|
||||
|
||||
תודה למורה חיה, שהיתה המורה לעברית ומחנכת אמיתית, ותודה למורה נורית שראתה בהוראה שליחות והמשיכה מת-א עד לירוחם הרחוקה, (סוף שנות הששים) ואחרונה חביבה, הגברת זיו שידעה להבין גם ספר וגם תלמיד. |
|
||||
|
||||
נראה שהתמזל מזלך למורות טובות. מעורר קנאה ממש.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |