בתשובה לאסף ארצי, 15/04/08 18:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא אתייחס לנושא הגדרת הדמוקרטיה, שכן הנושא טופל כבר מכל הצדדים ואין לי מה להוסיף על מה שנאמר. הנאצים מהווים דוגמה מצוינת לטענה שלי - שורש הרע היה בכך שהמפלגה לא פורקה עוד בטרם ניסתה להיכנס לפרלמנט. עצם קיומה של מפלגה בעלת שורשים כה קלוקלים היווה פגיעה בערכי הדמוקרטיה, וההימנעות מפירוקה אפשרה את הצעדים (הפורמליים והמהותיים) שבאו מאוחר יותר. הדוגמה הזו מהווה בסיס לעקרון הדמוקרטיה המתגוננת, ולצעדים כדוגמת הוצאת מפלגת כ''ך אל מחוץ לחוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת בתגובה 475981: "מה שמתחיל כפגיעה בערכי ההומניזם הולך ומתגלגל בסופו של דבר גם לפגיעה בשיטת הממשל." האם המפלגה הנאצית היא דוגמא מתאימה לטענה הזו? רק חלקית: המפלגה עצמה פגעה בערכי ההומניזם זמן רב לפני שעלתה לשלטון - בפרסומים, במעשים של חברי המפלגה וכו'. אבל אחרי שהמפלגה עלתה לשלטון, היא לא פתחה בסדרה של חוקים גזעניים, אלא בהגבלה של הדמוקרטיה. מה שאפשר לה אחר כך לחוקק חוקים גזעניים (ולהכריז מלחמה על שאר אירופה) ללא הפרעה. כאמור - אתה צודק בכך שאיש או מפלגה שמזלזל בערכי ההומניזם עשוי לפגוע גם בשיטת הממשל כדי לבסס את כוחו. אבל אני לא בטוח שמדינה שמחוקקת חוק לא-הומניסטי מתגלגלת לפגיעה בשיטת הממשל. חוק כזה יכול גם להיות מקרה צדדי, שלא מעיד על הנטיות האפלות של הממשל. (האם מדינת ישראל עשויה להידרדר מחוק החמץ לחוק אימוץ חתולים לחוק שירה בציבור ומשם לדקטטורה? או אפשרות אחרת - האם אתה חושש שאם המפד"ל, המפלגה שהציעה את חוק החמץ, תעלה לשלטון היא תבטל את הדמוקרטיה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשחברה מקבלת בהבנה ולא נוקטת אמצעים נגד תנועות, אישים וזרמים אידאולוגיים שכופרים בעקרונות הדמוקרטיה (במובן המהותי), היא מסתכנת בכך שתנועות אלה תצבורנה תמיכה משמעותית יותר בציבור (שייתכן כי לא היו זוכות בה בסיטואציה אחרת). תמיכה כזאת עשויה להביא, בסופו של דבר, להגשמת הרעיונות השלילייים הללו, ובין היתר גם לפגוע במבנה הפורמלי של הדמוקרטיה (בחירות וכיו"ב). הדגש בעיניי הוא לא בפגיעה במבנה הפורמלי (שהוא פחות מעניין/רלוונטי/חשוב), אלא בפגיעה בערכי המהות. המפלגה הנאצית התחילה כמפלגה שולית שאיש לא התייחס ברצינות לכוונותיה, והיחס הסלחני כלפיה הוא שאפשר לה לצבור תמיכה ולזכות בשלטון. מה היה סדר הפעולות בחקיקה מרגע זה ואילך? אני לא רואה בכך חשיבות. החשיבות בעיניי היא בכך שהשלטון נמנע מלנקוט צעדים משמעותיים נגד המפלגה בשלב מוקדם יותר. 2. מדינת ישראל לא תדרדר מחוק החמץ לחוקי שירה בציבור ומשם לדיקטטורה. אבל מדינת ישראל עברה ועודנה עוברת תהליכים של הדתה, ומעמד היהדות במובנה הדתי (ולא התרבותי) צובר תאוצה. הופעתם של חוקים כדוגמת חוק החמץ היא תוצאה של המגמה הזו. כבר היום יש מי שתומכים במודל של מדינת הלכה במקום המדינה הדמוקרטית הקיימת, ואני חושש מאוד שבעתיד עלולה להיווצר סיטואציה שבה נראה התממשות של מדינה שכזאת. אמנם הקבוצות שתומכות בכך שייכות לשוליים והתרחיש הזה אכן נראה רחוק ממימוש, אבל גם לנאצים לא התייחסו ברצינות בהתחלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |