|
||||
|
||||
מאז ינואר האחרון אני עובד במקום חדש שבו ארוחת צהריים אוכלים בחוץ, במסעדות הסביבה. אחת מתוצאות הלוואי היא שאני הולך עם קבוצת אנשים שחציית כביש באור אדום לא מהווה בעיה עבורם. במצב כזה אני נכנע ללחץ החברתי וחוצה יחד איתם כדי לא להשאר לבד ואחר כך לרדוף אחריהם. |
|
||||
|
||||
במצבים כאלה הקפד להיות ''במורד הרוח'', התמקם כך ששאר הקבוצה תהיה בינך לבין מבוא התנועה. חזק ואמץ אנחנו אתך. |
|
||||
|
||||
אני מנחש שאיזי שלנו הוא בכל זאת לא הנחשון-בן-עמינדב של הקבוצה, והוא יורד לכביש לאחר האחרים. במצב זה, בכל זאת הם מסתכנים יותר ממנו, ולמעשה שוכבים בשבילו על הגדר. שהוא יזמין אותם! |
|
||||
|
||||
למה להזמין? יש לכולם כרטיסי Cibus. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה: בראיון של נחום ברנע לאמנון אברמוביץ' במוסף "7 ימים" של היום, הוא אומר שיש אלוזיות מקראיות שכאשר הוא התחיל לכתוב היו ברורות לרוב הקוראים, והיום אם ישתמש בהן רוב הקוראים לא יבינו מה הוא רוצה מחייהם (לא ציטוט מדוייק, זו הייתה רוח הדברים). ושאלתי- האם אתה מצפה מהגולש המשכיל הממוצע לדעת מיהו נחשון בן-עמינדב? אני סטודנט לתואר שני במדעי הרוח (לא תחום שקשור ליהדות אמנם), ואין לי מושג. האם אני בור ישראלי מודרני יותר מכפי שהייתי רוצה? |
|
||||
|
||||
כנראה שכן. |
|
||||
|
||||
כי לך היה ברור על מה מדובר? ולדעתך זה ידע בסיסי? (אגב, הסתכלתי בויקיפדיה אז עכשיו גם אני יודע...) |
|
||||
|
||||
איזה קטע! לגמרי באקראי (אבל ממש לגמרי) אני קורא עכשיו מאמר של אורי קציר באפלטון על רות המואבייה 1, וממש אחרי שאני שולח את התגובה אני מגלה שבועז היה נינו של נחשון בן עמינדב... |
|
||||
|
||||
אם במקום (או בנוסף) לקרוא מאמר של אורי קציר, תקרא את התנך (אפשר גם כאן: http://kodesh.snunit.k12.il/t/t2904.htm ) תמצא במגילת רות, פרק ד' את התאור הבא: יח וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן. יט וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב. כ וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָה. כא וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד. כב וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד. |
|
||||
|
||||
לי זה היה ברור1, כמו שהיה לי ברור שזה לא ידע בסיסי. לו זה היה ידע בסיסי הייתי חושב שאתה פשוט בור. הייתי שומר את המחשבה הזאת לעצמי, ולא משתף בה את שאר באי האייל. מכיוון שאני יודע שזה אינו מידע הנמצא בתרמילו של בוגר מערכת החינוך הישראלית, ומכיוון שאני חושב שהוא כן אמור להיות שם, הסכמתי אתך שאתה בור ישראלי מודרני יותר מכפי שהיית רוצה. ___ 1 מסיבות אישיות זה ברור לי מגיל די צעיר. |
|
||||
|
||||
אוקיי, רשמתי לפניי. (אני תמיד אומר לעצמי שביום מן הימים ארחיב את ההשכלה שלי בהרבה תחומים. רק מתי הוא יגיע, מתי?) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הביטוי 'קפיצה נחשונית' עוד מילדותי. חוצמזה, נחשון במובן זה הופיע המון בתשבצים. כך שזה אולי לא ידע טריוויאלי, אבל גם לא ליודעי ח''ן בלבד. |
|
||||
|
||||
אז אם כך אתה גם מתמצא במרגליות. |
|
||||
|
||||
באמא שלהן |
|
||||
|
||||
(-: |
|
||||
|
||||
זה גם תלוי ברקע החברתי/תרבותי- לפחות בזמני לימדו על נחשון בן־עמינדב בבתי ספר דתיים, כך שאצפה שאדם שבא מרקע דתי יכיר אותו. |
|
||||
|
||||
"האם אתה מצפה מהגולש המשכיל הממוצע לדעת מיהו נחשון בן-עמינדב?" האמת, בעידן הגוגל, למה שזה בעצם ישנה? מספיק לי שיהיה ברור לקוראת הסבירה שיש כאן פריט ידע לדעת אותו, ושיהיה לה ברור מה אפשר להרוויח מלדעת אותו (לעניין הדיון הזה, מעט מאוד, וממילא ברור לה שהתגובה שלי היא הערה משועשעת וחסרת חשיבות). אם סקרנים מספיק, התשובה נמצאת בלחיצת כפתור. מצד שני, משום מה זה כן משנה. אם בזמן כתיבת התגובה הייתי יודע מה שאני יודע עכשיו, כנראה שהייתי עושה אותו דבר, אבל הייתי שוקל לתת קישור. לתת בעצמי את הקישור לא נותן שום דבר שהקורא לא יכול לעשות בעצמו, אבל אולי הוא משדר פחות התנשאות (הוא משדר האם אני מצפה מרוב הקוראים לדעת את פריט הטריוויה הזה.) אז מה לא ידעתי כשכתבתי את התגובה? מתברר שנפלתי קורבן להטיה התרבותית של התנועה הקיבוצית. בהגדה של פסח של התק"ם מופיע המדרש על הירידה לים סוף. ויתרה מזו, בקיבוץ אושה כנראה הקטע הזה נכנס בעריכה, שנה אחרי שנה, ונחרט בזכרוני כמשהו ברור כשמש. בשנים האחרונות אני קורא בפסח בהגדה המסורתית, ונתקל בדברים שיש שם ולא הכרתי; אבל מי יכול לשים לב לדברים שהכרתי ולא נמצאים שם? בעקבות התגובה שלך בדקתי והופתעתי לגלות שבהגדה המסורתית נחשון לא מוזכר בכלל. אם המתנוּשאים הסליחה. |
|
||||
|
||||
גם לפני עידן הגלישה -אמצע שנות ה-90 ואילך-ידיעה טריוויאלית נרחבת לא בהכרח הצביעה על רוחב אופקים. לא היו חסרים שוביניסטים בעלי ידע אנציקלופדי ותפישת עולם צרה שראו את הכל דרך מישקפיים בצבע מסויים. אגב, בקטע האחרון שלך הצגת יפה את ליבו של עניין הידע והשימוש בו: בזמן שאתה מכניס משהו בעריכה- אתה מוציא משהו אחר. |
|
||||
|
||||
(לא אמרתי שבאיזשהו עידן ידיעה טריוויאלית נרחבת הצביעה על רוחב אופקים. ברור שלא.) |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת, אבל למדו עליו בבתי הספר! זה בכלל לא נחשב בעיני "פריט טריוויה", לא יותר מאשר לדעת מדוע משה היה כבד פה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא תמצאי את זה בשום מקום בתנ''ך. |
|
||||
|
||||
גם לא את סיפור הקפיצה של נחשון. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הזריזות של אנשים בחום הזה מדהימה אותי. |
|
||||
|
||||
תגדיר שום מקום. הכל שאלה של גודל הדילוגים, ידידי. |
|
||||
|
||||
תודה, זו לא הייתה שאלה רטורית.:) |
|
||||
|
||||
בעצת החרטומים נבחנה מסוכנותו של משה לפרעה, הניחו לידו קערת מרגליות נוצצות וקערת גחלים לוחשות, הושיט ידו למרגליות אך מלאך ה' הובילה אל הגחלים, חפן אחד והכניסו לפיו ונכווה. מדרש אגדה, לפי המורה חיה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה למורה חיה, שהיתה המורה לעברית ומחנכת אמיתית, ותודה למורה נורית שראתה בהוראה שליחות והמשיכה מת-א עד לירוחם הרחוקה, (סוף שנות הששים) ואחרונה חביבה, הגברת זיו שידעה להבין גם ספר וגם תלמיד. |
|
||||
|
||||
נראה שהתמזל מזלך למורות טובות. מעורר קנאה ממש.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |