בתשובה לא. דה בוטון, 23/06/08 9:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההגיה של המלה ''שרה'' צריכה להיות מלרעית (דגש על ה-ר') כיוון שהפועל הוא בזמן הווה. אין כאן טעות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שרה שר<ה שיר שמח? וואלה? טוב, טעמים אף פעם לא היו הצד החזק שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו - מיכל גר<ה בתל אביב? איך אפשר לחפש בשיר הטעמה שגויה אם חלק גדול מההטעמות של שפת היום יום אינן נכונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות - אין ברירה אלא לדעת מה נכון... לא הפתיע אותך אף פעם, נניח, שאומרים "בשנה הבאה" בדגש על ה-א'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האמת, לא. אין לי בעיה עם משפט כגון 'מיכל ב<אה לבקר אותי השנה ותבוא גם בשנה הבא<ה'. אם זאת שגיאה בהגיה אז אני מעדיף להישאר שוגה (מאשר להגיד 'מיכל בא<ה לבקר אותי'), למרות שאני משתדל לדבר עברית באופן תקני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שבמשפט ''מיכל באה לבקר אותי השנה'' נהוג להתייחס ל''באה'' כפועל בעבר, ובמקרה כזה גם מבחינה ''פורמלית'' יש להטעים את המילה במלעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק ותו לא, הכוונה היתה להווה מתמשך - 'מיכל באה לבקר אותי כל שנה...' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מעדיפה לשגות בעניינים אלה. אנשים שאומרים "כמ<ה" מביאים לי את הסעיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פותר החידה צריך להכיר הרבה מאד פזמונים עבריים, צריך לדעת איזה הטעמה נכונה ואיזה לא וצריך להיות חובב תשבצי הגיון.... רגע, זאת חידה פרטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל החידות כאן (וכל שאלת טריביה קשה) הן פרטיות במובן זה שרק לקבוצה די מצומצמת של בעלי ידע ספציפי יש כלים לפתור אותן. אלה לא חידות הגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זאת נראית לי חידה שרק שני אנשים באייל יכולים לפתור (אחד מהם הוא זה ששאל אותה, והשני הוא זה שיודע לפתור את כל החידות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא תוהה איפה אלון עמית כשצריכים אותו.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי סמיילי זה האלטר אגו המתחכם של אלון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום סיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"אין סיכוי" מתייחס למה, ל"אולי" ל"אלטר אגו" או ל"מתחכם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתייחס לסמיילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי לי. מה, מה אני יעשה עם השפה הזותי. אכן, כיוונתי לפתרון שפתר הכפתור, ולא העליתי בדעתי ש"שרה" במלרע הוא נכון. למרות שהפתרון שניתן לא מלא, בנסיבות הנוכחיות איני רואה טעם למתוח את הגילוי. המילה השניה שמוטעמת לא נכון (והפעם, אני באמת מקווה, היא מוטעמת לא נכון) היא "הביתה", אבל לא בשורה "הנה באתי הביתה", ששם דווקא ההטעמה מלעלית, אם כי השורה נדחסת לא בנוח למנגינה (הברה אחת יותר מדי). השורה המבוקשת היא החותמת את השיר, כשבסוף הפזמון, במקום לשיר "אני חוזר הביתה, והדרך שרה", הוא שר "אני חוזר הביתה, אני חוזר הביתה." - המלה האחרונה במלרע. אצל טוטו קוטוניו, שתי השורות האחרונות בפזמון הן sono l'italiano, l'italiano vero - המילה האחרונה במלעיל בניגוד להגייתה הסטנדרטית באיטלקית. בפזמון הסוגר הוא שר פעמיים sono l'italiano, הראשונה במלעיל כמקובל, השנייה במלרע. אני גוזר על עצמי התנזרות של חודשיים לפחות מפרסום מדור טריוויה (אלא אם יגיעו למדור שלוש חידות טובות בזמן הזה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |