 |
1) אולי מעטים יזהו אותה ברחוב (אגב, מי שממש רוצה בטוח יכול למצוא את שמה ותמונתה באינטרנט), אבל הרוב המכריע של מכריה ושל האנשים שהיא נמצאת איתם באינטראקציה יומיומית יודע שזו היא, ואני בטוח שמבטים מלווים אותה בכל אשר תלך עם כל פרסום חדש (וכאלו יש חדשות לבקרים), א' או לא א'. אגב, נכון אמנם שגם במשפטים אחרים נהוג להסתיר את הקורבן ולחשוף (לפעמים) את הנאשם, אבל במקרה הזה זה ממש מתבקש - קצב בחר בקריירה ציבורית, על כל המשתמע מכך, והיא לא עשתה בחירה כזאת.
2) אילו הייתי אישיות ציבורית שתקפה מינית מישהי, ואילו היה נודע לי שהיא עומדת להתלונן (בייחוד אם זה היה נודע לי מפיה), הדבר הראשון שהייתי עושה הוא להגיש תלונה נגדה על סחיטה. ההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה - הדרך הטובה ביותר לתקוף מישהו ולקעקע את טיעוניו היא לטעון שהוא בעצם תוקף אותי, ואני רק מתגונן. אגב, לפי הגיונך הצרוף ברור כעת מעל לכל צל של ספק שקצב חף מפשע, שכן הוא דחה את עסקת הטיעון, ולאנסים כידוע לא חסרה תשומת לב מבתי המשפט. הרי לא יכול להיות שזה תרגיל ציני והפניה גאונית של כל טיעוני הפרקליטות בבג"ץ כנגדם - אישיות ממלכתית מכובדת כקצב לא תהין לעשות כדבר הזה.
3) לא ממש הבנתי למה הכוונה במשפט האחרון, אבל יש לי הרגשה שכל פניה ישירה של המתלוננת לקצב (מעבר לכך שצוין שאין סיבה שהיא תרצה כל קשר איתו) תוצג מיד ע"י משרד עו"ד\יחסי הציבור שלו (אגב - זו אסכולה מתפתחת, כדאי להכניס אותה כתכנית לימוד רשמית - עו"ד\איש יח"צ) כנסיון סחיטה נוסף, כהודאה בכך שהכל עלילה או כשיבוש הליכי משפט. ראית אילו מטעמים הם עשו מהפניה הראשונה שלה אליו - עובדה שאפילו אתה מאמין שהיא ניסתה לסחוט אותו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש