|
||||
|
||||
אולי תוכל ותואיל להסביר לנו לפי איזה קריטריון בחרת דווקא להזמין ולהיפגש עם האנשים האלה מהאייל שהזכרת? שים לב שאני בכוונה כותב את התשובה הזאת באופן אלמוני, כי חשוב לי מאוד לשמור על האלמוניות שלי במקרה הזה. העובדה שלא הזמנת עוד כותבים היא די מעניינת, במיוחד על רקע העובדה שהיית צריך להזמין כמה אנשים נוספים, אשר לפי דעתי גם אני נמנה עליהם. יכול להיות שבאיזשהו מקום נעלבתי. |
|
||||
|
||||
יזהר נא האלמוני משום שכפי שוודאי ידוע לו ,מומחיותו של אלכס היא פילולוגיה וזיהוי מגיבים אלמונים על פי דפוס כתיבתם. |
|
||||
|
||||
אותי למשל דווקא הזמין אלכס בהחלט, אך לצערי נאלצתי להבריז עקב התחייבויות קודמות ונסיעה שלי לחו"ל באותו שבוע (בינתיים חזרתי, היה נחמד, תודה). ודרך אגב, זהותך ברורה לי והיא משתקפת לאו דווקא מסגנון הכתיבה כמו מתוכן הדברים האופייני. :) |
|
||||
|
||||
אך גם לי זלגה דמעה וירטואלית למשמע ההחמצה. |
|
||||
|
||||
המגיב הפלצני מר מאן הזמין באמת את האנשים שגם כן אוהבים לכתוב באופן פלצני, יעני כמו בחוג סגור של אליטה סגורה. הדבר הכי מצחיק זה שמאן בכלל לא טרח להזמין את העורך הראשי של האייל, כי המדובר בסך הכל בעורך צעצוע. מסתבר שהוא הזמין את העורך האמיתי של האייל, טל כהן, שכמובן הגיע. לפחות עכשיו אנחנו יודעים מי נימצא במעמד הגבוה של האייל. |
|
||||
|
||||
גם אם ממש לחוץ לך לעלוב במר מאן, תצטרך להגיר דם יזע ודמעות אלמוניים כדי להאשים את הכותבים הנ''ל, ובפרט את ירדן ניר, בכתיבה פלצנית. ובכלל, אם יש לך מה לומר, יהיה נחמד אם תזדהה. אחרי הכל, את האייל האלמוני שהגיב ראשון כולנו מכירים, ואלמוניותו נבעה מתוך נימוס ולא מתוך חוצפה. |
|
||||
|
||||
הדבר המכעיס באמת זה שאדם שגר באופן קבע בחו"ל בא וקובע פגישה היסטורית עם מחשובי הכותבים באייל ומזמין ומכנס אותם ביחד, תוך כדי כך שהוא בוחר במפורש לא להזמין אנשים אחרים לפגישה האליטיסטית. לזה אני קורא חוצפה, אבל מצד שני אני גם מצדיע לזה: מר מאן קבע חד וחלק מיהם האנשים החשובים באמת באתר לדעתו, ועל ידי כך יצר נורמה חדשה בנושא. מעבר לכך שמר מאן ויתר על הזמנתו של העורך הראשי מעניין לציין שהוא לא הזמין את רון בן יעקב ומיכאל שרון, שני אנשים שאני הייתי מצפה שיזמין לשיחותיו ההיסטוריות. |
|
||||
|
||||
רון בן יעקב גר בניו יורק (כנראה מן איזה עוד זן של יורד מתעניין), כך שמאן לא יכל להזמין אותו, גם אם הוא רצה. (אני די בטוח שהוא היה רוצה, כי השניים די מחמיאים באתר אחד לשני). לגבי מיכאל שרון אני מתאר לעצמי שלמאן אין מספיק זמן, חשק, סבלנות, וכוח נפשי לשבת עם הבחור, ובגלל זה הוא לא הזמין אותו. אני מבין את זה טוב מאוד כי גם אני לא הייתי מזמין אותו. הייתי שמח אם מאן היה מזמין אותי אבל הוא לא הזמין, כך שצריך ללמוד לקחת את הבעסה בסבבה. אולי צריכים לקיים סיבוב פגישה נוסף של *מקופחי מאן*. |
|
||||
|
||||
עורך הצעצוע דווקא כן הוזמן להפגש עם מר מאן, אבל עורך הצעצוע עסוק בימים אלו בלימודים ובעבודה, ולא נתפנה כדי להפגש עם המר המכובד. בינתיים, למיטב הבנתי, מאן עוד לא בעל סמכות לקבוע מי עורך מה באייל, וטל, שכבודו במקומו מונח, עדיין על תקן עורך משנה ומתכנת הבית המופלא שלנו. את מר מאן, אגב, פגשתי כבר בשתי הזדמנויות קודמות, גם בארץ וגם בגרמניה, הבנתי את הקונספט הכללי, ואינני רואה בפגישה נוספת איתו זכות גדולה במיוחד. אני יכול לחשוב על מספר כותבים אחרים שהייתי הרבה יותר מעוניין להפגש איתם ביום מן הימים, ואין טעם לנקוב בשמות כעת. בברכה וגו'. |
|
||||
|
||||
אף אני לא הוזמנתי. ואת שטחי הרשות הפלשתינית יש לכבוש מחדש, ולפרק אותם מנשקם . . . |
|
||||
|
||||
אלמוני נכבד, הקריטריון בו בחרתי להזמין אנשים שונים מקרב כותבי ומגיבי האייל הינו שרירותי וסובייקטיבי לחלוטין, ומבוסס על גחמות ליבי בלבד. האנשים אשר הזמנתי עומדים ברובם זה מכבר בקשר עימי, והיתה זו אכן הזדמנות נאותה ליצירת קשר נוסף בין חברי קבוצה זו. קרוב לוודאי שהייתי בוחר בהחלט להזמין אף אנשים נוספים, אך מפאת עבודה מרובה וקוצר זמן לא עלה הדבר בידי, ועם הקוראים השונים הסליחה. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
באיחור רב, ישבתי וחשבתי ואימצתי את מוחי, ושוב חשבתי, ובסוף יצא לי דנבום. מישהו יכול לאשר (ע"י מיצמוץ בעיניים או משהו) או להכחיש? (גלעד?) |
|
||||
|
||||
נו, זו תהיה שיטה עכשיו לברר מי כותב הודעות אנונימיות? מתחילים להאשים עד שמוצאים את ה"פושע"? לא, זה לא אני (בלי קשר לתוכן). (ועכשיו גם יבוא מי שיטען כי התגוננות כה נחושה מצביעה על אשמה) ומי אתה, ידידי האלמוני? |
|
||||
|
||||
אם הודית, הרי שאתה הוא האלמוני. אם הכחשת, הרי שאתה משקר, ואתה הוא האלמוני. אם סירבת להגיב, הרי שיש לך מה להסתיר, ולכן אתה הוא האלמוני. |
|
||||
|
||||
השאלה הופנתה ישירות אל גלעד, ולכן אין כל חשד בכך שהוא בחר לענות עליה. זה אמנם לא שווה כמעט כלום, וזה גם לא כאילו שאנחנו עוסקים כאן באיזושהי שאלה גורלית, אבל אני בכל אופן (בתור השואל) מקבל את תשובתו ללא סייג. |
|
||||
|
||||
בקיצור, נא להדחיק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |