי מונע ממך למרוד במוסכמה הנוראה הזאת, כאילו יש פעולות מסוימות שמותר לעשות רק בגילים מסוימים!? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, חתמת את מכתבך בזו הלשון: "היו לה יופי של גנים שהצטרפו לאורח חיים בריא ומזל"? אז בגנים אני לא מבין כלום, כי יש לי אפס בביולוגיה ואני גם לא מאמין בתורת הגזע. מזל, כאמור לעיל, לא היה לה. ואורח חיים בריא לא נופל מהשמיים, כפי שניסיתי להוכיח לך. |
|
||||
|
||||
"מי קבע מהי "העת" הנכונה לראות קמטים במראה?..." מבלי להתייחס לכל שאר השטויות חסרות ההבנה שבתגובתך, אתייחס רק לזאת: זה לא עניין של "מי קבע", לא של מראה ולא של קמטים (איך אתה מצליח תמיד להמציא כל כך הרבה שטויות?) אלא של ידע רפואי ושל ממצאים סטטיסטיים. אדית פיאף, למשל, היא היפוכה הגמור של לני ריפנשטאל. היא מתה מסרטן הכבד בגיל 47, ומצבה הגופני בכל המערכות היה כשל בת 90. לולא היה מצבה הכללי כה גרוע, ייתכן שיכלה "לסחוב" עוד זמן מה עם מחלת הסרטן ולא היתה מתה כה צעירה. קאפיש? אתה אינך יודע דבר על "כולכם", כל מה שנדמה לך שאתה יודע על היישות הבדויה הזאת, "כולכם", הוא פרי דמיונך הקודח. אינך יודע עלי דבר, אפילו לא אם אני גבר או אשה. ואני לא "אשליך" איש למוסד טיפולי כזה או אחר. להיפך - התנדבתי עם קשישים במשך 11 שנים ומכאן הידע שלי על המסגרות השונות, הביתיות-משפחתיות וגם המוסדיות. אתה, לעומת זאת, מדבר לא מתוך ידע אלא מתוך זעם על חייך שלך ועל גילך שלך, על כך שאין לך ילדים ואין לך בן/בת זוג - כולם דברים עצובים (שאתה עצמך הזכרת כאן לאורך שהותך באתר), אך אינם מהווים בסיס מספיק לראיית עולם רחבה ומקיפה ולהסקת מסקנות ביחס לאנשים אחרים זולתך. |
|
||||
|
||||
א.ראיתי את סבתא גוססת לנגד עיניי. ולרגע לא חשבתי לקבור אותה בשום בית אבות בעודה בחיים. זה לא נחשב לנסיון עם זקנים? ב.חייה של אדית פיאף ובעיקר מותה מוכיחים בדיוק את כל מה שאמרתי: היא אהבה (מאוד) להשתכר ולעשן, עד הסוף הבלתי נמנע והמוקדם מדי. אלו, למשל, היתה מעדיפה לטפס על האלפים, ייתכן שגורלה היה טוב יותר. ג. אני חוזר ושולח אלף מכות חשמל וחודשיים בבור עקרבים לכל מי שחתום על העברית שלך: לכבוד מה המפלץ הלשוני הזה, "לסחוב עם הסרטן"? ולכבוד מה הקללה האיטלקית או הרומנית שתקעת לי בסוף הפסקה ההיא? אותי מותר לקלל בעברית בלבד! ד. באמת לא הרגשת, אפילו רגע אחד במהלך התנדבותך במתקן הנידוי המכונה "בית אבות", שתרבות המערב היא כנופייה של דוריאן-גריים, שבעיניה זקן חשוב כמת? הרי ראית איך הכותבים כאן מגדירים אהבה בין צעירה לזקן-"נקרופיליה בחיים"...ואל תגיד לי שהכל בדיחה. יש בדיחות בלתי נסבלות. ה. בת זוג ייתכן שכבר יש לי, אם כי היא עדיין לא רעייתי ולא אם ילדיי. ו. כבר הבהרת לי שאתה גבר. ז. אל תגיד לי שאין שום מפלצת רב-ראשית המכונה "רוב מוחלט" או "אדם ממוצע" או "ציבור נורמלי". ברגע שתפריך לי את קיומה, אתנזר בתוקף מהשימוש במילה "אתם" ובעיקר "כולכם". ח. סעיף ד הוא הוכחה נוספת ומצערת במיוחד לקיומה של המפלצת המתוארת בסעיף ז'. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
מכות חשמל, עקרבים, כנופיות דוריאן-גרייאיות, מפלצות רב-ראשיות, ואת כל זה ועוד הרבה יותר, אומר האיש שאחרי כל מה שהגיר בתגובותיו כאן, הוא מתלונן על "בדיחות בלתי נסבלות" של אחרים. זה מצער, בעיני, שדווקא ברגע עצוב זה של דיון 2983, אנחנו צריכים לשאת גם אותו, אבל כל הכבוד לכם על הסבלנות והליברליות. |
|
||||
|
||||
למה נדמה לכם שאני מתלוצץ?! אני באמת שואף למסע נקמות בכל מי שמעז להתעלל באהובתי בת האלמוות. כי מורה גרוע נורא יותר מרוצח, שכן הוא רוצח את נשמת תלמידיו וכן את כל נשמות בניהם, חבריהם ותלמידיהם לעתיד. |
|
||||
|
||||
אין צורך לפנות אלי בלשון רבים, אני אדם אחד בדיוק. אתה לא מתלוצץ, אתה בדיחה - בדיחה גרועה, אם יורשה לי להעיר בכל העדינות המתחייבת. |
|
||||
|
||||
האם מורה גרוע הוא נורא יותר מהרוצחים הנאצים? לו ניתן היה להחזיר לחיים את מיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה, אך זאת בתנאי שהיו להם אך ורק מורים גרועים - האם מוטב היה, לדעתך, שיירצחו כדרך שנרצחו? בבקשה - אין ברצוני לדון בנושא מסע הנקמות שעליו אתה מדבר אלא רק בשאלתי, המתייחסת להיפותיזת החזרתם לחיים תמורת המחיר המוצע - ענה נא רק לנקודה הזאת. תודה. |
|
||||
|
||||
איזה שטויות! אתה מוצא בהכרח קשר בין טיב ההוראה לבין הנשמה היתרה, כשהקשר הזה הוא לעיתים קרובות או לא קיים, או, כשהוא קיים, הרבה פעמים הוא מלאכותי. ישנם מורים גרועים שהם אנשים נהדרים וישנם מורים מעולים שהם בני אדם מחורבנים שלא היית רוצה לגור בשכנות אליהם. ישנם אנשים עם נשמה גדולה וענקית שמדברים עברית שגויה וגרועה וישנם אנשים חסרי נשמה, מתים מהלכים, שמדברים אך ורק עברית נכונה ומתה - עברית מתוך ספרי הדקדוק. מורה גרוע זה סיפור עצוב וצריך לדאוג להוציא אותו ממערכת החינוך ולהכניס למערכת החינוך מורים טובים, אבל אם מדברים על הנשמה - אין שום קשר בין איך שהמורה מלמד לבין היכולת שלו לתת לתלמידיו נשמה יתרה. הוא יכול ללמד עברית או אנגלית או מתמטיקה בצורה גרועה אבל להיות מורה שהתלמידים יזכרו בבגרותם כאדם נפלא בעל השפעה חינוכית מבורכת, והם יספרו עליו רק דברים טובים לבניהם, לנכדיהם ולחבריהם לעתיד. |
|
||||
|
||||
לצערי לבושה של הנשמה הוא השפה, ושפה מעוותת מעידה על נשמה האדישה לכל הפחות לתדמיתה. |
|
||||
|
||||
האם הוא לימד אותם לחשוב בעצמם? האם הוא לימד אותם לבוז לעגל הזהב? האם הוא לימד אותם למרוד באספסוף? האם הוא לימד אותם שלאדם יש גם ראש ולב, לא רק קיבה, ערווה, ארנק ודרכון? האם הוא לימד אותם לשאוף לאלמוות-במובן הנשגב ביותר של המילה הזאת? אם בכל אלה הוא כשל, לא אכפת לי מה יספרו עליו! להמחשת כוחו של מורה טוב, נא להזין לפחות אלף פעם לשיר "שיעור מולדת". ממנו תלמד, סוף כל סוף, שהמורה הוא השולט בעולם. וקרא לפחות מאה אלף פעמים את הסיפור "השיעור האחרון", מאת אנטול פראנס. גם כן לאותו צורך. ומי לנו גדול (בציניות ובאכזריות) מביסמרק? יודע איך הוא ניתח את מלחמת 1870? "המורה הפרוסי ניצח את המורה הצרפתי". נכון, אחר כך הוא מציין לשבח גם את הפקיד ואת מהנדס הרכבות, אבל ראשית חכמה-המורה. |
|
||||
|
||||
ולא על כבודי הפרטי הגנתי, אלא על הזכות לקיום ולכבוד של כל מי שמעבר לגילה של דוגמנית ממוצעת! |
|
||||
|
||||
אימון גופני הוא דבר בריא לרוב האנשים - לרובם אבל לא לכולם! - לא לכולם ולא בכל מצב. אדית פיאף היתה חולנית וחלשה מאז ילדותה ולו היא היתה מטפסת על האלפים היא היתה מתה בגיל 18 וכל אלה שאוהבים את שירתה בכל רחבי העולם אפילו לא היו יודעים על קיומה. |
|
||||
|
||||
ולא די לך שיש לי מי ששמח לקפוץ למיטה שלי ומוכן לסבול את הליטופים והדגדוגים שלי? |
|
||||
|
||||
הערה לגבי הזקנים בקווקז: תוחלת החיים שציינת היא *ממוצעת*, וחלק מהדברים שמורידים אותה הם תמותת תינוקות, צעירים שעושים שטויות, תאונות ומלחמות. אבל אין זה מן הנמנע שיש מי שמגיע לזקנה מופלגת. אני משערת שרוב הזקנים הללו חיים בכפרים בערים, אוכלים אוכל שהם מגדלים בלי יותר מדי חומרי הדברה / גורמים מסרטנים אחרים, נושמים אוויר נקי, אבל נהנים מיתרונות הרפואה המודרנית, פחות או יותר (בית החולים בכ"ז נמצא במרחק כמה שעות טובות של נסיעה). |
|
||||
|
||||
זאת השערה חביבה ואופטימית, אלא שאיננה נתמכת בעובדות. הסיפורים על הזקנים המופלגים נבדקו (אם כי אני מניח שלא כולם) ומה שהאלמוני סיפר נכון. |
|
||||
|
||||
מאמר ראשי: כותרת ספציפית: Russia (Soviet Union) שמופיעה תחת |
|
||||
|
||||
...אם כי יתכן, כמובן, שחלקם מעשנים כקטרים ולא נזקקים לרפואה המודרנית כלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |