בתשובה לארז לנדוור, 14/05/08 11:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סיפורי המזרח התיכון הישן כמובן. (בלי שום חוכמולגיות טוקבקיסטית של מתנגדי אוסלו) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשו סיימתי את שנים-עשר הכסאות של איליה אילף ויבגני פטרוב. זהו חלק ראשון, והמשכו הוא ''עגל הזהב''. למי שאהב את ההומור של בולגקוב (הם היו בחברה),מובטח צחוק עז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שממש רוצה לצחוק משנים-עשר הכסאות שילך לראות את הסרט שעשה עליהם מל ברוקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום עצמאות 60 שמח למדינה. באור- יהודה שרפו אתמול ספרים בככר העיר. סבונרולה חי, וצוחק מהמוקד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ראיתי משהו בעיתון הזה שמחלקים חינם. מה היה? יש לינק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בעיתון הייתה קריקטורה של שריפת הברית החדשה, התורה, תלמוד והכותרת משהו כמו אותה אש שורפת ספרים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבי יד אינם בוערים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו, איזה רשימת תגובות (בלינק). א. לא מזמן כתבתי תגובה על היכולת הטוטאליטרית להאמין בדבר והיפוכו באותו זמן. נראה שאנשי ש"ס יכולים להאמין שיהודי אתיופיה שמרו על יהדותם במשך אלף שנה בתוך ים נוצרי, אבל יאבדו אותה דוקא כאן בגלל חלוקה של ספרי ברית חדשה וטיולים חינם. ב. ומה נאמר על ההתנשאות והפטרונות של שורפי הספרים כלפי העולים מאתיופיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלך רחוק יוסי גורביץ. מעניין אם יש קשר בין דעות קיצוניות לבין אי דיוקים עובדתיים. יש אי דיוק נחמד דוקא בתגובות למאמר: הציטוט מהיינה "במקום שם שורפים ספרים, ישרפו גם אנשים" - היינה אולי תלה אותו באינקויזיציה הקתולית, אך לי אין ספק שהוא התכוון לסטודנטים הלאומנים הגרמנים ששרפו את ספריו שלו. אותם סטודנטים דוקא כן היו אבותיהם הרוחניים של הנאצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי הואלא הלך רחוק בכלל; קראתי אצלו את הדברים שהיו בראשי. לגבי אי הדיוקים: נוקדנות לשמה.ודאי אפשר להוכיח שהיינה לא התכוון לאור יהודה. גם אני נדהמתי מהתגובות:גינוי בגלל שזה מזכיר את השואה. לאט לאט ההתייחסות המוסרית לדברים כאל טוב ורע מצטמצמים אצלנו ומתפתח איזה פסאודו רלטיביזם: מזכיר את השואה או לא; טוב ליהודים או לא וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נתת לי הזדמנות להציג חלק לא גדול מן האי-דיוקים. לגבי הנוקדנות ישפוט כל קורא בעצמו: א. ציטוט: "הציונות לקחה את שנאת האדם של היהדות, ועליה בנתה את עצמה. הצדקתה היתה השנאה [...], עד שהפכה לדתה הרשמית של ישראל. בדמיון הישראלי, הנוצרים והנאצים – אידיאולוגיה פגאנית אנטי נוצרית, שרדפה את הכנסיה הקתולית – מתערבבים זה בזה ללא הכר. הטאבו הישראלי האחרון, כידוע, הוא טימוא הדם על ידי חתונה עם ”גויה“ – וזה טאבו חזק מאד גם בקרב חילונים-לכאורה." ב. שנאת האדם כעקרונות יסוד של הציונות והיהדות! זה לא נקרא ללכת רחוק? ג. הנאצים – אידיאולוגיה פגאנית אנטי נוצרית: לא מדוייק. היה זרם לא מרכזי בנאציזם (אלפרד רוזנברג וחוגו) שהיה אנטי נוצרי. היטלר דחה את כל העניין הזה לאחרי הנצחון. היטלר לפחות בבניית התדמית שלו הציג עצמו כנוצרי טוב והרבה לדבר על אלוהים. ד. "רדפה את הכנסיה הקתולית" -לא מדוייק. היטלר הגיע די מוקדם להסכם עם הותיקן (הקונקורדט) ומאז הניח לקתולים (כולל היהודים המומרים שלהם). למעשה בדיוק להיפך מדבריו של י. גורביץ הבעייתיות היתה עם הכנסיות הפרוטנסטנטיות ולא עם הקתולית. הנאצים ניסו להקים כנסייה פרוטסטנטית-גרמנית שתשמש כנסייה "מטעם" של המפלגה הנאצית. ראשי הכנסיות הפרוטסטנטיות הותיקות התנגדו בתוקף ובסופו של דבר הצליחו לפורר את הכנסייה הנאצית עד שהנאצים התייאשו והתנערו ממנה. הכמרים המתנגדים שגורביץ מזכיר היו פרוטסטנטים ולא קתולים (הכומר נימולר שהוזכר, פרוטסטנטי אף הוא, לא נאסר בגלל ש"צייץ" נגד השמדת היהודים (אנכרוניזם). הוא נעצר ב-1937 בגלל שחתם על עצומה נגד הסעיף הארי בחוקי נירנברג ונשא דרשה בעניין. הוא לא היה ממארגני העצומה והנושא היהודי היה די אמביוולנטי אצלו. היו כמה כמרים אחרים שהתבטאו באופן ישיר נגד האנטישמיות). ה. חתונה עם ”גויה“ - מעניין אם גורביץ היה מכנה גם העדפות נישואים עדתיות, "טאבו חזק מאד בקרב העדות היהודיות". אני לא מכיר הורים חילוניים שניתקו קשרים עם צאצא שהתחתן מחוץ לדת. ו. גורביץ כותב על חילונים כ"התחליף הזול המשווק תחת שם זה בישראל" - הוא מבלבל בין חילונים (שהם פשוט לא דתיים באורח חייהם) לבין ליברלים-הומניסטיים שהם קבוצת מיעוט די נצורה ולא רק אצלנו. כך יוצא שהוא תוקף את החילונים כאילו היו ליברלים-אידיאולוגיים היודעים שאסור לשרוף ספרים, שמטעמי פחדנות אינם מתנגדים לשורפים. באותה מידה יכל להציע לשרוף את תלמידי ביה"ס שהציתו את הספרים מפני שהם חייליה העתידיים של מהפכת ההלכה. קצת סובלנות ואנושיות אצל מי שמטיף בחימה שפוכה נגד העדרה אצל אחרים, לא היתה מזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. ואני אוסיף שהיטלר שלח מחצית מאוכלוסיית גרמניה להגביל את התעניינותה לכנסיה. (ולמטבח. ולילדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלך רחוק מאוד, ואפוקליפטי מדי לדעתי, אבל הניתוח מבריק (במיוחד התהייה "מה לאהרן ולנצרות?"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד שיוסי גורביץ' הלך רחוק זה כמו להגיד שאלי ישי לבש שחור. אבל הפעם דווקא הצליח לו http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/737/479.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור על איזה סעיף הוגשה התלונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסעיף 170 לחוק העונשין יכול לחול כאן: "ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו - מאסר שלוש שנים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמירת דעתך במקום אליו נכנסת באופן חוקי יכולה להחשב לחילול מקום פולחן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצינות? אני יכול לשבת בכלא על שאמרתי את דעתי על היהדות בבית כנסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סעיף טיפשות. צריך להודות על האמת, הרב הגאון מאור יהודה אינו גבלס ואינו טורקוומדה. הוא סתם אויל ועם הארץ. להלחם בטפשות באמצעות עורכי דין זה להלחם באש באמצעות חמצן. במדינה בה מסיתים פוליטיים, שודדי דרכים, גנבי מכוניות וכייסים מסתובבים חופשי, דוקא מוקיון ששרף כמה ספרים ישב בכלא. האוילים הללו לא זקוקים לקולו של מזוז, הם זקוקים לעזרתו כדי להגיע לעיתון. משם הדרך אל קולותיהם של המון תומכיהם קצרה. ואת מקהלות תומכיהם אף יועץ משפטי ואף בית משפט לא יכול לכלוא. התוצאה היחידה של כל תאטרון השוטים הזה עשוייה להיות התפשטות שרפות הקודש כאש בשדה קוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה אומר שצריך היה להתעלם מהמעשה? ראשית ברור שלא ניתן להתעלם לחלוטין, כי אפילו אם הממסד לא יגיב הרי המדייה מחוייבת מכל מני טעמים לדווח ואפילו לעשות מזה צימעס (שלא לדבר על הבלוגוספירה). שנית, וזאת נקודה שנראית לי יותר חשובה, היא הדרך בה מעשים שליליים מקבלים חיזוק ומתפשטים בחברה גם לרוחב וגם לאורך זמן. אחת התרומות לתחזוקה של מגמות גזעניות, דעות קדומות, סטריאוטיפים שליליים, והתנהגות מפלה ופוגענית היא דרך תמיכה ממסדית. הכוונה איננה רק למימסד הפורמלי כמו רשויות המדינה, אלא גם למוסדות חצי-פורמליים או לא פורמליים, כמו התאגדויות ספורדיות של אזרחים או אגודות שונות. התמיכה המוסדית יכולה להיות מפורשת או משתמעת, כמו חקיקה ותקנות לעומת נאומים, דיבורים וחצאי רמיזות). לענייננו, התרומה המוסדית לתחזוקה של התנהגות שלילית יכולה להיות גם דרך מעשה או הזנחה (או מחדל אם תרצה). היינו תמיכה מפורשת במעשה או התעלמות ממנו - התעלמות ולא הסתרה רבתית - יכולות להביא למעשה לידי חיזוק המגמה השלילית שמתבטאת בשריפה הזו, שהיא לכל הדעות (שלנו, כמובן) מעשה שנופל תחת הקטגוריה של "מעשה מתוך שנאה", באנלוגיה מהחוק האמריקאי. לכן, לא ניראה לי שניתן לקבוע בצורה מאד נחרצת שמלחמה במסיתים (שאינם טפשים כלל וכלל כפי שכתבת) לא צריכה להיות באמצעות המשפט. הרי חוץ מלנאום נאום רציונלי (ועקר מבחינת כוח ההשפעה שלו על הציבור), איזה עוד כלי יש לחברה דמוקרטית להילחם בתופעות כאלה חוץ מבית המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני טוען שלא היה צריך לפעול בדרך מישפטית- במיוחד שודאי היו מפעילים את הדרך המישפטית, אם באיזה מקום או קבוצה אחרת, היו שורפים ספרי תנ"ך . הבעייתיות של הדרך המישפטית אצלנו שהיא מיד משמשת אליבי מפני האחריות הציבורית ומפני הגינוי הציבורי.בינתיים עוד לא פגשתי את הגינוי הציבורי של המעשה: לא שמעתי את הנשיא, ראש הממשלה וראשי המערכת הפוליטית מתבטאים ומגנים את שריפת הספרים . ההנמקות של אלו שכן גינו -כבר תוארו יפה על ידי יוסי גורביץ. עד כמה הסיפור בסיסי אצלנו ואינו נוגע רק לדתיים מש"ס יראה הסיפור הבא: מישהי שלמדה איתי בתיכון סיפרה לי לפני כמה שנים על טראומה שהיתה לה בבית ספר היסודי בו למדה-בית ספר קיבוצי חילוני-ממורה אחת. אותה ילדה קיבלה תנ"ך מהמיסיון עם הברית החדשה, והמורה הזאת קראה לה לעמוד לפני כל הכתה ותלשה בהפגנתיות את החלק של הברית החדשה. אגב, גם אני ראיתי בבית הספר שבו למדתי ספרים שחלק מהם תלוש. אני מכיר את המורה המדוברת כי הייתי יותר מאוחר חבר בקיבוץ שלה -חילונית לחלוטין אבל נכון שטיפוס קשה. העובדה שרדיפה של המיסיון נתפסת לגיטימית אצלנו אומרת דרשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להעניק את התאר "חילונית לחלוטין" למורה שכך פעלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך נראה לי שאתה רק מחזק את מה שאמרתי. שהרי אם המערכת הפוליטית אימפוטנטית אז לשיטתך לא ניתן לעשות כלום. בנוסף, באותה מידה שאתה רואה בעייה בזה שהדרך המשפטית מהווה אליבי לאחריות פוליטית, הרי אפשר לומר שיש לזה גם צד שני - שהמערכת הפוליטית והגינוי הציבורי של אישים שונים הוא אליבי לחוסר פעולה (משפטית במקרה הזה). ראה, המקרה הספציפי מעסיק אותי פחות מהעקרונות הכלליים. שהרי ברור שלהחלטה מתי להתערב יש נופך סובייקטיבי. מתי מקרה מסוים עובר סף מסוים של חומרה, או מתי ישנה הצטברות קריטית של מקרים. השאלה העקרונית היא חשיבות ההתערבות ככזו בטיפול בתופעות שיש להן פוטנציאל הרסני לגבי החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לחלוטין. מיד אחרי שכתבתי את התגובה היו לי הרהורי חרטה. באמת, נראה שהאלטרנטיבה למעשה הזה היא חידלון ממעש שבודאי אינה טובה ממנו. א. להצדקתי אומר שפיתחתי חוסר אמון עמוק במערכת אכיפת החוק, שאצלנו גם מתפקדת ככוסות רוח למת. אני תופס את המערכת המשפטית כמערכת שנועדה לאכוף את התפיסה הציבורית הקונסנזוסיאלית של התנהגות מקובלת (ואצלנו היא גם עושה זאת בהצלחה אביסמאלית). נסיון ל''חנך'' את הציבור לערכים חדשים ולא קונסנזוסיאלים הוא קשה ופוטנציאלית מסוכן. ב. נראה שהתנהגותה של השוטרת שרשמה את תלונתו של האזרח י. גורביץ (היא עשתה כל נסיון ומאמץ סביר כדי להיפטר מן האזרח התמהוני והטרדן) היא אלמנט לא פחות חשוב בכל הארוע הזה. אין לי ספק שזו היתה יוזמה אישית ולא מילוי הוראות מלמעלה (אילו היו שם פקודות מגבוה הן היו בודאי מורות לשוטרת לקבל את התלונה בלי חקירות ומענות ואח''כ לקבור אותה באמצעות אחד מן התהליכים הבירוקרטיים שהמינהל הציבורי שלנו מתמחה בהם). זוהי פשוט התגובה המשטרתית הממוצעת לתלונה של אזרח שאין בה פוטנציאל לתמונת שוטר באמצעי התקשורת. ג. ערן ציטט את החוק הרלאבנטי המדבר על שלוש שנות מאסר ואני לרגע שכחתי שנראה שלמחוקק שלנו יש מטרה עקרונית של שמירה על פרנסתם של חברי הגילדה של עורכי הדין, שהם היחידים היודעים לתווך בין לשון החוק לבין המציאות. נתפסתי לרגע לחשש שהנה יוולד לנו קדוש מעונה חדש שהאליטות השמלאניות הולכות להשליך למרתפי הכלא לסבול בעבור עירו, עדתו ותורתו. כעת אני מוכן להסתכן ולשער שאולי מדובר בעונש קצת יותר מידתי. ד. התסריט הסביר ביותר הוא משפט שיגרר חודשים ושנים. וכאשר כל שריד של רלאבנטיות ימחה מן הפרשה, יגזר על חבר מועצת העיר אור יהודה עונש מתון כלשהו (נזיפה, קנס או עבודת שרות סמלית כלשהי). כל זה בתנאי שהתיק לא יפול על שולחנו של שופט מקורב בדעותיו לחשוד, שאז לסיפור יש פוטנציאל של סדרה בהמשכים. ה. איני יודע דבר על דעותיו ומפעלותיו של חבר העיריה הנכבד ולכן לא אעיד על יכולותיו השכליות. אני מסכים שלפוליטיקאים מסוגו חייב להיות סוג של חכמת מעשה בנוגע לגיוס תמיכה וקולות מן הקהלים שלהם. אפשר גם שמדובר בספין תקשורתי מתוחכם לרגל מערכת בחירות כלשהי. יחד עם זאת, צריך לומר שלפחות חלק מן הפעילים הללו הם אנשים תמים שכוונותיהם אינן ציניות. הם פשוט חיים בעולמם שלהם ושום דבר מבחוץ אינו חודר אליהם. התבטאויותיו של האדון הנ''ל בהחלט מלמדות כי אפשר שהוא כלל אינו יכול להבין מה פסול יכול מישהו למצוא במעשיו. כדבריך, במקרה כזה, להליך משפטי עשוי להיות אפקט של תגמול שלילי ו''חינוך'' הציבור. ו. את הלץ התקשורתי שהציע לחבר המועצה להשתמש בפעם הבאה במגרסה, ואחרים מסוגו, יהיה די קשה ללמד שגם לאחרים יש מסורות וערכים הראויים לכבוד ואולי אף לחיקוי, אבל אין בכך משום פטור מן המאמץ הן בתחום ההסברתי והן בתחום המשפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. גם המסורות שלא ראויות לכבוד או לחיקוי, ראויות לפחות ללימוד והכרה במידה כלשהי עד שיבין כל אינדיבידואל בעצמו שאינן כאלו. אחד מהדברים שאני מאוד לא אוהב בבר-אילן זה שסטודנטים שם, שהם ברובם דתיים או מסורתיים ממילא, נדרשים1 ללמוד, גם אם הם עושים תואר בחקלאות או מתמטיקה, כמות מסויימת של לימודי יהדות, שהם ברובם חשיפה בסיסית לדת הזאת ותרבותה. מי שיראה את רשימת הקורסים בנושאי יהדות, יהודים וארץ ישראל, יתפלץ ללא ספק מההעדר הבולט של עניין בעולם הסובב. אירופה? היהודים באירופה. המזרח הרחוק? היהודים במזרח הרחוק. ימי הביניים? משנתו של הרמב"ם. פילוסופיה? המחשבה היהודית לדורותיה. פיאור מוגזם של כל דבר שולי בתרבות היהודית, והתעלמות גורפת2 מכל תרבות אחרת. --- 1 דרישה שהייתה לגיטימית לחלוטין לולא הייתה האוניברסיטה ממומנת גם מכספים ציבוריים. אבל אני מעמיד לרגע פנים שהיא לא, ואז הדרישה הזאת, למרות שהיא לגיטימית, היא טיפשית מאוד. 2 בחרתי בכוונה את המילה "גורפת" ולא "מוחלטת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בר אילן זו אוניברסיטה בעלת אוריינטציה מסורתית-יהודית. אם אתה לא רוצה ללמוד קורסים בנושאי יהדות, אתה יכול ללמוד בכל אחת מהאוניברסיטאות האחרות שלא דורשות ממך שום דבר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת! הרי טרחתי מראש להגיד שהחלק הלא-לגיטימי *היחידי* של כל הסיפור הוא המימון הממשלתי, ושכל השאר כשר לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ההודעה הזאת שלך ממש מעליבה ומעצבנת אותי, כי אני כל הזמן מביע כאן דיעות כאלו - שהתנהגות כמו שלהם היא לגיטימית לגמרי כל עוד הם לא מכריחים אף אחד ללמוד אצלהם - ואת גם התווכחת איתי בנושאים דומים כמה פעמים, כך שהדרך היחידה שתוכלי לחשוב שאת ההודעה שלך היו ראוי להפנות אליי היא אם את חושבת שאני צבוע.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני מתנצלת אם התגובה שלי פגעה בך. זו כמובן לא הייתה כוונתי. מעבר לכך, כפי שציינת בעצמך בכותרת, מדובר במדינה שמעבר להתימרותה להיות דמוקרטית, היא מתיימרת להיות יהודית. ככזו, אני לא מוצאת פסול במימון ציבורי של אוניברסיטה בעלת אוריינטציה יהודית, כל עוד המימון הציבורי הולך גם למוסדות אחרים וכל עוד הוא לא משמש לאפליה או לפגיעה בזכויות של לא-יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כן מוצא פסול במימון ממשלתי לאוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית, אבל זה לא היה עיקר הדברים. עיקר הדברים היה שאני חושב שיש כתם מכוער מאוד - למרות שזה חוקי ומוסרי לגמרי - על תרבות שמתעניינת כל כך הרבה בעצמה, וכל כך מעט באחרות. אבל אם את מתעקשת לסטות מהנושא, ותוך רשימה בפרוטוקול שלא על כך ביקשתי לדבר בהתחלה: עצם הכרחת הלא-יהודים לשלם מיסים שמממנים גם אוניברסיטה בעלת אוריינטציה יהודית היא אפליה ופגיעה, וזה שהמדינה הוגדרה כמדינה יהודית לא הופך את זה לפחות פסול, כמו שהגדרת דרום אפריקה (אם יורשה לי מוטומבו-גודווין-סאמבה אחד) כמדינה לבנה לא היה הופך את האפרטהייד לפחות פסול (להבדיל אלף הבדלות בקנה המידה של העוול, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה תרבות שמתעניינת בעצמה ופחות באחרות פסולה? למה זה שונה מהעובדה שבפקולטה למשפטים מתעניינים בדוקטרינות משפטיות פחות מאשר בפילוסופיות, או שבחוג למינהל עסקים מתעלמים מהתרבות היהודית? בר אילן מאפשרת לך לימודים בסגנון מסוים, אוניברסיטת ב"ג או את"א מאפשרות לך לימודים באוריינטציה שונה. (לא מתעקשת לסטות מהנושא, אבל רק מציינת שלפעמים קנה המידה של מעשה מסוים, הוא זה שהופך אותו ממעשה נייטרלי מבחינה מוסרית לעוולה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעניינות אובססיבית בתרבותך שלך היא דבר שלילי, בגלל שהיא מעכבת את הזיהוי של מגרעות בתרבות שלך שראוי לתקן, ואיכויות בתרבויות אחרות שראוי לאמץ. כל האוניברסיטאות שאני מכיר דוחפות את ידיהן לארנקים של הסטודנטים ודוחפות להם קורסים כלליים לגרון תחת התירוץ שהן רוצות להוציא אנשים משכילים עם תפיסת עולם רחבה במקום סתם טכנאים של תחום ספיציפי. בכל המקרים זה כשר (כי אף אחד לא מכריח את הסטודנט ללמוד שם) אבל מסריח (מסיבות ברורות). אבל במקרה של בר אילן, זה מסריח גם מכיוון אחר - רוב הסטודנטים שמגיעים לשם הם ממילא יהודים ברמה כזאת או אחרת, ולדרוש מהם לעשות שבעה קורסים שנתיים ביהדות, וקורס כללי אחד (שלרוב הוא גם כן יהדות), זה לא הרחבה משמעותית של האופקים שלהם. במקרה של חילונים ואתאיסטים, זה יוצר אנטגוניזם, ובמקרה של יהודים מאמינים, זה בזבוז של זמן. גם התעניינות במתמטיקה, משפטים או כל תחום אחר באופן בלעדי היא דבר שלילי לדעתי. אם תמצאי לי אוניברסיטה שמכריחה את כולם ללמוד מתמטיקה, רק מתמטיקה והרבה מתמטיקה, גם אם הם עושים בכלל תואר בארכיאולוגיה, אני אגנה גם אותה. אבל במקרה של תרבות זה הרבה יותר חמור בעיניי מבמקרה הצר יותר של עניין מקצועי. אף אדם שפוי לא יכול לקבל את הרושם שאין שום דבר ראוי לעניין או כבוד חוץ מארכיאולוגיה, אבל אנחנו מכירים לא מעט מקרים של אנשים שחושבים ככה לגבי התרבות היהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההבדל ביננו הוא שאני לא חושבת שהלימודים בבר אילן מהווים "התעניינות אובססיבית". לכשלעצמי, אני לא חושבת שיש פסול ב"כפיית" קורסים כלליים באוניברסיטה. להפך - אני חושבת שרק שני קורסים1 "מחוץ לפקולטה" זה מעט. בר אילן לא מכריחה את כולם ללמוד רק יהדות והרבה יהדות, היא מכריחה את מי שבוחר ללמוד שם, ללמוד גם יהדות. 1לפחות ככה זה אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיפי בבקשה מבט - https://dory.os.biu.ac.il/BIH/Choveret/docs/Tzehubim/... "בר אילן לא מכריחה את כולם ללמוד רק יהדות והרבה יהדות, היא מכריחה את מי שבוחר ללמוד שם, ללמוד גם יהדות." - תיקון מיותר. הסברתי כבר שזה לא בלתי-מוסרי לשיטתי, אלא רק אידיוטי ומגעיל. (וגם לא אמרתי "רק יהדות", למרות שאם מצמצמים את הדיון לקורסים הכלליים, אז זה על גבול הנכון - הרבה יותר מחצי מהקורסים הם בנושאים של יהודים ויהדות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען ההגינות והדיוק ההיסטורי, כפיית הקורסים הכלליים (כמו גם החינוך הגופני המאוס בזמנו), לא נולדו "תירוץ לדחוף ידיים לארנק", אלא מתוך התפיסה האקדמית האנגלית, שבה הבוגר האידיאלי של מוסד ללימודים גבוהים אמור גם לצטט שירה, גם לדעת לחתור בסירה ולהדוף כדור ברזל וגם לפתור משוואות מסובכות. המודל הזה עתיק למדי (אם כי אני לא מתמצאת מספיק בהיסטוריה של האקדמיה כדי לנקוב במקום ותאריך שבו בא לעולם). היישום של העיקרון הזה (שהתקיים נהדר על סטודנטים שבעים ממעמד הפנאי, בתנאי פנימייה) בתל אביב ובירושלים, עם סטודנטים קשי יום המקטרים ש"מבוא לתולדות X" נופל להם בדיוק על משמרת ערב במלצרות, נראה אכן קצת פאתטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפיסת העולם הזאת נשמעת לי כמו תירוץ לדחוף ידיים לארנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, היא לא נולדה ככזו. היא לגיטימית בדיוק כמו העובדה שהאוניברסיטאות המקומיות ''ירשו'' מהמודל הקלאסי את החלוקה למדעי החברה, הרוח, מדעים מדויקים וכולי. וכמובן, זה יכול היה גם להתבצע בשיטת תמחור אחרת (לא לפי קורס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מציקה לי גם ההתנשאות של ''מוסד השכלה'' שבאתי אליו לקנות ידע מסוים, והוא מתייחס אליי כמו לילד, מרשה לעצמו להחליט עבורי מה טוב לי, ולנסות ''לחנך'' אותי במקום להקנות לי את הידע שביקשתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם באת לאותו מוסד השכלה רק כדי לקנות ידע מסוים, אף אחד, גם לא אותו מוסד, לא כופה עליך ללמוד ולו שיעור אחד נוסף מעבר לידע אותו ביקשת לרכוש1. אבל - אם בנוסף לידע המסוים אתה מעוניין לרכוש גם תואר ותעודה - עליהם חתום אותו מוסד השכלה - אז כן. הוא מרשה לעצמו לקבוע את הכללים מה נדרש ממך כדי לקבל אותם. וכאביר השוק החופשי אתה לא יכול להכחיש שהמידע הזה גלוי לפניך בטרם אתה מבצע את עיסקת הרכישה. לא מתאים לך? לך תקנה ממקור אחר2. ___ 1 טוב, נו, במגבלות תנאי ידע מוקדם הנדרש ע"מ להקנות לך את הידע הנדרש. 2 אם אתה מעוניין - אני יכול לנתב אליך את כל הודעות הדוא"ל המגיעות אלי ומציעות תארים אקדמיים ללא צורך ללמוד ולו שיעור מיותר אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לשומעים חופשיים מותר להרשם גם לקורסים שאין להם את דרישות הקדם שלהם? 2. גם הפעם לא אמרתי שהמדיניות הזאת לא לגיטימית, אלא רק שהיא מתנשאת ומעצבנת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא כל כך בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישורים. קראת אותם? אני קראתי. הנה לך סיכום הדברים: בר-אילן: הרשמה בהיתרו של היועץ המוסמך לכך במחלקה בה ניתן הקורס בלבד, ולא יותר ממספר מסויים (קטן משל סטודנטים מן המניין) של קורסים בשנה. מדרשת פיינברג(?) של מכון וייצמן: רשאי להשתתף "במרבית הקורסים". לא ברור בשום צורה שרשימת הקורסים המנועים ממנו - מקומות מוגבלים, מעבדות - הם רשימה ממצה. האוניברסיטה העברית: *חלק* מהקורסים פתוח בפני הקהל הרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל זה לא קשור לשאלה אם השומע החופשי עומד בדרישות הקדם של הקורס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אז למה קישרת לשם? זה לא עונה בוודאות, אבל לדעתי, לפחות במקרה של בר-אילן, אפשר לקרוא בקלות בין השורות שאתה לוקח איזה קורסים שנותנים לך, ושלא נותנים לך את מה שאין לך דרישות קדם שלו. למה? ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא יודע, אבל זה נראה לי די טבעי שאם יש דרישות קדם לקורס מסוים (ומדובר בדרישות ידע אמיתי, לא בשרירות לב של מישהו), הדרישה הזאת תהיה תקפה למי שמקבל נקודות אקדמיות עבור השתתפותו בקורס, כמו גם עבור מי שלומד למען הידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להגביל שומע חופשי שרוצה ללמוד יחסות כללית למרות שאין לו בגרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שדרישות הקדם נוגעות יותר לשאלה האם להגביל שומע חופשי שרוצה לקחת קורס שקר-כלשהו לפני שהוא למד את מבוא-לשקרים-כלשהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאני מבינה, ההגבלה היא שאדם לא יוכל ללמוד קורס מתקדם לפני שלמד את היסודות (נגיד, ללמוד "דיני פטנטים באירופה" לפני שלמדת את הקורס בקניין או בקניין רוחני). האם יש בזה הגיון? מצד אחד, איזו תועלת תהיה לי בקורס אם אין לי את היסודות? זה גם מפריע לשאר הלומדים בקורס כי השאלות המפגרות שלי יעכבו אותם. מצד שני, אם אני רוצה לקחת על עצמי את ה"סיכון" של לשבת בכיתה ולא להבין על מה מדובר, למה שמישהו ימנע את זה ממני? אז כאן כבר יש את השיקול לגבי כיתות שדורשות ציוד מיוחד (נגיד, מעבדות וכאלה) שאז המקום שלי תופס מקום של מישהו אחר שיכול להפיק יותר מהקורס, לעומת אולמות שבהן הדבר היחיד שאני "תופסת" הוא כיסא אחד מתוך מאתיים. מעבר לכך, למיטב ידיעתי, בהרבה קורסים (לפחות במדעי החברה ומשפטים) אם את רוצה להיות שומעת חופשית אמיתית ולא מוטרדת בשאלות של צבירת נקודות ורישום, את יכולה פשוט להכנס לכיתה, להתיישב ולהקשיב. בד"כ, גם אם לא תמיד, אף אחד לא ישים לב בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנכנס לכיתה מבלי לשלם עשוי להתקף נקיפות מצפון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקיפות מצפון זה עניין מאוד לא נעים, אבל לאוניברסיטה אין מהן שום רווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפקולטה להנדסה באונ' ת''א, באות דודות לכיתות בתחילת השנה, מבקשות לרשום שמות, וכעבור זמן לא רב האונ' יוצרת קשר ודורשת תשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנה, בשנה שעברה, וגם בשנה שלפניה - שמעתי קורסים בפקולטות להנדסה, משפטים ומדעי-הרוח באונ' תל אביב ומעולם לא בדקו אם אני רשום לקורס (או אפילו לאונ'). בעצם, בקורסים לתארים מתקדמים מקובל מאד שסטודנטים (מאסטרנטים או דוקטורנטים) שאינם רשומים אליהם, מגיעים לשמוע בכל זאת (ואם המרצה בכל זאת מעביר רשימת שמות, אפשר פשוט לומר לו ''אני לא רשום לקורס'', ולהעביר אותה הלאה - ואין אם זה שום בעיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי בשומע. אם הוא גם מדבר חופשי, ושואל שאלות הנובעות מחוסר ידע מוקדם, זאת עלולה להיות בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת איך זה היום, אבל לפני כעשר שנים באוניברסיטה העברית - לפני ששומעים חופשיים נדרשו לשלם על הקורסים, לא הייתה שום דרישת קדם. אני שמעתי כמה וכמה קורסים למאסטר בתחומים שכלל לא היה לי בהם תואר בוגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(?) מדרשת פיינברג היא החלק בויצמן האחראי על כלל הסטודנטים מבחינה מנהלתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני הנרחב מישיבה בהרצאות, לא זכור לי שנתקלתי בקורס בו עברו ובדקו כרטיסי סטודנט. לפעמים מעבירים דף ומבקשים למלא פרטים אבל אף אחד לא בודק שבאמת מלאת את פרטיך. הדרישות הללו נאכפות לעיתים רחוקות ביותר ובדרך כלל בקורסים פחות פרונטליים (מעבדות וסמינריונים) או עם מעט משתתפים. אם אתה באמת רוצה *רק* ללמוד, אתה יכול. אם אתה מחפש סיבות לא להכנס לקורסים, גם זה קל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הוא בא לאותו מוסד השכלה כדי לקנות ידע מסוים, לא כדי לגנוב אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יכול לשלוח להם צ'ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עלולה להתעורר כשיש לך מראה בלתי-סטודנטיאלי בעליל, למשל אם אתה פנסיונר שבמקום לשמוע הרצאות משעממות במכון אבשלום רוצה לשמוע הרצאות בביולוגיה של התא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי גם כאלה, ולא שמתי לב שזה מזיז למישהו, אבל אולי אתה יכול לספק חוויות מהצד השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי *אוכל* לספק חוויות מהצד השני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד מאה ועשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזו אוניברסיטה אתה מדבר - ועל איזו תקופה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תרבות שמתעניינת בעצמה ופחות באחרות'' איננה פסולה. מה שפסול הוא שהיא דורשת מימון מבעלי תרבויות אחרות לצורך התעניינות עצמית זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - אני לא רואה במה זה שונה מלימודי מזרח-אסיה או ספרות אנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הקורסים האלה איש לא מאלץ אותך לקחת בשום אוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל גם את ההתעניינות הזו מממנים אנשים אחרים מתרבויות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שאת מיתממת. אין אוניברסיטה, או מכללה, בארץ שמחייבת את כל הסטודנטים שלה ללמוד את מדעי האסלאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא מתממת. נכון, בר אילן מחייבת את הסטודנטים שלה ללמוד יהדות, אבל *מדינת ישראל* לא מחייבת את הסטודנטים שלה ללמוד יהדות (או בבר אילן, לצורך העניין) ומספקת מספיק אפשרויות אחרות בהן אתה לא צריך ללמוד יהדות. למה זה שונה מכך שמי שלומד בטכניון מחוייב ללמוד מדעים מדוייקים?1 1אני מניחה. לא מכירה את תוכניות הלימודים בטכניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלומד בטכניון הולך לשם, בדרך כלל, מלכתחילה, כדי ללמוד מדעים מדוייקים. מי שלומד בבר אילן הולך לשם, במקרים רבים מאוד, משום שלא התקבל לחוג/ים שבו/בהם הוא מעוניין באוניברסיטאות הטובות והנחשקות יותר (העברית, תל אביב, הטכניון ובמידה פחותה - אונ. חיפה. בר אילן וב"ש הן הקו האחרון לפני ברירת חוסר הברירה - המכללות), ומשום כך יש לבר אילן הזדמנות לתפוס אותו בביצים ולכפות עליו גם לימודים שהוא לא מעוניין בהם, בכמות שאינו מעוניין בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, בבר אילן, חיפה ובאר שבע יש פקולטות מצויינות שרבות מהן אינן "ברירת מחדל". כנ"ל לגבי חלק מהמכללות (גם אם במינון אחר). למה ה"תפיסה בביצים" של בר אילן שונה מ"התפיסה בביצים" של האוניברסיטה העברית, שכופה עלי לגור בירושלים (או רחובות) אם אני רוצה ללמוד שם? למה אני חייבת ללמוד סטטסיטיקה אם אני רוצה תואר בתקשורת אבל לא מתכוונת להמשיך לתואר שני? למה צריך לכפות את זה עלי, ואיך זה שונה מה"כפייה" של פקולטה איקס שאלמד חומר ווי בזמן שבפקולטה מקבילה לה באוניברסיטה אחרת חומר ווי הוא בכלל רשות? אלו התנאים, הם ידועים וברורים, יש מספיק אפשרויות אחרות. אני לא רואה את הכפייה האיומה והנוראה שאתה רואה בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי האוניברסיטה העברית כופה עלייך לגור בירושלים אם את לומדת בה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן הבנתי שזו דוגמא מחורבנת ברגע שגמרתי לכתוב אותה ולכן החלפתי אותה בסטטיסטיקה האיומה. רק מה? הזכרונות המאיימים מלימודי הסטטיסטיקה השכיחו ממני שאני צריכה למחוק את הדוגמא הקלוקלת. אתה מוזמן לעשות את זה בדיעבד, מייד ולאלתר. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא כפיה איומה ונוראה, אבל מבין סך האפשרויות (לא כל מה שקורה כיום באוניברסיטאות מוכר לי), זאת הכפיה של מקצועות שהם הכי לא קשורים למקצועות אחרים והם לא קשורים גם לתחומים שהסטודנט מעוניין להתמחות בהם. סטטיסטיקה קשורה בתחומים רבים ובהחלט קשורה גם בתקשורת, גם אם קשה לראות את זה במבט ראשון. יהדות אינה קשורה במתמטיקה או במדעי המחשב בשום צורה שהיא. אגב, השערה שלי שאין לה תימוכין - בר אילן הוקמה אמנם, במוצהר, כדי לחזק את לימודי היהדות בארץ, אבל כיום, להשערתי - כפיית לימודי היהדות על כולם, בכל החוגים, מטרתה הלא-רשמית היא לספק פרנסה לדוקטורים למדעי היהדות, שרבים מהם בוגרי בר אילן עצמה. שוב - זאת השערה שלי שאין לה, וגם לא יהיו לה, בגלל אופיה העדין, תימוכין מבחוץ - אבל היא נראית לי הגיונית, על רקע המצב והמנהגים של האוניברסיטה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שצריך ללכת צעד אחורה. חיזוק לימודי היהדות במדינת ישראל (במובן האקדמי, לא הדתי), האם הוא בעינייך עניין ראוי, נייטרלי מבחינה מוסרית או בעייתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני רואה את החשיבות שבעיסוק בשאלת דעתי האישית בנושא זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה פקולטה בבאר שבע היית מגדירה כמצויינת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי קצת איך לענות על זה, כי מן הסתם אין לי נתונים מדוייקים ואני גם לא יודעת איך משווים בין פקולטות. למדתי רק באוניברסיטה אחת (בגדול). אני, כשהייתי צריכה לבחור איפה ללמוד, לא שקלתי אפילו את הפקולטה למשפטים בת"א, הרהרתי לרגע על בר-אילן והחלטתי בסוף להרשם רק לעברית. אם אני אחליט בסוף לעשות תואר שני במדיניות ציבורית, אין לי כמעט ספק שאני אבחר לעשות אותו באב"ג ולא בירושלים - פשוט כי באב"ג מתמקדים הרבה יותר בפערים חברתיים ובמדיניות ציבורית בפריפריה ובעברית האוריינטציה יותר מדינית. אז מה, איזו פקולטה יותר טובה? אני יודעת שהפקולטה לעבודה סוציאלית, למשל, לא נופלת ברמתה מזו הירושלמית ובעלת אופי שונה. כך גם בפקולטה לרפואה באב"ג שהיא היחידה בארץ (למיטב ידיעתי) שמאפשרת לימודי רפואה קהילתית. אגב, לטעמי לימודי התקשורת (לתואר ראשון) גם בעברית וגם באב"ג טובים פחות מאלו שבמכללת ספיר. מעבר לכך, לא ברור לי על סמך מה את אומרת שבר אילן, חיפה או ב"ש הם "ברירת מחדל". כמו שכבר ציינתי, את"א, מבחינתי לא הייתה בכלל אופציה ואם היו לימודי משפטים בבאר שבע הייתי מתלבטת מאד אם ללמוד בבירה או בבירת הנגב. יש לי לא מעט חברים שהתלבטו בין ירושלים לבר אילן, או בין ת"א לב"ש. כשאת מחליטה איפה ללמוד ארבע שנים, יש הרבה שיקולים שמנחים אותך. בדרך כלל השיקול בנוגע לשאלה באיזו פקולטה "צמחו יותר חתני פרס נובל" הוא לא אחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיתונאים מדווחים לא פעם על מחקרים שעושים שימוש בסטטיסטיקה, ומן הראוי שיבינו על מה הם מדווחים. אם יום אחד יהיו לנו עיתונאים שכאלו, תחושי מיד בהבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מצפה ללמוד להיות עיתונאי בעקבות לימודי תקשורת באוניברסיטה, יש לו בעיה. הסיבה בגללה מלמדים סטטיסטיקה בחוג לתקשורת היא אותה הסיבה בגללה מלמדים סטטיסטיקה בשאר החוגים בפקולטה למדעי החברה - התארים הם כביכול תארי מחקר. כמי שעברה את הקורס ההוא אני יכולה להבטיח לך שלא יצאתי ממנו חכמה יותר בנוגע לדרך קריאת נתונים סטטיסטים. אני מסכימה אית שרצוי שיהיו לנו עיתונאים שמבינים על מה הם מדברים. כיוון שכך, עדיף שאלו שרוצים להיות עתונאים ילכו ללמוד משהו שקשור בנושא הסיקור שלהם ולא יבזבזו את זמנם בלימודי תקשורת (או לפחות שלא יסתמכו על זה כעל מקור ההשכלה העיקרי שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורסים שלא מועברים כמו שצריך זה לא דבר חדש, אבל לא סותר את הטענה שקורס טוב כזה הוא רצוי או אף הכרחי לעושה התואר. אני מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שזה נבע מאיכות המרצה, אלא מכך שחישוב סטטיסטיקות וקריאת סטטיסטיקות הן יכולות שונות. לדעת לזהות מגמתיות בסקרים, או בעייתיות במספרים זו לא אותה היכולת כמו היכולת לחשב נתונים בנוסחאות לצורך כתיבת מאמרים אקדמיים. (נו, מגניב. לפחות זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא מזיק לו ליצור האנושי להתעמק בנושאים מסויימים מעט יותר ממה שעיסוקו ממש מחייב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה איתך לחלוטין (מגמה?), אבל באיזה הקשר אתה אומר את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר של ללמוד יותר מהמינימום ההכרחי כשניגשים ללמוד סטטיסטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה לא הבהרתי את עצמי נכון - הקורס שאני עשיתי לא התייחס בכלל לשאלה איך חושפים מניפולציות סטטיסטיות או איך אפשר לשחק עם המספרים אלא לנוסחאות והשימוש בהן. אז מכאן עולה השאלה - האם מלמדים סטט' כדי שעיתונאים לעתיד ידעו להתמודד עם חומרים סטטיסטים (ובמקרה כזה - כשלון מוחלט) או במסגרת הרחבת ההשכלה הכללית (ובמקרה כזה, למה זה שונה מלימודי היהדות?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואמרתי, קורסים שלא מועברים כמו שצריך זה לא עניין חדש, אבל למה מי שהחליט על מבנה התואר, מבלי היכולת לשלוט על הדרך בה יועבר הקורס בעוד עשרים שנה, חשב שראוי להכניס גם סטטיסטיקה, אפשר להבין גם אם יוצאים מנקודת ההנחה שהוא היה חסר היכולת לשגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני למדתי במיסגרת כזאת סטטיסטיקה לפני 35 שנה. היום נראה לי שמספיק -אבל גם חשוב - ללמוד מושגים בסטטיסטיקה בחמישה עד שישה שעורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שמלכתחילה מבנה הקורס התייחס לסטטיסטיקה לצרכי מחקר ולא להבנה לוגית של התחום, כי את התואר בתקשורת באוניבריסטאות רואים כתואר שמכשיר חוקרי תקשורת יותר מאשר תואר שמכשיר אנשי תקשורת ועיתונאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שבטכניון מחייבים סטודנטים ללמוד מדעים מדויקים מעבר למה שמחייבים תחומי הלימוד שאליהם הם רשומים. זה לא שאנשים לומדים שם ספרות ומחויבים גם במספרים או משהו. ואני חוזרת - אין מוסד אקדמי בארץ הזוכה במימון ממשלתי ומחייב את תלמידיו בלימודי האיסלאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך זה היום, אבל לפחות בעבר חייב הטכניון את *כל* תלמידיו (ובכללם תלמידי הפקולטה לארכיטקטורה) ללמוד כימיה (או לפחות לעמוד בבחינה במקצוע זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כימיה דווקא? לשם מה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |