|
||||
|
||||
אתחיל מהסוף: העקרון ש"חיי אדם ושלמות גופו יקרים" אינו אמונה. זו תפישת עולם מסוימת, שאפשר לפעול לפיה ואפשר שלא. "אמונה" היא קביעת עמדה שנוגעת למציאות, ושמנסה להגיד משהו על אמיתותה. לטעון שלשמירת השבת יש תוצאות ממשיות זו אמונה. לבחור לקדש את ערך חיי האדם, למשל, זו אידאולוגיה. לא אמונה. אם לא הוכח שהתעלמות מרמזורים תגרום לאסון, אפשר לבדוק את זה. במקרה הכי חמור, נגלה שהמוני אנשים נהרגים, ואז נחזור ונתקן את החוק. לא נעים, אבל אפשרי באופן תאורטי. זה לא משהו שאפשר לטעון על השלכות שמירת הכשרות על יהדות התפוצות. מעולם לא ניסיתי לטעון שהדיון הזה תאורטי בלבד. אנחנו תופשים את המושג "אנטי-דמוקרטי" באופן שונה, אבל יש לכך השלכות מעשיות: יש להניח שאני אפעל "באופן קיצוני" 1 נגד צעדים מסוימים כבר ברגע שאני אמצא אותם כסותרים את ערכי הדמוקרטיה, ואתה תמתין עד שהם יסתרו את שיטת הממשל. שתי הגישות קבילות, אבל ההיסטוריה מלמדת שאתה לוקח סיכון גדול יותר, שכן מה שמתחיל כפגיעה בערכי ההומניזם הולך ומתגלגל בסופו של דבר גם לפגיעה בשיטת הממשל. קח לדוגמה את חוק הג'ינג'ים, שקובע שיש להוציא להורג כל ג'ינג'י שלא צובע את שיערו לשחור. אם הוא עובר בהליך פורמלי ראוי, ואם הוא עומד במבחן שהצעת באשר ליכולת לבטלו במסגרת החקיקה, הרי שלשיטתך הוא דמוקרטי. לשיטתי - לא. ___________ 1 - "אופן קיצוני": האופן שבו יש להתייחס לחוק ש"מערער את יסודות המדינה", בניגוד לחוק שאנחנו "סתם" מתנגדים לו. [אני מצהיר מראש שבשבועיים הקרובים לא אוכל להשתתף בדיון, מסיבות שאינן קשורות בו] |
|
||||
|
||||
תגובה אפשרית (במקרים קיצוניים) לחוק הפוגע בדמוקרטיה היא הוצאת המפלגה שהציעה אותו מחוץ לחוק בטענת 'דמוקרטיה מתגוננת'. אתה מכיר דוגמא לפגיעה בערכי ההומניזם שהתגלגלה לפגיעה בשיטת הממשל? (המפלגה הנאצית, למשל, התחילה בפגיעה בשיטת הממשל) לגבי חוק הג'ינג'ים: 1. יש עוד סיבות להתנגד לחוק גם אם הוא לא אנטי-דמוקרטי. חוק ש'דגל שחור מתנוסס מעליו' יעורר את התנגדותי (הרפה, יש להודות) גם אם התקבל ברוב קולות בכנסת. 2. דמוקרטיה לא מתחילה ונגמרת בכנסת. האם מי שנפגע מהחוק (הג'ינג'ים) יכול לפעול לביטולו בדרכים חוקיות? טכנית הוא יכול, אבל הוא יתקשה מאוד, כי מפלגות לא יטרחו 'לספור' אזרח שגם ככה עלול להישפט ולהיהרג מחר כששורשי שערותיו יאדימו. אם החוק מגביל את קולו של אזרח הוא פוגע בשיטה הדמוקרטית. |
|
||||
|
||||
הנאצים דוגמא מעולה דווקא להפך. האם אתה יודע שבאופן רשמי המפלגה הנאצית שלטה לפי חוקת ויימאר עד יומה האחרון? חוקת ויימאר העניקה לנשיא את הסמכות להוציא צווים מנהליים מתוקף מצב חירום, רק מה, הנשיא היה אמור לתת סמכות זאת לראש הממשלה ולא לעצמו וראש הממשלה היה מוכרח לקבל את אישור הנשיא (שנבחר בבחירות כלליות) כלומר מצב של שתי אצבעות על ההדק ולא של אדם אחד. אחרי שהיטלר עלה לשלטון (33% בבחירות), קרה המקרה של שריפת הרייכסטאג עקב כך הנשיא הינדנבורג הכריז על מצב חירום ונתן להיטלר סמכות להוציא צווים מנהליים - פגיעה בדמוקרטיה המהותית - (בין לבין היו שוב בחירות והיטלר קיבל 40%) לאחר מכן כאשר הינדנבורג הלך לעולמו היטלר היה אמור להחזיק במשרת הנשיא באופן זמני עד הבחירות, במקום בחירות היה משאל עם האם הציבור רוצה בחירות לנשיאות או שמא הוא מאשר את העובדה שהיטלר מחזיק בשני התפקידים, הציבור אמר כן להיטלר 84.6% בדמוקרטיה פורמלית בוטלה גם שיטת הממשל, היטלר עכשיו היה יכול לתת לעצמו את הסמכות להוציא צווים מנהליים. גם אצלנו יש מצב חירום פורמלי (מאז 1948) רק שלא משתמשים בו בדרך כלל פרט לדברים שנראים לנו טבעיים כמו גיוס חובה שלפי החוק, בפסקת הגבלה, מותנה במצב חירום (כלומר כשמצב החירום יבוטל, יבוטל גם גיוס החובה), פסקה על מצב החירום מופיעה בחוקים נוספים ומאפשרת באופן חוקי למשטר לפגוע בזכויות האזרחים לפי שרירות ליבו וכאן קבור הכלב למרות שבישראל יש מצב חירום שמאפשר מבחינה חוקית לזרוק לסל האשפה את הדמוקרטיה, היא עדיין מתקיימת באופן מהותי ובשיטת הממשל (אולי פרט לבית המשפט). כשלהיטלר ניתנה הסמכות לשלוט מתוקף צווים מנהליים הוא שחרר כל רסן. |
|
||||
|
||||
תודה אבל מאן דהוא טען שההסטוריה מלמדת שפגיעה בערכי ההומניזם מתגלגלת לפגיעה בדמוקרטיה, ואני שאלתי אותו על מקרה כזה. המפלגה הנאצית, כפי שכתבת, היא דוגמא הפוכה - אחד הצעדים הראשונים היה ביטול הדמוקרטיה, לפני חוקי נירנברג. לגבי דמוקרטיה פורמלית/מהותית - אני לא יודע מה היא דמוקרטיה פורמלית, כי אני לא יודע מה ההגדרה לדמוקרטיה. ואני גם לא מקבל 'דמוקרטיה' כערך, כמו שהתייחס אליה מאן דהוא בתגובה 475969 כשמנה כמה מכללי המשחק הדמוקרטיים, כי זה הופך את המושג לרחב מדי, לאוטופי, ואז מספיק חוק אחד מגוחך (מה שנוגד את הרציונליזם, שהוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים) כדי להפוך את המדינה לפחות דמוקרטית. אני מתייחס לדמוקרטיה כשיטת שלטון. מדינה היא לא דמוקרטית אם לאזרח אין אפשרות (או שהוא יתקשה מאוד) להשפיע על קביעת החוקים במדינה. גרמניה אחרי הכרזת מצב החירום שתיארת לא היתה דמוקרטית, לא בגלל חוקים גזעניים או אלימות ממוסדת 1 אלא בגלל שלאזרחים (גם אלו שרצו) כמעט לא היתה דרך להשפיע על פעולות השלטון. _______ 1 חוקים גזעניים ואלימות ממוסדת ושאר זוועות יכולים להיות נוראים גם אם המדינה דמוקרטית. העולם לא מתחלק לדמוקרטיה ורוע. |
|
||||
|
||||
אני לא אתייחס לנושא הגדרת הדמוקרטיה, שכן הנושא טופל כבר מכל הצדדים ואין לי מה להוסיף על מה שנאמר. הנאצים מהווים דוגמה מצוינת לטענה שלי - שורש הרע היה בכך שהמפלגה לא פורקה עוד בטרם ניסתה להיכנס לפרלמנט. עצם קיומה של מפלגה בעלת שורשים כה קלוקלים היווה פגיעה בערכי הדמוקרטיה, וההימנעות מפירוקה אפשרה את הצעדים (הפורמליים והמהותיים) שבאו מאוחר יותר. הדוגמה הזו מהווה בסיס לעקרון הדמוקרטיה המתגוננת, ולצעדים כדוגמת הוצאת מפלגת כ''ך אל מחוץ לחוק. |
|
||||
|
||||
מה שכתבת בתגובה 475981: "מה שמתחיל כפגיעה בערכי ההומניזם הולך ומתגלגל בסופו של דבר גם לפגיעה בשיטת הממשל." האם המפלגה הנאצית היא דוגמא מתאימה לטענה הזו? רק חלקית: המפלגה עצמה פגעה בערכי ההומניזם זמן רב לפני שעלתה לשלטון - בפרסומים, במעשים של חברי המפלגה וכו'. אבל אחרי שהמפלגה עלתה לשלטון, היא לא פתחה בסדרה של חוקים גזעניים, אלא בהגבלה של הדמוקרטיה. מה שאפשר לה אחר כך לחוקק חוקים גזעניים (ולהכריז מלחמה על שאר אירופה) ללא הפרעה. כאמור - אתה צודק בכך שאיש או מפלגה שמזלזל בערכי ההומניזם עשוי לפגוע גם בשיטת הממשל כדי לבסס את כוחו. אבל אני לא בטוח שמדינה שמחוקקת חוק לא-הומניסטי מתגלגלת לפגיעה בשיטת הממשל. חוק כזה יכול גם להיות מקרה צדדי, שלא מעיד על הנטיות האפלות של הממשל. (האם מדינת ישראל עשויה להידרדר מחוק החמץ לחוק אימוץ חתולים לחוק שירה בציבור ומשם לדקטטורה? או אפשרות אחרת - האם אתה חושש שאם המפד"ל, המפלגה שהציעה את חוק החמץ, תעלה לשלטון היא תבטל את הדמוקרטיה?) |
|
||||
|
||||
1. כשחברה מקבלת בהבנה ולא נוקטת אמצעים נגד תנועות, אישים וזרמים אידאולוגיים שכופרים בעקרונות הדמוקרטיה (במובן המהותי), היא מסתכנת בכך שתנועות אלה תצבורנה תמיכה משמעותית יותר בציבור (שייתכן כי לא היו זוכות בה בסיטואציה אחרת). תמיכה כזאת עשויה להביא, בסופו של דבר, להגשמת הרעיונות השלילייים הללו, ובין היתר גם לפגוע במבנה הפורמלי של הדמוקרטיה (בחירות וכיו"ב). הדגש בעיניי הוא לא בפגיעה במבנה הפורמלי (שהוא פחות מעניין/רלוונטי/חשוב), אלא בפגיעה בערכי המהות. המפלגה הנאצית התחילה כמפלגה שולית שאיש לא התייחס ברצינות לכוונותיה, והיחס הסלחני כלפיה הוא שאפשר לה לצבור תמיכה ולזכות בשלטון. מה היה סדר הפעולות בחקיקה מרגע זה ואילך? אני לא רואה בכך חשיבות. החשיבות בעיניי היא בכך שהשלטון נמנע מלנקוט צעדים משמעותיים נגד המפלגה בשלב מוקדם יותר. 2. מדינת ישראל לא תדרדר מחוק החמץ לחוקי שירה בציבור ומשם לדיקטטורה. אבל מדינת ישראל עברה ועודנה עוברת תהליכים של הדתה, ומעמד היהדות במובנה הדתי (ולא התרבותי) צובר תאוצה. הופעתם של חוקים כדוגמת חוק החמץ היא תוצאה של המגמה הזו. כבר היום יש מי שתומכים במודל של מדינת הלכה במקום המדינה הדמוקרטית הקיימת, ואני חושש מאוד שבעתיד עלולה להיווצר סיטואציה שבה נראה התממשות של מדינה שכזאת. אמנם הקבוצות שתומכות בכך שייכות לשוליים והתרחיש הזה אכן נראה רחוק ממימוש, אבל גם לנאצים לא התייחסו ברצינות בהתחלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |