בתשובה ליובל, 03/01/08 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור איך אתה *יודע* שזה לא ספרות נטו, שהרי זו אכן ספרות נטו, אבל די לקרוא על מלחמות נפוליון בוויקיפדיה כדי להבין את הספר וליהנות ממנו. בעצם, אפשר אפילו בלי זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. אני יודע מידע כללי ומאחרים שטולסטוי מרשה לעצמו לכתוב מסות על התאוריות שלו לגבי תפיסה היסטורית בספר, ויש גם תיאורי קרבות וכו'. אולי זה ספרות נטו, אבל זה לא סיפור נטו כמו אנה קרנינה; וטולסטוי בעצמו לא החשיב את הספר כ"נובלה" (כתוב בוויקיפדיה!!!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב בוויקי שהוא לא ראה את הספר כרומן אלא כאפוס הסטורי. על כך אפשר לומר, ראשית, שלטעמי אין כל ניגוד בין אפוס הסטורי לספרות נטו, במובן זה שמה שנקרא "ספרות יפה" בהחלט כולל לפעמים גם רעיונות פילוסופיים/חברתיים/אינטלקטואליים סדורים: ושנית, שמה שהסופר התכוון אליו ומה שיצא לו אינם בהכרח אותו דבר. ברכט, למשל, התכוון לכתוב מחזות מנוכרים שיגרו בקהל את המחשבה, לא את הרגש. אז מה? הרגש בכל זאת פעל שם שעות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפוס היסטורי זה מה שטולסטוי אמר על הרומן. אולי אפשר לסווג תת ז'אנר ברומן שיקרא אפוס היסטורי. כך הדון השקט של שולוחוב ורוחות מלחמה ומלחמה וזכרון של הרמן ווק וודאי רבים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. הסיווג הזה קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח מה דעתי על העניין ומאחר ועדיין לא סיימתי את הספר אני לא אגיב. לגבי ברכט זה מהשו אחר. אם הוא רצה לא לעורר רגשות, ועורר רגשות - הוא נכשל במשימתו. אפוס היסטורי או לא זה עניין של הגדרה, לא חד משמעית לגמרי, אולי, אבל עדיין הגדרה. בכל מקרה, בין אם אפוס היסטורי הוא ספרות יפה או לא, מן הסתם צריך יותר רקע כדי לקרוא אותו מאשר ספרות סטנדרטית. במקרה של מלחמה ושלום הרקע לא רק מעשיר את הקריאה - בלעדיו אי אפשר להבין חלק מהדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין ומצדיק את המוטיבציה שלך לקרוא את הרקע ההיסטורי, אבל לא מבין למה אתה מנגיד זאת ל"אנה קרנינה". את זה-האחרון גמרתי לקרוא ממש עכשיו (את "מלחמה ושלום" טרם הספיקותי, אגב). בשלב מוקדם בקריאה השקעתי קצת זמן בויקי בקריאה על הרפורמה האגררית ברוסיה בשנות ה-185X (או ה-186X?) - בעצם הגעתי לזה רק בניסיון להבין מה זה בכלל "מוז'יק" - וזה בהחלט העשיר את הקריאה במקומות הרלוונטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שרקע היסטורי יעשיר את הקריאה בכל ספר שהוא, אבל למרות שטרם סיימתי לקרוא את מלחמה ושלום אני יכול לומר לך שההבדל עצום. אנה קרנינה עוסק בדמויות פיקטיביות על רקע היסטורי אמיתי. במלחמה ושלום יש גם דמויות היסטוריות וגם פיקטיביות, על רקע של אירועים שחלקם היסטוריים וחלקם פיקטיבים. יש לא מעט דיווחים על מאורעות היסטוריים שאפשר לשים בספר היסטוריה, ותיאורי קרבות אמיתיים שהפרטים המדוייקים שלהם לא נוגעים ל"ספרות"; הדמויות מדברות על פוליטיקה במונחים מאוד ספיציפיים (לא על אידאולוגיה פוליטית זו או אחרת באופן כללי אלא על מנהיג מסויים והחלטות מסויימות), שלא לדבר על זה שבלי מפה יש קרבות שקשה להבין מה הולך בהם. מוז'יק זה מסוג הדברים שמסבירים לך בהערה קטנה בכוכבית בתחתית הספר. זה לא שצריך דוקטורט בשביל להבין את מלחמה ושלום - וגם לומדים לא מעט היסטוריה במהלך הקריאה - אבל כמו שכבר ציינו אחרים, רפרוף על המאמר בוויקפדיה בהחלט יספיק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |