בתשובה לאסף ארצי, 28/02/08 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי. מה מטרתם של אלו שמשלמים? אם כל מה שהם רוצים הוא סתם פגיעה בישראלים/יהודים, למה לא יכול להיות שזה כל מה שרוצים ישירות אלו שיורים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, איפה היית כשאת כולנו לימדו כבר מגיל קטן ש"זה הכל אינטרסים"? (: נסה לחשוב ככה על אנשים, תנועות אידאולוגיות, כלכלה, ממשלות באשר הן ובעצם על כל ההיסטוריה האנושית - יש בתחושת הפיקחון שזה משרה איזושהי מרירות מרגיעה (וזה גם חוסך את הצורך להתמודד עם הנפש האנושית המסובכת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שמי שיורה מעוניין לפגוע בישראלים/יהודים. אבל הירי גורם לנזקים לתושבי עזה, וכנראה גם ליורה עצמו. למה הוא מוכן לספוג את הנזקים האלו? או בגלל שהוא מתאבד סוני וכל מה שהוא רוצה בחיים זה מוות, או בגלל שהוא בכל זאת מרוויח משהו. נ.ב. מה ה'תורמים' מרוויחים? אולי רק סיפוק מוסרי, כמו שמרוויחים כל התורמים למוסדות צדקה. ואולי רווחים פוליטיים. לא יודע, זה כבר הרבה מעבר לטווח הניחושים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מעיר על מה שנראה לי כאי-עקביות בניתוח שלך, ולא פתרת אותה כאן. אתה משער שהיורים פועלים מתוך איזשהו אינטרס, הבה נקרא לו "רציונלי", אבל לא סתם מתוך שאיפה להרג יהודים. הגיוני. אבל כשזה מגיע למממנים, אתה כן מוכן להכיר באפשרות שזו סתם שאיפה להרג יהודים. מה הבסיס להבחנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידת ההקרבה של המסתכן בירי לעומת זו של החופר בכיסו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, היורה לא יסכן את חייו רק כדי להרוג יהודים, אבל כן יסכן את חייו למען רווח כספי או משהו מסוג זה. אפשרי, אבל לאור העובדה שרבים מאותה אוכלוסיה מוכנים למוות בטוח רק כדי להרוג יהודים, הייתי מנחש שעבור רבים מהם זו הנעה חזקה יותר להקרבה מאשר רווח כספי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים זו הגזמה, הם די פחדנים למעשה, פעמים רבות מתעמתים חיילים בודדים מול מאות ואלפים מהם בהצלחה, לו רבים היו מוכנים למות, זה היה נגמר אחרת. המעטים שהם מצליחים לשכנע להתאבד (להבדיל משאר פעולות טרור, שם יש להם את האשליה שהם יזכו לראות עוד יום) הם בד''כ (אם כי לא תמיד) אנשים במצוקה, שמובטח סיוע כספי למשפחתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל (ומכאן, גם לדורפל, ומכאן, גם לאסף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפרש את דבריו של אסף ארצי, לא חותם עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נכון שכבר קיבלת, אבל בכל זאת) נתחיל מהתורמים - אם נתקלת בעברך ב'שנוררים', אתה יכול לשער שלאנשים רכי אופי (כמוני, לפעמים) קשה לסרב לנדנונדיהם. וכך מוצאים עצמם אנשים תורמים למטרות שביומיומם כלל לא עולות על דעתם. כך תורמים מבוססים למיניהם עבור מאבקם הצודק של הפלסטינים האומללים. האם הם מחככים ידיהם בשביעות רצון וממלמלים 'עוד עשרה דולר לחיסול יהודים'? אולי כן, אולי לא, אני משער שרובם תורמים ושוכחים. השנוררים מרוויחים, פרט לסיפוק שבידיעה שעמלו למען מטרה נעלה, אחוזים כאלו ואחרים מהתרומות. וארגוני הטרור מרוויחים כסף, וזה תמיד טוב ואף פעם אין מספיק. לגבי היורים - כשאנשים נכנסים לשגרה מסויימת, הם משלימים עם הסיכונים שהיא כוללת. זה נכון ליורי קסאמים, לעובדים במכרות, לתכניתנים שנחשפים לקרינה מהמסך, ולשנוררים שעלולים לחטוף מכות. למה הם נכנסו לשגרה הזו מראש? כסף טוב וסיפוק מהעבודה, כנראה. לגבי רציונליות - מנסיוני הדל, אנשים לרוב לא פועלים בצורה רציונלית, גם אם הם יודעים לחשוב ולדבר בהגיון. את רוב הפעולות אפשר לצפות מראש, אבל זה לא רציונליות אלא סתם הרגלים. (האם זה עקבי יותר? לא יודע, אבל זו לא אשמתי, זה האנשים שלא עקביים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |