|
||||
|
||||
לא שזה ימנע ממנו, אבל אני לא חושב שיש צורך בחוק. מספיק להחליט שאם כתובתו של הטוקבקיסט אינה נמצאת העבירה מתגלגלת לפתחו של בעל האתר. משהו דומה נעשה בעברות תנועה: אם הנהג לא מזוהה, בעל הרכב הוא האחראי. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל בשל גלגול האחריות הזה (שאכן קיים בחוק הפוטנציאלי החדש), בעלי אתרים גדולים יאלצו להתחיל לשמור את כתובות ה-IP של הטוקבקיסטים ככלי נוסף לכסת"ח משפטי. פניה נרגשת לטוקבקיסטים: נצלו את חלון ההזדמנויות הקצר שברשותכם ופרסמו את דעתכם המלומדת על נטיותיו הפדופיליות של מר ישראל חסון, בכל אתר חדשותי רענן, וישא"ק! |
|
||||
|
||||
ואם הטוקבקיסט מזוהה? האם אין *כל* אחריות על בעל האתר? |
|
||||
|
||||
אבל החוק האמריקאי להדיוטות: - בעל האתר צריך לספק כתובת בה ניתן לפנות אליו לשם הסרת תוכן המפר זכויות יוצרים/מוציא דיבה וכו' - אם בעל האתר מספק כתובת כזו ופועל להסרת המידע תוך זמן סביר, הוא פטור. - זאת אלא אם בעל האתר פעל מיוזמתו לעידוד שליחת תוכן כזה, ביחוד אם עשה זאת באופן מתמשך ולאחר שהוזהר (למשל האתר "בואו תלכלכו על דובי קיסינג'ר (או איך שקוראים לו)" יכול להיות בעייתי) תביעה רלוונטית: |
|
||||
|
||||
זה מה שמציע (בערך) החוק המתחרה עם החוק על חסון. |
|
||||
|
||||
זו דעה פופולארית מאד, ולמרות זאת, ישראל חסון דיבר ברדיו וכוונותיו נשמעות טובות. הוא דיבר באופן משכנע ויפה יותר ממנהל אתר וואלה למשל. |
|
||||
|
||||
לא יודע מי דיבר יפה יותר מאחרים ואני משוכנע שכוונותיו של מר חסון טהורות (טהורות לא פחות מהכוונות של מחוקקי "חוקי קסדה" למיניהם), אבל אני כן חושב שמהצעתו של חסון נובעת הדרישה לאסוף מידע מזהה (כתובת IP לצורך הצלבה עם מידע מזהה נוסף שברשות ה-ISP) על מגיבים אנונימיים ברשת. הדרישה לא תהיה מפורשת בחוק. אף אחד לא ידרוש מאתר "עליך לאסוף כתובות IP של גולשים", אבל זה ינבע מהטלת האחריות על מנהלי האתרים (ומהרצון שלהם לא לסכן את עצמם). |
|
||||
|
||||
בתקווה, מהלך זה יגרום לזריקת הצעתו של הגאון חסון לפח האשפה הקרוב, וישא"ק. |
|
||||
|
||||
כל כך קשה להתקין תור ? כל החקיקה הזו והדיון עליה הם ביזבוז של זמן, כבר מזמן ישנם פתרונות שמאפשרים לכל אחד להשמיץ אנונימית (ולפחות את משטרת ישראל זה יחסום). |
|
||||
|
||||
הפתרונות קיימים, אבל רוב הציבור לא מודע לקיומם, לא יודע להשתמש בהם או סתם עצלן. אנשים אמיתיים עלולים להפגע מהשטויות הללו. אבל עקרונית אתה צודק - אם מספיק אנשים יפגעו מהחקיקה המיותרת הזאת, העניין יעלה למודעות הציבורית וזה רק עניין של זמן עד שהחוק שוב יפגר אחרי המציאות הטכנולוגית. רעיון למשטר עתידי: לצד הרשות המחוקקת, תוקם הרשות המוחקקת. תפקידה להתרכז במחיקת "חוקי קסדה" מיותרים (לאחר דיונים ותהליך מחיקה ראוי) שהרשות הראשונה, בחוסר אחריותה, הכניסה לספר החוקים. במקרה של חוסר הסכמה בין הרשויות, מכריזים על טורניר הורדות ידים. |
|
||||
|
||||
אם אתה רוכב בלי קסדה אתה פוגע (או עלול לפגוע) בעיקר בעצמך. לעומת זאת,מה שקורה בעולם הטוקבקים הוא פגיעה בזולת, שכוללת לא רק השמצות של דמויות ציבוריות (שלפעמים אפילו הרוויחו את זה ביושר) אלא גם פרטים אישיים של אנשים פרטיים, שנקלעו לצרות ושהחוק מטיל חסיון על זהותם. (למשל- סיפור הילדה הישראלית מוואראנסי, שזהות משפחתה התגלתה לכל על ידי כל מיני ''אחד שיודע'', בלי שום רחמים). ואז כמובן זה כבר לא בינך לבין עצמך אלא בינך לבין אחרים. לא שזה נימוק מכריע בהכרח, אתה יכול להמשיך להגן על אלמוניות המשמיצים ומגלי הסודות הפרטיים, אבל אל תשכח את אלה שנפגעים, ואל תשווה זאת לחוקים שבהם המדינה, כמו אומנת טרחנית, באה להגן על אדם בוגר מפני עצמו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, ומבקש לחזק את דבריך בדוגמאות מהתחום המסחרי. מי שנכנס למדורי צרכנות נתקל בתופעת ההשמצה של מוצרים ונותני שירותים שונים. אני לא יודע כמה אנשים נוהגים כמוני לגגל לפני קניה, ולכן קשה לי העריך את הנזק, אבל אני לא אתקשר לבעל מקצוע ולא ארכוש מדפסת מושמצים. אני מתיחס בסקפטיות לתגובות, ומניח מראש את קיומו של "המגיב בשכר" המיתולוגי, למה להסתכן כשיש מבחר גדול? מדוע אי אפשר לחייב בעל אתר לסנן השמצות, אבל אפשר לחייב כל עוסק מורשה לסרוק כל יום את האינטרנט כדי שיוכל להגיש תלונות? ברור שהאתר מרוויח מהאינטראקטיביות שלו, ולכן האתר צריך לשאת באחריות לתכנים המתפרסמים בו. |
|
||||
|
||||
יש גם תופעה לכייון ההפוך, של ''לקוחות מרוצים'' שמשבחים עסק כלשהו, כשבעצם זה בעל העסק שמשבח את עצמו. |
|
||||
|
||||
"הילדה הישראלית מוואראנסי"? על מה מדובר? |
|
||||
|
||||
מספיק בוץ נזרק אז על האנשים האלה, ואני לא אאוורר פה מחדש את העסק האומלל. |
|
||||
|
||||
במסגרת פינתנו "התגלה שהשמש זורחת במזרח": http://www.sciencedaily.com/releases/2008/01/0801222... |
|
||||
|
||||
מעניין כמה עלה המחקר החדשני הזה. |
|
||||
|
||||
לפני שנים אחדות סיפר לי ידיד, פרופ' לפסיכולוגיה, שהוא חקר ו-ג-י-ל-ה !!! שימו לב!!! שיש אנשים שמרנים. והוא באמת השקיע זמן רב וטרחה רבה במחקר המתוחכם הזה. מאז מחקרים כאלה אינם יכולים להפתיע אותי, אפילו לא לשעשע. כשזה קורה בארץ, למשל, המימון הוא שלנו. |
|
||||
|
||||
לא ייתכן שהוא ערך את המחקר הזה כי המחקר הזה כבר בטוח נערך. הרי יש דוקטורטים על הכל ובד"כ חוקרים דברים כמו שמרנות בנוגע לתבשילים מתוקים בקרב עדות המזרח והשתנות המגמה לפי דפוסי מזג האוויר במדינות בעלות מיעוט דוברי צרפתית. ואם הוא הראשון שעשה את המחקר הזה, אז זה מחקר חשוב ורציני מאוד. קודם כל, כי מסקנת המחקר היא לא "יש אנשים שמרנים" אלא משהו קצת יותר מפורט מזה; ושנית, אם לא היו מחקרים הכל היה מצוץ מהאצבע ומניסיון אישי - "אני מכיר אנשים שהם ככה ולכן המסקנה היא ש...". |
|
||||
|
||||
באמת מדובר במדינה בעלת מיעוא דוברי צרפתית! מדהים! אתה בטח מכיר אותו! |
|
||||
|
||||
הסרקזם לא מובן |
|
||||
|
||||
זה שאם מתרחשת תאונה הפציעה פחות חמורה אם יש קסדה זה ברור; השאלה היא עד כמה קסדות יכולות לגרום לתאונות (פגיעה בשדה הראייה, תחושת ביטחון אצל נהג האופנוע, דה-הומניזציה שלו על ידי הנהגים האחרים שלא רואים את הראש). ואז גם אם תמצא שחובשי קסדה נוטים להקלע פחות לתאונות, נשאלת גם השאלה עד כמה חובשי הקסדות נוטים להיות "זהירים", וגם אז, מאיזו סיבה הם חובשים את הקסדות, וכו' וכו' וכו'. |
|
||||
|
||||
כאן הדיון: דיון 2905 |
|
||||
|
||||
משהו עם שתי רגלים, שתי ידים, וחיוך כובש - בן אדם. משהו עם שני גלגלים, כידון, וקסדה - רובוט שאפשר לדרוס. |
|
||||
|
||||
אזהרה: בתגובה זו אין שום טיעון של ממש ושום בשר. זהו בעיקר מסמך כניעה. מטרתו אינה לשכנע את הלא משכנעים אלא להביע תסכול בתקווה שיש עוד מישהו שמתוסכל מהמצב הקיים (וחושב שאולי בכל זאת, יש מה לעשות). אני מבין את הביקורת, אבל אני חושב שהיא נובעת מכך שהשתמשתי בז'רגון פרטי שלי עם עצמי. סליחה. אני אנסה להבהיר למה אני מתכוון כשאני אומר "חוקי קסדה". זוכרת את הסילוגיזם של הפוליטיקאי מ"כן אדוני השר"? 1) אנחנו חייבים לעשות משהו. 2) זה משהו. 3) לכן עלינו לעשות את זה. אז זהו, שמעבר לבדיחה המשעשעת, באמת קיימת "אסכולה" של מחוקקים ופעילים פוליטיים שזו הרוח ששולטת בה. בזמן האחרון האסכולה הזו הרימה את ראשה בגאווה בצורה מדאיגה (טוב, לא מדוייק, רוב הציבור בישראל רגוע והוא יקבל את מה שמגיע לו). "זה משהו" הוא הג'וקר החדש של המחוקק ולעזעזל עם הזוטות כגון: אפקטיביות החוק, יכולת האכיפה, היכולת הטכנית לממש את החוק (מבלי שיהיה ניתן לעקוף אותו בקלות), מחיר החוק למדינה ולמשק, סבירות החוק בקונטקסט הכפר הגלובלי, זכות הדיבור, חופש המידע, ידע בנושא המדובר ועוד. ההצעה הארוכה והמעניינת של הממשלה, מנסה להתמודד עם הבעיה איתה חסון מנסה להתמודד, אבל גם *מנסה* לעשות זאת באופן שקול, להתחשב בבעיות שונות שהחקיקה עלולה לעורר ומתיחסת לכל רשימת הנושאים שרשמתי למעלה (ועוד). עם ההצעה של הממשלה, אני מסוגל להסתייג מדברים מסוימים ולתמוך באחרים. ישבתי וקראתי את ההצעה במלואה ופשוט נהנתי ממראה פעולת גלגלי השיניים במחשבת המחוקק בהצעה זאת. שיקולים, ניסיון ליצור איזונים ובלמים וניסיון להתמודד עם מציאות מורכבת. לא הסכמתי עם הכל, אבל ההרגשה שלי היתה שמדובר במשהו שנמצא בתוך "המשחק". אפשר להסכים ואפשר להסתייג או להצביע על בעיות. הצעתו של חסון היא ממש סיפור אחר. בעיה, פיתרון צדקני שמאמין אמונה שלמה בעצמו, ניתוק מהמציאות ונזקים. מאז הביזיון החקיקתי שהוא חוק הקסדה, "חוקי קסדה" זה שם כללי שאימצתי לעצמי, על מנת לתאר את התוצר של האסכולה הזאת של מחוקקים. נהוג לכנות זאת כ"חוקים פופוליסטיים", אבל אני חושב שזו ביקורת לא מדויקת. אני מאמין שחלק נכבד מהחקיקה הזאת נעשת בתום לב, ולא בציניות הרוכבת על גלי הפופוליזם. אני מאמין שאפילו חקיקה גרועה שכזאת, יוצאת מידיהם של אנשים אידאליסטים שבאמת מאמינים שהם מתקנים את העולם. הבעיה לא נובעת מכוונות רעות, אלא מחוסר הכישרון שלהם בתחום העיסוק בו בחרו, הרוח הנושבת כרגע בכנסת ש"הכל הולך והכל מותר" למחוקק וחוסר היכולת להבחין בין כוונות לבין תוצאות מעשים. הכוונות טובות אבל: 1) את הבעיות שהם מתימרים לפתור הם לא יפתרו כלל. 2) הנזקים לא מעטים. החוק של חסון, חוק העישון הבלתי מידתי בעליל, חוק הקסדה, סינון אתרים ע"י ספקיות האינטרנט ועוד יד המחוקק נטויה. הגועל נפש הזה מגיע מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל. אני אשמח לקבל שם אלטרנטיבי לקבוצת החוקים הזאת. בינתיים אמשיך להשתמש בשם "חוקי קסדה". אני מחבב את הסמליות של אמא מדינה, טובת הלב, שמניחה אביזר מגן על ראשם של התושבים, על מנת להגן עליהם מסכנות העולם. ואל הצעד הבא במדרון החלקלק. הפעם הג'וקר הוא: 1) באינטרנט יש סקס. טפו. אבל מה עם הילדים? אנחנו חייבים לעשות משהו. 2) לדרוש שספקיות האינטרנט יהיו מחלקת ה-VICE ברשות המדינה זה משהו. 3) לכן עלינו לחוקק חוק שיחייב את ספקיות האינטרנט להיות מחלקת ה-VICE ברשות המדינה. איראן וסין זה עדיין לא כאן, אבל אנחנו בהחלט בדרך הנכונה. אני יודע שהאיילים (התומכים בחוק "סינון האתרים" החדש) יקרעו אותי לגזרים בשל שהתגובות שלי בנושא חסרות טיעונים (איילים אחרים מוזמנים לנסח תגובה מוצלחת מזו שלי). אני חושב שאני יכול לכתוב שוב את הטיעונים השחוקים ואף כמה חדשים1 ואפילו את הטיעונים שתומכים בחוק, אבל עייפתי והתיאשתי ממציאות החקיקה הישראלית. אני לא צד בדיון. אני מרגיש שדעותי כבר לא רלבנטיות למה שמתרחש פה. התחושה שלי היא שהמיעוט שיסכים איתי בנושא כבר נוצח. זמנו עבר. הערכים שלו הם לא חלק מהשיח. הויכוח בכנסת הוא על ניואנסים של מדיניות כללית שאינה קשורה לעולם הערכים הזה. הבעיה שלי היא, שבניגוד לדובי, אני לא רואה את הדרך שלי החוצה מפה. "קנדה" לא מחכה לי. _________________ 1 למשל, חשבו על ההשלכות של החיבור בין הצעת החוק של חסון לבין מה שנובע מחוק סינון האתרים החדש. |
|
||||
|
||||
אחלה תגובה, תודה. לא שאני מסכימה או לא מסכימה- אבל בהחלט הבהרת את עצמך. (וחוץ מזה, תישאר, קר שם בחוץ, ביחוד בקנדה). |
|
||||
|
||||
היר, היר! ההסתייגות היחידה שלי היא מההרגשה שלך שזאת מגמה חדשה, או שהיא מתחזקת לאחרונה. אני לא חושב שאי פעם היה המצב טוב יותר מהבחינה הזאת, לפחות בארץ הקודש (אתה יודע, אותה ארץ בה המחוקק מגביל אפילו את המזונות שאתה יכול לצרוך). אם זה היה תלוי בי, שבועת האמונים של הח"כים היתה פותחת ומסיימת ב Primum non nocere (שהוא, אגב, דוקא לא חלק משבועת היפוקרטס). |
|
||||
|
||||
היר, היר? אתה מעודד ומתעודד מכך שאני עצוב? :-) |
|
||||
|
||||
אני מתעודד מכך שאתה עצוב מהסיבות הנכונות, ומנסה לעודד בכך שאתה לא היחיד שמרגיש כך. |
|
||||
|
||||
המדרון ממשיך להתחלקלק והרוב (כנראה) ממש לא מרגיש כך. די משעשע שכתבה על חוק כזה מופיעה דווקא במדור ה"טכנולוגיה" של ynet (מה הקשר?). אני לא יודע מה איתך, אבל אני מתחיל להרגיש שהכנסת כבר עברה את הגבול בו האזרחים הנורמטיביים (המתנגדים למגמה אותה תיארתי בתגובות הנ"ל1) צריכים להסתפק בביקורת סולידית ומנומסת על חקיקה בסגנון הזה. להיות עצוב זה לא מספיק. מרי אזרחי [ויקיפדיה] __________ 1 מי שתומך בחקיקה הנ"ל איננו הכתובת של תגובה זו. |
|
||||
|
||||
שמע, מצד אחד אני לגמרי איתך בקשר למה שכינת "חוקי קסדה" בתגובות הקודמות, מצד שני אני די בעד החוק הספציפי הזה. לא נראה לי שהוא שייך לקבוצת החוקים שהגדרת קודם מכיוון שהוא: א. אפקטיבי (באמת יותר קשה להשמש בת"ז גנובה / מזויפת כשצריך אצבע) ב. לא מזיק במיוחד (זה לא שהמשטרה יכולה להשתמש במידע חלקי מאצבע אחת, אז אין חשש לfalse positieve) |
|
||||
|
||||
אין לי עניין (וכוח) לעלות כרגע את הטיעונים כנגד החוק מעל דפי האייל (אולי בהזדמנות אחרת). הוא יהיה אפקטיבי פחות אפילו מחוק הקסדה והוא כן יהיה מזיק, לדעתי (יש לי טיעונים ארוכים, אבל אני מעדיף להשקיע כרגע את האנרגיה בנושא בלשכנע בע"פ את האנשים הסובבים אותי). רק רציתי לשתף את תחושותי לגבי מה שקורא למדינה בה אני חי: החוק הנ"ל הוא לא הרעה היחידה מהזמן האחרון (והוא גם לא הכי נורא) אבל אם הוא יעבור, זה יהיה בהחלט הגמל ששבר את גב הקש מבחינתי. אני אזרח נורמטיבי ומאוד משעמם מבחינת הרשויות, אבל הגעתי להחלטה שלא חשוב מה יהיה העונש שהחוק יגזור על אדם שלא יענה לדרישת משרד הפנים לספק למדינה מידע ביומטרי - אני מתכוון לסרב וללכת "All the way" בנושא הזה (גם אם ההפסד לרשויות יהיה בלתי נמנע בסוף התהליך). כשאני אומר "All the way", אני מתכוון לכך: אני מוכן להשקיע זמן וכסף ליצוג משפטי, לשלם כנסות ואף לשבת בכלא אם יהיה בכך צורך. Enough is enough.
|
|
||||
|
||||
אם תכנס לכלא יקחו ממך טביעת אצבעות ממילא. הדבר האחרון שאיכפת לי זה שטביעת האצבעות שלי תשכון במאגרי מידע ממשלתיים (דומני שכבר לקחו ממני טביעת אצבע אי פעם, אולי בלשכת גיוס?), ממילא אני לובש כפפות כשאני שודד תחנות דלק. |
|
||||
|
||||
לא רק בלשכת גיוס (בזמני זה היה מאוד מלכלך). גם בשגרירות האמריקאית ובכניסה לדיסניוורלד. |
|
||||
|
||||
ובמעצר בתחנה? |
|
||||
|
||||
בזה לא התנסתי. |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר משהו כזה מהכניסה לדיסניוורלד, לפני כשתים-עשרה שנים. |
|
||||
|
||||
אני הייתי שם לפני שנתיים וחצי. |
|
||||
|
||||
"אם תכנס לכלא יקחו ממך טביעת אצבעות ממילא." זו סרבנות מצפונית ולא סרבנות לשם תועלת אישית. אין ספק שזה יהיה הרבה יותר פשוט להסכים להנפיק את התעודה. בתסריט הנ"ל (שהוא לא סביר בעיני) זה יקרה בכפיה, הרבה לפני ההגעה לשלב של ה"ללכת לכלא". מלחמה עם המערכת שעלולה להוביל להפסד, לא מפחידה אותי במיוחד. לא נכנסים למוד של "מרי אזרחי" רק במקרים בהם ידועה בודאות היכולת לנצח את המערכת. אני בהחלט חושב שאם מספיק אזרחים יחליטו את ההחלטה שלי ("אני מסרב אפילו במחיר של הסתכנות בהליכה לכלא") אז אף אחד לא ילך לכלא. אם בכל זאת אגיע למצב (הבלתי סביר) בו המדינה מאיימת עלי בכליאה, אני לא אעשה את זה בשקט ואדע להשקיע את המשאבים הנחוצים לשם "עשיית רעש". הבעיה היא לא (רק) שטביעת האצבע שלך תשכון במאגרי מידע ממשלתיים. הבעיה (ורק אחת מהן) שהיא לבטח תשכון ב-emule. לא צריך את האצבעות שלך על מנת לזייף *בקלות* את טביעת האצבע שלך. אבל בניגוד לקוד הסודי של כרטיס האשראי שלך, אתה לעולם לא תוכל לבטל את טביעת האצבע הקודמת שלך ולבקש חדשה (סביר להניח שחובת ההוכחה לזיופים1, תהיה עליך). __________ 1 ולא מדובר בעיקר על עניינים של דיני ראיות. רעיון ההבל הוא לצמד את הכרטיס החכם הנ"ל ליותר ויותר שירותים יומיומיים של חייך כאזרח וצרכן. |
|
||||
|
||||
דומני שהיום קל למדי לזייף ת"ז עם השם "אביב י.", ואני לא מבין איך אפשר לזייף את טביעת האצבע שלך, שהרי משוים אותה בזמן אמת עם האצבע שמחוברת ליד של מי שטוען שהוא אתה. או שאני לא מבין על מה מדובר. ובנימה קצת פחות רצינית, חידה: מה השם המתאים לאותה טביעת אצבע? הפותרים יזכו באצבע משולשת. ______________ תשובה: תילטיגיד המיתח |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה שאלת הזיוף של טביעות אצבעות הייתה אחד הגורמים המכריעים במשפט דמיאניוק, לא? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר מה היה במשפט דמיאנוק, כך שאני פשוט שואל: אם מדובר על זיהוי בזמן אמת ע"י מכשיר שקורא את טביעת האצבע של בעל התעודה ומשוה אותה לטביעת האצבע שמקודדת על התעודה, איך אפשר לזייף את זה? |
|
||||
|
||||
פשוט מאוד - כפפות עם טביעות אצבע מזויפות, המצאה שפותחה ע''י המודיעין הבריטי כבר במלחמת העולם השנייה. |
|
||||
|
||||
כן, זה יעבוד טוב אם הכפפות שקופות או שהבודק עיור. אגב, כפפות כאלה יכולות לעבוד מצויין עבור פושעים1 כבר היום. כל מה שאבוטבול צריך זה להשיג כפפות עם טביעות האצבע של אברג'יל, לירות באלפרון כשהוא לובש אותן ולהשאיר את האקדח בזירת הרצח. על זה נאמר שתי ציפורים במכה אחת. ____________ 1- לכאורה, לכאורה. |
|
||||
|
||||
ברור שהכפפות שקופות. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם באמת הוא משוה אותה לטביעת האצבע שמקודדת על התעודה, או לטביעת אצבע המקודדת במאגר מידע. במקרה השני אני יכול לדמיין אפשרויות זיוף. |
|
||||
|
||||
נניח, אבל גם אז כשהאזרח אביב י. ייחקר במשטרה על רציחת השוטה המעצבן, הוא יוכל להראות לשוטר את האצבע (הייתי אומר המשולשת, אבל כבר שרפתי את זה בהתחכמות קודמת) האמיתית שלו, ובמהרה יתברר שזאת אינה טביעת האצבע המקודדת במאגר המידע ו/או זאת שעל התעודה. (טוב, אם הפושע המתוחכם משנה את הקידוד בחזרה בין הזמנים האלה יש למר י. בעיה. חושבני שמומחי אבטחת מידע יודעים לפתור אותה) |
|
||||
|
||||
אתה מערבב בין שני סוגים מאוד שונים של בעיות. הבעיות של דיני ראיות (רציחת השוטה והראיות בזירת פשע) לבין הבעיות שנובעות מהשימוש בתעודה+מאגר ביומטרי על מנת לזהות אותך בפניה אל הבנק/משרד ממשלתי/קניה בכרטיס חכם (בעיות שנוצרות מזיוף התעודות). לגבי חקירת הרצח הדרמטית: 1) טביעת האצבע שלך תהיה על התעודה שלך, במאגר המשטרה, ב-emule ובמחשבו של יוסי הרוצח. אני מקווה שלפחות על כך אנו מסכימים (עפ"י ההיסטוריה של משרד הפנים הישראלי - עם כל "מומחי אבטחת המידע" ויעילות האין קץ שיש בו). 2) טביעת האצבע שנשתלה בזירת הפשע היא זו שלך. יוסי השיג אותה בקלות רבה יותר (בכמה סדרי גודל), בגירסה דיגיטלית ורזולוציה גבוהה משהוא יכול היה לעשות זאת בעבר. המידע על התעודה לא רלבנטי למקרה הזה. כאמור, התסריטים הנ"ל (דיני ראיות - טביעות אצבע) הם המקרים הפחות מעניינים. במובן זה החוק לא מסכן את האזרח כמו שהוא סתם יפורר את היכולת של המשטרה (המוגבל גם כך) להשתמש בראיה של טביעת האצבע (הזיוף יהפך לקל יותר מתמיד). מספר זיופים ע"י שימוש במאגר הזמין לכל ושופטים יתחילו להתיחס לראייה הזאת כאל חסרת ערך (ובצדק). אם הדרישה לת"ז שכזה מגיע גם מגורמים בכוחות הביטחון, אז הם פשוט יורים לעצמם ברגל בטווח הארוך. "חושבני שמומחי אבטחת מידע יודעים לפתור אותה" אז "יהיה בסדר", אה? אתה אמרת מומחי אבטחת מידע, כשאתה מדבר על פקידי ממשלה ומשרד הפנים? אל תצחיק אותי. אני חושש שאתה מתבלבל בין יעילות חברת ה-hitec בה אתה עובד (נניח) לבין יעילות משרדי ממשלה בישראל. מומחי אבטחת מידע מקסימום יתנו יעוץ למשרדים הממשלתיים, אבל לא הם אלה ששולטים במבנה הארגוני של האירגונים הבירוקטיים והמסורבלים האלה. איפה נקודת המבט הקישונית על המציאות השלטונית שכה מאפיינת אותך בד"כ? אני חושש ששוב אנשים (לדעתי בטעות) בוחנים את החוק הנ"ל בשיטת ה"כל מקרה לגופו" ומפספסים את התמונה הגדולה בה כנסת ישראל מחוקקת עוד ועוד חוקים שנותנים למשטר יותר מידי כוח ויותר מידע יכולת (תוך כדי פחות מידי/העדר גמור של מנגנונים המפקחים על המשטר). כל חוק בנפרד (אולי) נראה חסר משמעות, אבל לא צריך דמיון מפותח מידי על מנת לקשור בין החוקים ולראות את הבעיות שהם יצרו כמקשה אחת (לדוגמא, השילוב המאוד סימפטי: חוק הת"ז הביומטרי + חוק נתוני תקשורת + "חוקי קסדה" מוסרניים שמנסים "להגן על הילדים" +...). |
|
||||
|
||||
לפני התגובה הזו, רציתי להרגיע אותך, שאם באמת יהיה קל לזייף טביעות, אז אף גוף לא ייקח אותן כראייה חזקה, ולכן אין לך ממה לחשוש1. עכשיו אני רואה שבעצמך אתה אומר זאת. אם אתה צודק, אז מה שיש כאן הוא איוולת של השלטון, אבל לא רשע. אז על זה ללכת למרי אזרחי? 1 אלא אם איתרע מזלך להיות אחד מהראשונים שנופלים קורבן, לפני שכולם מפנימים שיש פרצה. |
|
||||
|
||||
"אז על זה ללכת למרי אזרחי?" כן. מרי אזרחי מתון ומתחת לרדר במקרה הסביר (בכל זאת מדובר בסה"כ באי חידוש תעודה) ומרי אזרחי מהותי יותר בו המדינה (שזה בעצם אתם1) תתחרפן טוטאלית ותחליט ללחוץ חזק יותר על אזרחיה בעניין זה. לדעתי, החיים קצרים מידי על מנת לנהוג תמיד עפ"י "מה שיותר נוח", תוך כדי ויתור על דברים שלדעתי הם עקרוניים. לפי נקודת מבטי האיוולת המצטברת (לא רק של החוק הנ"ל - אלא של אוסף החוקים שנחקקו וממתינים לסיום הליך חקיקה בזמן הקרוב) כבר הגיעה לרמות כל כך גבוהות של איוולת/בזבוז/חוצפה/טמטום (עפ"י השקפתי, לפחות), כך שיהיה לי הרבה יותר קל לא להיות מוכן לשחק את המשחק כמו כולם, אפילו אם אפגע מכך במובנים מסוימים. זה לא שאני חושש לגורלי האישי בעקבות הבעיות שנוצרות מאוסף חוקי ההבל שהכנסת מחוקקת בזמן האחרון (אפשר לחיות חיים אישיים נוחים וסבירים גם במדינה דיקטטורית). הסבירות שאני אישית יהיה קורבן לחורים לפרצות בחוק, היא זניחה. העמדה שלי לא נובעת מפרנויה ומהחשש שהחוקים ישפיעו בסבירות גבוהה על חיי היום יום שלי (כאמור, אני אזרח נורמטיבי ומאוד משעמם מבחינת הרשויות). העמדה שלי היא מצפונית ולא תועלתנית. _______________ 1 אתם = האנשים שתומכים בחוקים בסגנון. |
|
||||
|
||||
שופטים לא יפסיקו להתייחס לראיה הזאת כרצינית בן-לילה, ואם זו באמת תהיה תופעה כמו שאביב מתאר, אז כמה חפים מפשע בטח יגיעו למאסר. |
|
||||
|
||||
זה מה שכתבתי ב1. גם המכה הזו תרוכך קצת, כי אחרי שיתברר שזו תופעה, אותם אלו שנכלאו לשווא יוכלו לדרוש משפט חוזר. נכון, זה יהיה רק פיצוי חלקי. |
|
||||
|
||||
אופס. מצטער. 06:51... |
|
||||
|
||||
אל תיתלה בקישון, ואל תזלזל במומחי אבטחת המידע. הרשות (הממלכתית) לאבטחת מידע זהו אגף בשב"כ, מקצועי מאוד ועם שניים חזקות. אין לי ספק שהרשת התפעולית של חברת החשמל, לדוגמא, מאובטחת היטב. אבל זאת בדיוק הבעיה. השב"כ לא מפורסם דווקא ברגישותו לזכויות האזרח. יש לי ספק רב1 אם רשת הצרכנים של חברת החשמל (זאת שבאמצעותה חלקנו משלם את חשבונות החשמל שלו) מאובטחת באותה מידה. __ 1 למען האמת, אין לי ספק. |
|
||||
|
||||
לא זלזלתי ביכולת המקצועית של מומחי אבטחת המידע. זלזלתי ביכולת שלהם להשפיע על בחירות מוסריות וארגוניות במשרד הפנים. אני בטוח שאנשי אבטחת המידע ידעו מה לעשות על מנת למנוע את זה: אז ידעו. |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי. |
|
||||
|
||||
ברור שהוא שכנע אותך. הוא השתמש במילת הקוד ''קישון''. |
|
||||
|
||||
למה להשתכנע? איך בדיוק יוסי הרוצח, שיש לו את טביעת האצבע המורה שלי, רק מהחזית (מה שנקרא בCSIית "partial"), יכול לזייף את טביעות האצבעות שלי כמו שצריך על אקדח, או בחדר המלון? מה שבאמת יקרה זה שטביעת האצבע הקדמית של האצבע המורה ביד ימין תהפוך לראיה יותר חלשה. נו שוין. אם זה המחיר שצריך לשלם על העלת הרף בפני המוסת האיסלמי התורן מבית היוצר של מסגדי בריטיניה שקנה דרכון ישראלי שנגנב ממטייל בתאילנד ב100 פאונד ומגיע לארץ כדי להתאבד בה, אז נראה לי כדאי. וכשהפושעים ימציאו משנה טביעת אצבע אולטרא שקוף בעובי אפס שנדבק לאצבע? אז א. אנחנו לא במצב גרוע מהיום, ב. לפחות פושעים תהיה גישה לזה, וג. אפשר להמשיך במירוץ החימוש הטכנולוגי, ולפתח קורא הדבקות אולטרא מגניבי ולקבל עוד כמה שנים של בטחון יחסי עד פיתוח הנגד של הנגד. |
|
||||
|
||||
השתלת תביעות אצבע בזירות פשע (או על כלי רצח) לא היה הטיעון המרכזי, המהותי או בכלל המעניין להתנגדות למאגר המידע הנ''ל. |
|
||||
|
||||
הכוח של הרשויות (או של גורמים מסחריים/מפוקפקים במקרה הסביר בו דולף המאגר) לעקוב אחר האזרחים (תביעות אצבע + automatic facial recognition). |
|
||||
|
||||
קשה לי לדמיין מקרה שבו הרשויות, או גורמים מפוקפקים, ירצו לעשות משהו כזה, וטביעות האצבעות יקלו עליהן. אם כבר יש להם גישה למקום, יותר נוח ומשתלם להציב בו מצלמה - ככה גם יודעים מתי הייתי במקום, לכמה זמן, עם מי, ומה עשיתי שם. |
|
||||
|
||||
יותר "משתלם" להציב מצלמה (למה רק אחת?) ולהעזר במאגר הביומטרי על מנת לנהל מעקב צמוד אחר האזרחים. המידע הביומטרי איננו רק טביעת האצבע. עם מצלמות והצלבה עם מאגרי מידע, לא צריך אפילו להחליט לנהל חקירה ומעקב אחר אדם ספציפי, על מנת להפיק נתונים. ככה יודעים לא רק מתי אני הייתי במקום, לכמה זמן, עם מי, ומה עשיתי שם - אלא מקבלים אינפורמציה בקלות על ידי דוחות וחיתוכים על *כל* מי שהיה במקום, לכמה זמן ועם מי. לאורך זמן, אפשר להפיק ככה המון אינפורמציה מעניינת. חשוב על עיר כמו לונדון, הגדושה במצלמות וידאו כמעט בכל פינת רחוב והוסף לכך מערכות לזיהוי פנים + מאגר ביומטרי דומה למה שמציעים מר אלדד וחברים. אני לא יודע מה איתך, אבל לי זה מתחיל להראות פחות כמו ערים מודרניות ויותר כמו מוסדות כליאה. תודה על הדאגה לביטחוני האישי, אבל לא תודה. |
|
||||
|
||||
או במילים אחרות: עוד לבנה ב-Panopticon. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אתה יכול לתאר לי בבקשה אירוע של מעקב עם טביעות אצבעות? |
|
||||
|
||||
כאמור, המידע הביומטרי שישמר במאגר איננו רק טביעות האצבע. תגובה 494559 |
|
||||
|
||||
כדי שהמחבל לא יוכל להשתמש בדרכון שלי מספיק לשמור את טביעת האצבע על התעודה. |
|
||||
|
||||
די לאנונימיות. |
|
||||
|
||||
מבחינתי גם לא רע, אבל זה נראה לי כמו רף יותר נמוך לחצות. האמת לא כזה ברור מה יותר קל, לזייף / לשנות את הצ'יפ בתעודה או לפרוץ למאגר של משרד הפנים. |
|
||||
|
||||
למאגר של משרד הפנים אין צורך לפרוץ. |
|
||||
|
||||
לא בשביל לראות מהו, אלא בשביל שהבודק בתחנה (שניגש למאגר המקורי) יראה פרטים שונים. |
|
||||
|
||||
דןמני שהגלילי רומז למה שאביב הסביר בפרוטרוט: ההיסטוריה של משרדי הממשלה בהגנה על פרטיות היא כזאת שבקירוב ראשון אפשר להגיד שהמידע אינו מאובטח כלל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מרגיש אותו הדבר בקשר לזה http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/793/295.html והמחאה שלי תהיה ירידה מהארץ. |
|
||||
|
||||
אפרופו ירוקים. יש מתמודד לרשות העיר חיפה מטעמם, בבחירות הקרובות? |
|
||||
|
||||
לא אחד, שניים. יש ירוקים-איחוד, ''רק'', שמטעמם מתמודד שלמה גלבהרט, וירוקים-מאוחד, ''די'', שמריצים את שלמה גלבוע. |
|
||||
|
||||
ועוד משהו קצת יותר מועיל, אולי: לזכותם של הירוקים-גלבוע - עד כמה שאני יודע (וזה מעט מאוד), הם "הירוקים המקוריים", ואילו השניים אולי הוקמו אד-הוק על-ידי גלבהרט. לזכותו של גלבהרט, הוא פעיל חיפאי ותיק בעל מוניטין ירוק1, הגם שיש שמוצאים כתמים בירוק שלו, בעוד שגלבוע הוא די אלמוני ולפי איזו כתבה הוא ממש נאלץ לקבל את דין התנועה שלחצה עליו לרוץ. אני בעצמי אשמח לכל מידע נוסף. 1ושם צהוב |
|
||||
|
||||
תודה! |
|
||||
|
||||
אכן מעצבנים הירוקים האלו, אבל לרדת מהארץ? |
|
||||
|
||||
בדיוק, למצוא מקום בו היחס בין ירוקים לשטח פתוח, הוא נמוך יותר. |
|
||||
|
||||
השאלה היא באיזה מהכנסות אתה מוכן לשלם - הנוכחית או הבאה?:) |
|
||||
|
||||
:) זה לא משנה. כנסות ישראל, בדיוק כמו שגיאות הכתיב שלי, זה עניין חסר תקנה. |
|
||||
|
||||
בעניין הכנסות, זה אפילו חשוך מרפא (או חשוך בכלל...). |
|
||||
|
||||
מה שהיה הוא לא מה שיהיה. גם אם אני טועה (נניח) לגבי התגברות מגמה כללית1, אינני טועה לגבי מגמת הרמת הראש של המחוקק בענייני הרשת, המדיה הדיגיטלית והמחשוב. זה בהחלט חדש. זהו צעד נוסף ענק במדרון ולא סטטוס קוו. כדי לקבל את התמונה המלאה, לא מומלץ להתיחס אל הצעות החוקים, כל חוק בנפרד, אלא לראות את הכוח שנצבר "לאט לאט" בידי הרשויות באמצעות גל החוקים והצעות החוק מהזמן האחרון (חוק נתוני תקשורת ומאגריו, חוק הטוקבקיסטים, חוק סינון האתרים...). לכל חוק כזה בנפרד יש כמה טיעונים שעלולים לשכנע. אנשים נוטים להתעלם מהשילוב הלא סימפטי של החוקים הנ"ל. _____________ 1 אני לא טועה. ראה חוק העישון האיום. חוק זה גרוע אף יותר מחוק הכשרות, בכמה סידרי גודל ואני אומר זאת גם כלא מעשן וגם כמישהו שלא חובב עשן. היחס הסלחני אליו הוא בשל שאדריכליו הם לא מה"חשוכים" אלא חלק מהלך הרוח הצ'לאביבי-נאור-קוסמופוליטי-גם-בסקוטלנד-עשו-את-זה. החוק הגביר את תאבונו של המחוקק הישראלי והסיר חסמים חשובים ש*כן* היו שם קודם (במידת מה). גישת ה"בחינת כל חוק לגופו" היא רמיה עצמית. שיווי המשקל הופר. המאבק מת. נשאר לי רק לאחל לתומכים בחוק, בצורתו הנוכחית, שינשמו אוויר נקי ושיאשימו רק את עצמם כשהם יחנקו מכל השאר. |
|
||||
|
||||
המחוקק התקשה להתייחס לבעיות התקשורת המודרנית לפני שהן צצו, אבל החוקים שהיו מוטלים בשעתם על העיתונות הכתובה ועל סרטי הקולנוע1 היו דרקוניים יותר. ____________ 1- הידעת שעד גיל 16 נמנע ממני לראות את החזה של בריג'יט בארדו? |
|
||||
|
||||
מתי זה "בשעתם"? |
|
||||
|
||||
תמורת 260 ש"ח תמצא את כל מה שאתה צריך: http://www.ubank.co.il/essay/62243/%F6%F0%E6%E5%F8%E... קצת יותר זול כאן: המועצה לביקורת סרטים ומחזות [ויקיפדיה] ובכלל אני בטוח שהמילה "צנזורה" תגרום לדוד לשפוך שפע של מידע. |
|
||||
|
||||
זה היה סוג של שאלה רטורית. התכוונתי לכך ש"בשעתו" זה מספיק מזמן בשביל שזה יהיה לא רלבנטי לטענת הדאגה שלי. התודעה החברתית שלי כבוגר מתחילה אי שם בשנות ה-90, בגיל הטיפש עשרה. אני חלק מדור חצוף שלוקח חלק מההישגים של העבר כמובן מאליו. הכוונה שלי היא שאתה צודק ברמת המקרו - מצבנו היום בהחלט טוב יותר מבעבר. זה לא סותר את הטענה שלי שיש מגמה מדאיגה (ברמת המיקרו) בזמן האחרון. המחוקק קצת התחרפן והציבור ביחד איתו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שחוק העישון שונה מהותית מכל שאר החוקים שהזכרת. עישון במקומות ציבוריים ובמקומות בילוי פוגע גם בקהל הלא מעשנים ובפרט, בעובדי המקום. (הידעת? איסור העישון בטיסות התחיל כיוזמה עצמית של חברות תעופה אמריקאיות שנתבעו ע"י צוותי האוויר שלהם בטענה שחלו בסרטן עקב העבודה בסביבת מעשנים). שאר החוקים מתיחסים, במקרה הטוב, לפגיעה של אנשים בעצמם ובדרך כלל ל"פגיעה" מוסרית של אנשים בעצמם. |
|
||||
|
||||
באופן כללי אני מסכים איתך לחלוטין, אבל יש לבדוק כל חוק בנפרד, האם הוא מתאים להיכנס ל'חוקי הקסדה' או לא (1) אני לדוגמא לא חושב שחוק העישון מתאים לכאן. לדעתי החוק פותר בעיה אמיתית של החברה, אין לו נזק משמעותי, הפגיעה במעשנים היא מידתית (שיצאו לרחוב עם כוס הבירה) והיא מתאימה לקונטקס הקוסמופוליטי (2) (1) "אפקטיביות החוק, יכולת האכיפה, היכולת הטכנית לממש את החוק (מבלי שיהיה ניתן לעקוף אותו בקלות), מחיר החוק למדינה ולמשק, סבירות החוק בקונטקסט הכפר הגלובלי, זכות הדיבור, חופש המידע, ידע בנושא המדובר ועוד" (2) אם במדינה כמו סקוטלנד - שבה תרבות השתייה עולה פי כמה וכמה על זאת בארץ, ומזג האויר פחות נוח, המקומיים יוצאים לעשן מחוץ למקומות סגורים - אז ניתן לעשות זאת גם בארץ. התענוג של ללכת לפאבים איכותיים בסקוטלנד בלי הסרחון והמחנק היו כל כך יוצאי דופן שמאז אני תומך נלהב בחוק. אגב, כך גם רוב חברי המעשנים |
|
||||
|
||||
אם חוק העישון היה נחוץ, הוא לא היה נחוץ. כבר נשפכו כאן הרבה מלים על זה, ואם תחפש בטח תמצא. |
|
||||
|
||||
"כבר נשפכו כאן הרבה מלים על זה, ואם תחפש בטח תמצא." - ככה? ומה קרה לאחווה האיילית המפורסמת ול"כל האיילים ערבים זה לזה?" אם דה בוטון יחפש, הרי יקרה לו מה שקרה לי עצמי בדיוק לפני רגע - הוא ייאלץ לסרוק מאות תגובות. אז בתור התחלה - דה בוטון, אתה שם? - דיון 681. (טיהור מצפוני קטן: אני הפניתי את הזרקור הציבורי אל המרתף שלך, בתגובה 469746. זה הזמן להתנצל.. :}) |
|
||||
|
||||
אין צורך בהתנצלות, כמובן. כתבי באייל הם רכוש הציבור, ודוקא האיזכור המחודש של ההודעה ההיא מחק את העלבון הצורב שתגובתו של טל הותירה בי בשעתה. מה רע? ועניין חוק השעיון, לדעתי הסיפא של תגובה 48499 מתארת בתמצות את המצב לאשורו. |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק. לפעמים יכול להווצר אופטימום מקומי של השוק, וללא התערבות של המדינה השוק ישאר באופטימום המקומי ולא ינוע לכיוון של האופטימום הכללי. היום באר שלא יאפשר למעשנים לשתות בו לא יתקיים. המעשנים יחרימו אותו, והלא מעשנים לא ינסו אותו. אבל, אולי, בעוד כמה שנים בעזרת החוק המצב יהיה שונה. אתה אולי זוכר את בתי הקולנוע והמטוסים פעם, שהיה מותר לעשן. אלמלא החוק, המצב היה נמשך ככה עד היום. לעומת זאת, אם תבטל את החוק היום, מרבית בתי הקולנוע וחברות התעופה ימשיכו במדיניות האין עישון. |
|
||||
|
||||
אבל בעקבות התיקון, היום כבר אין (כמעט) בארים שמאפשרים לעשן, וכולם מתקיימים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |