בתשובה להאייל האלמוני, 25/06/08 20:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א.ראיתי את סבתא גוססת לנגד עיניי. ולרגע לא חשבתי לקבור אותה בשום בית אבות בעודה בחיים. זה לא נחשב לנסיון עם זקנים? ב.חייה של אדית פיאף ובעיקר מותה מוכיחים בדיוק את כל מה שאמרתי: היא אהבה (מאוד) להשתכר ולעשן, עד הסוף הבלתי נמנע והמוקדם מדי. אלו, למשל, היתה מעדיפה לטפס על האלפים, ייתכן שגורלה היה טוב יותר. ג. אני חוזר ושולח אלף מכות חשמל וחודשיים בבור עקרבים לכל מי שחתום על העברית שלך: לכבוד מה המפלץ הלשוני הזה, "לסחוב עם הסרטן"? ולכבוד מה הקללה האיטלקית או הרומנית שתקעת לי בסוף הפסקה ההיא? אותי מותר לקלל בעברית בלבד! ד. באמת לא הרגשת, אפילו רגע אחד במהלך התנדבותך במתקן הנידוי המכונה "בית אבות", שתרבות המערב היא כנופייה של דוריאן-גריים, שבעיניה זקן חשוב כמת? הרי ראית איך הכותבים כאן מגדירים אהבה בין צעירה לזקן-"נקרופיליה בחיים"...ואל תגיד לי שהכל בדיחה. יש בדיחות בלתי נסבלות. ה. בת זוג ייתכן שכבר יש לי, אם כי היא עדיין לא רעייתי ולא אם ילדיי. ו. כבר הבהרת לי שאתה גבר. ז. אל תגיד לי שאין שום מפלצת רב-ראשית המכונה "רוב מוחלט" או "אדם ממוצע" או "ציבור נורמלי". ברגע שתפריך לי את קיומה, אתנזר בתוקף מהשימוש במילה "אתם" ובעיקר "כולכם". ח. סעיף ד הוא הוכחה נוספת ומצערת במיוחד לקיומה של המפלצת המתוארת בסעיף ז'. בהצלחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכות חשמל, עקרבים, כנופיות דוריאן-גרייאיות, מפלצות רב-ראשיות, ואת כל זה ועוד הרבה יותר, אומר האיש שאחרי כל מה שהגיר בתגובותיו כאן, הוא מתלונן על "בדיחות בלתי נסבלות" של אחרים. זה מצער, בעיני, שדווקא ברגע עצוב זה של דיון 2983, אנחנו צריכים לשאת גם אותו, אבל כל הכבוד לכם על הסבלנות והליברליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נדמה לכם שאני מתלוצץ?! אני באמת שואף למסע נקמות בכל מי שמעז להתעלל באהובתי בת האלמוות. כי מורה גרוע נורא יותר מרוצח, שכן הוא רוצח את נשמת תלמידיו וכן את כל נשמות בניהם, חבריהם ותלמידיהם לעתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לפנות אלי בלשון רבים, אני אדם אחד בדיוק. אתה לא מתלוצץ, אתה בדיחה - בדיחה גרועה, אם יורשה לי להעיר בכל העדינות המתחייבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מורה גרוע הוא נורא יותר מהרוצחים הנאצים? לו ניתן היה להחזיר לחיים את מיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה, אך זאת בתנאי שהיו להם אך ורק מורים גרועים - האם מוטב היה, לדעתך, שיירצחו כדרך שנרצחו? בבקשה - אין ברצוני לדון בנושא מסע הנקמות שעליו אתה מדבר אלא רק בשאלתי, המתייחסת להיפותיזת החזרתם לחיים תמורת המחיר המוצע - ענה נא רק לנקודה הזאת. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שטויות! אתה מוצא בהכרח קשר בין טיב ההוראה לבין הנשמה היתרה, כשהקשר הזה הוא לעיתים קרובות או לא קיים, או, כשהוא קיים, הרבה פעמים הוא מלאכותי. ישנם מורים גרועים שהם אנשים נהדרים וישנם מורים מעולים שהם בני אדם מחורבנים שלא היית רוצה לגור בשכנות אליהם. ישנם אנשים עם נשמה גדולה וענקית שמדברים עברית שגויה וגרועה וישנם אנשים חסרי נשמה, מתים מהלכים, שמדברים אך ורק עברית נכונה ומתה - עברית מתוך ספרי הדקדוק. מורה גרוע זה סיפור עצוב וצריך לדאוג להוציא אותו ממערכת החינוך ולהכניס למערכת החינוך מורים טובים, אבל אם מדברים על הנשמה - אין שום קשר בין איך שהמורה מלמד לבין היכולת שלו לתת לתלמידיו נשמה יתרה. הוא יכול ללמד עברית או אנגלית או מתמטיקה בצורה גרועה אבל להיות מורה שהתלמידים יזכרו בבגרותם כאדם נפלא בעל השפעה חינוכית מבורכת, והם יספרו עליו רק דברים טובים לבניהם, לנכדיהם ולחבריהם לעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לבושה של הנשמה הוא השפה, ושפה מעוותת מעידה על נשמה האדישה לכל הפחות לתדמיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוא לימד אותם לחשוב בעצמם? האם הוא לימד אותם לבוז לעגל הזהב? האם הוא לימד אותם למרוד באספסוף? האם הוא לימד אותם שלאדם יש גם ראש ולב, לא רק קיבה, ערווה, ארנק ודרכון? האם הוא לימד אותם לשאוף לאלמוות-במובן הנשגב ביותר של המילה הזאת? אם בכל אלה הוא כשל, לא אכפת לי מה יספרו עליו! להמחשת כוחו של מורה טוב, נא להזין לפחות אלף פעם לשיר "שיעור מולדת". ממנו תלמד, סוף כל סוף, שהמורה הוא השולט בעולם. וקרא לפחות מאה אלף פעמים את הסיפור "השיעור האחרון", מאת אנטול פראנס. גם כן לאותו צורך. ומי לנו גדול (בציניות ובאכזריות) מביסמרק? יודע איך הוא ניתח את מלחמת 1870? "המורה הפרוסי ניצח את המורה הצרפתי". נכון, אחר כך הוא מציין לשבח גם את הפקיד ואת מהנדס הרכבות, אבל ראשית חכמה-המורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא על כבודי הפרטי הגנתי, אלא על הזכות לקיום ולכבוד של כל מי שמעבר לגילה של דוגמנית ממוצעת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אימון גופני הוא דבר בריא לרוב האנשים - לרובם אבל לא לכולם! - לא לכולם ולא בכל מצב. אדית פיאף היתה חולנית וחלשה מאז ילדותה ולו היא היתה מטפסת על האלפים היא היתה מתה בגיל 18 וכל אלה שאוהבים את שירתה בכל רחבי העולם אפילו לא היו יודעים על קיומה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |