|
||||
|
||||
אם את קורבן, שמבוזה תדיר ע''י סוללת ההגנה המשפטית של התוקף, העובדה שתשעים איש מאמינים לך תנחם אותך מעט מאד כשמאה אחרים יחשבו שאת סחטנית, נצלנית, זונה וכל שאר הרפש שניסו להדביק לך. למטבע הזה יש שני צדדים. אם קצב זכאי - הרי שנעשה לו עוול נורא. אם הוא אשם - הרי שהעוול שהוא גורם למתלוננות לא יתואר במילים. אני לא חושב שבציבור נחרץ דינו לכאן או לכאן, וממילא בית המשפט יאמר את דברו ויחרוץ את דינו של האיש. |
|
||||
|
||||
בניגוד לנאשם, המתלוננת זוכה להגנה מחשיפת זהותה. מתוך מאה תשעים האנשים הללו, אולי אחד יזהה אותה ברחוב. מעבר לכך, הבחירה לנהל את הקרב הזה בתקשורת לא היתה של קצב בלבד או בעיקר. הוא התלונן כנראה כי הוא נסחט (או חשב שהוא נסחט, אנסים לא נוטים להתלונן בלי סיבה, לא חסרה להם תשומת הלב המשטרתית) ומזוז עם המתלוננת לא הצליחו להניח את המיקרופון ולו לרגע. בכלל נדמה לי שאין לה את הטלפון שלו, כי בכל פעם שהיא רוצה ממנו משהו היא מודיעה את זה דרך העיתון. |
|
||||
|
||||
אתה ממש חושב שהיא רוצה לדבר עם המניאק הזה באופן אישי? |
|
||||
|
||||
אתה מודע לזה שכיוונתי למזוז בסוף, נכון ? |
|
||||
|
||||
אה... לא. אבל אם כך, טענתך כלל לא ברורה לי. |
|
||||
|
||||
א ומזוז (ולינדנשטראוס אם כבר אנחנו בנושא) הם חולי תקשורת, נדמה להם שדבר שלא מופיע על גבי העיתון לא קרה והודעות לעיתונות הן דרך לגיטימית להעביר הודעה שנמענה הוא אדם בודד. מכאן שקשה לי להזדהות עם א כקורבן להשמצות פומביות, שהרי היא בחרה לנהל את המלחמה שלה מעל גלי האתר. אנשים בבתי זכוכית וגו'. |
|
||||
|
||||
שטויות. |
|
||||
|
||||
כן, נניח שאתה צודק(1), אבל דיברת על הודעות למזוז - מה היא הודיעה לו דרך התקשורת? __________ (1) ואתה לא. ההכפשות עליה מצד אנשי קצב פרצו בעוז רב עוד הרבה לפני שהיא התפרשה על המדיה. |
|
||||
|
||||
למשל שהיא רוצה לחזור לכתב האישום (כותרת בעיתונות המקוונת מהימים האחרונים). |
|
||||
|
||||
1) איך אתה יודע שהיא לא העבירה לו את ההודעה גם באופן אישי? 2) אני מאמין שהיא רצתה יותר מאשר להודיע לו שהיא רוצה לחזור לכתב האישום. היא רצתה גם באמת לחזור לכתב האישום (כמה שזה מפליא, ההודעה לא היתה המטרה). ייתכן מאד שהיא הגיעה למסקנה שלאחר הטיעונים המפליגים של הפרקליטות עצמה בדבר החוסר בקייס, הרוחות נושבות לכיוון של אי הכנסתה לכתב האישום. לפיכך, כדי להפעיל לחץ נוסף על מזוז היא פנתה גם לעיתונות. נשמע לי לגיטימי לגמרי. 3) נהדר שאתה משווה הודעה כזאת לכל ההשמצות שפורסמו עליה ע"י נציגי קצב. לפי זה, היא צריכה לשתוק ולתת לפרקליטות וליועץ המשפטי לבצע את עבודתם (שאותה הם מבצעים כידוע בצורה נפלאה), מבלי להוציא מילה לעיתונות. מרגע שיצאה הודעה לעיתונות מטעמה - ויהא זה בנושא "פרווה" כמו רצונה לחזור לכתב האישום - הרי ש"היא התחילה", ומכאן מותר לפרסם עליה כל דבר. |
|
||||
|
||||
לא רק שהיא התחילה: הודעה כזאת בעצמה מעידה עליה, הרי, שהיא זונה, שקרנית ורודפת בצע, לא? |
|
||||
|
||||
1) אולי מעטים יזהו אותה ברחוב (אגב, מי שממש רוצה בטוח יכול למצוא את שמה ותמונתה באינטרנט), אבל הרוב המכריע של מכריה ושל האנשים שהיא נמצאת איתם באינטראקציה יומיומית יודע שזו היא, ואני בטוח שמבטים מלווים אותה בכל אשר תלך עם כל פרסום חדש (וכאלו יש חדשות לבקרים), א' או לא א'. אגב, נכון אמנם שגם במשפטים אחרים נהוג להסתיר את הקורבן ולחשוף (לפעמים) את הנאשם, אבל במקרה הזה זה ממש מתבקש - קצב בחר בקריירה ציבורית, על כל המשתמע מכך, והיא לא עשתה בחירה כזאת. 2) אילו הייתי אישיות ציבורית שתקפה מינית מישהי, ואילו היה נודע לי שהיא עומדת להתלונן (בייחוד אם זה היה נודע לי מפיה), הדבר הראשון שהייתי עושה הוא להגיש תלונה נגדה על סחיטה. ההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה - הדרך הטובה ביותר לתקוף מישהו ולקעקע את טיעוניו היא לטעון שהוא בעצם תוקף אותי, ואני רק מתגונן. אגב, לפי הגיונך הצרוף ברור כעת מעל לכל צל של ספק שקצב חף מפשע, שכן הוא דחה את עסקת הטיעון, ולאנסים כידוע לא חסרה תשומת לב מבתי המשפט. הרי לא יכול להיות שזה תרגיל ציני והפניה גאונית של כל טיעוני הפרקליטות בבג"ץ כנגדם - אישיות ממלכתית מכובדת כקצב לא תהין לעשות כדבר הזה. 3) לא ממש הבנתי למה הכוונה במשפט האחרון, אבל יש לי הרגשה שכל פניה ישירה של המתלוננת לקצב (מעבר לכך שצוין שאין סיבה שהיא תרצה כל קשר איתו) תוצג מיד ע"י משרד עו"ד\יחסי הציבור שלו (אגב - זו אסכולה מתפתחת, כדאי להכניס אותה כתכנית לימוד רשמית - עו"ד\איש יח"צ) כנסיון סחיטה נוסף, כהודאה בכך שהכל עלילה או כשיבוש הליכי משפט. ראית אילו מטעמים הם עשו מהפניה הראשונה שלה אליו - עובדה שאפילו אתה מאמין שהיא ניסתה לסחוט אותו. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק "נודע" לו שהיא הולכת להתלונן ? כנראה שהיא פנתה אליו או למי ממקורביו, שזה כידוע הדפוס השכיח בקרב מותקפות מינית (אירוניה). |
|
||||
|
||||
טוב שכתבת (אירוניה), כי אחרת זה לא היה ברור. יש מותקפות שאכן פונות אל מתקיפיהן, ויש כאלו שלא. שני הדפוסים אכן די שכיחים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |