 |
|
 |
||
|
||||
 |
(נכון שכבר קיבלת, אבל בכל זאת) נתחיל מהתורמים - אם נתקלת בעברך ב'שנוררים', אתה יכול לשער שלאנשים רכי אופי (כמוני, לפעמים) קשה לסרב לנדנונדיהם. וכך מוצאים עצמם אנשים תורמים למטרות שביומיומם כלל לא עולות על דעתם. כך תורמים מבוססים למיניהם עבור מאבקם הצודק של הפלסטינים האומללים. האם הם מחככים ידיהם בשביעות רצון וממלמלים 'עוד עשרה דולר לחיסול יהודים'? אולי כן, אולי לא, אני משער שרובם תורמים ושוכחים. השנוררים מרוויחים, פרט לסיפוק שבידיעה שעמלו למען מטרה נעלה, אחוזים כאלו ואחרים מהתרומות. וארגוני הטרור מרוויחים כסף, וזה תמיד טוב ואף פעם אין מספיק. לגבי היורים - כשאנשים נכנסים לשגרה מסויימת, הם משלימים עם הסיכונים שהיא כוללת. זה נכון ליורי קסאמים, לעובדים במכרות, לתכניתנים שנחשפים לקרינה מהמסך, ולשנוררים שעלולים לחטוף מכות. למה הם נכנסו לשגרה הזו מראש? כסף טוב וסיפוק מהעבודה, כנראה. לגבי רציונליות - מנסיוני הדל, אנשים לרוב לא פועלים בצורה רציונלית, גם אם הם יודעים לחשוב ולדבר בהגיון. את רוב הפעולות אפשר לצפות מראש, אבל זה לא רציונליות אלא סתם הרגלים. (האם זה עקבי יותר? לא יודע, אבל זו לא אשמתי, זה האנשים שלא עקביים) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |