בתשובה לאיציק ש., 10/02/08 9:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. לא בהכרח להניע את הטנקים, אבל להתריע על הפרת ההסכם, להצהיר רשמית שמדובר בקאזוס בלי, ולהציב אולטימטום קצוב (לממשלת לבנון. לא לחיזבאללה) לביטול ההפרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להעלות סצנריו מסויים: החיזבללה מגיעים למסקנה שכוחם בלבנון נחלש והרלוונטיות שלהם שנבנתה על המאבק בישראל נחלשת. הם מחליטים לבצע פרובוקציות כדי למשוך אותנו לתוך לבנון כדי שיהיה להם מטרה להלחם למענה- מטרה שתשכנע את אזרחי לבנון בנחיצותה. אז הם מחדירים קטיושות לדרום לבנון והממשלה שומעת לעצתו של דוב וצה"ל משתלט על השטח עד האוואלי. חודש החיזבללה שקטים ונותנים ליוזמי הפלישה להיות מרוצים מעצמם ולומר לכולם בזכיכות דעת: "אמרנו לכם". אחר כך מתחילה ההתנהלות הידועה והמוכרת לא רק לנו- גם לאמריקאים. כמעט אפשר לומר שדוב ואתה משת"פים של חיזבללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עונה לדב, או לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להעלות סצנריו אחר: אחרי שהחיזבאללה משקם את כוחו בדרום לבנון ובמקביל מצטייד בשפע של טילים לטווח ארוך, נאסראללה מכריז על "שנת הכרעה" להשגת חוות שבעא. בעקבות טיסה מעל שמי לבנון הוא מפגיז את יישובי הצפון במטח של שלושת אלפים ארבע מאות שלושים ושש קטיושות (ושומר את הנשק לטווח ארוך, שהפעם כבר אינו מרוכז במקום אחד, לשלב ב'). אני כבר יכול להתחיל לחבר את דו"ח שכ"ג ללקחי מלחמת לבנון השלישית. הפרק הראשון ידון בעצימת העיניים לנוכח הסכנה הברורה (אם כי לא מיידית) ויכלול ביטויים חביבים כמו "הכתובת שעל הקיר", "ליקוי מאורות", "בוץ לבנוני" ו"קבעון מחשבתי". החלק האחרון, אגב, יתבע אחריות אישית מהפרייאר שיהיה בראש המערכת באותו זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הפואנטה? שצריך לכבוש את לבנון? אולי נתפשר, כי אנחנו קצת תבוסתנים, ונשתלט רק עד האוואלי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |