|
||||
|
||||
כדי שתוכל לבצע סינון קפדני, אתה צריך שמספר המועמדים יהיה גדול (משמעותית) ממספר המשרות. אחת הדרכים המקובלות1 להעלות את מספר המועמדים למשרה מסוימת, היא העלאת התגמול. ___ 1 למעשה, *ה*דרך *ה*מקובלת. |
|
||||
|
||||
הוא דווקא מתייחס לזה: "האם זה אומר שצריך לשלם למורים משכורות שהם הרבה מעל הממוצע? באופן מפתיע, לא. ... העניין הוא שחינוך במדינות כאלו נחשבת למקצוע נחשק ובעל מעמד, בגלל שכל כך קשה להתקבל אליו ולכן הוא מושך את האנשים הטובים ביותר" מה שכן, בהמשך הוא אומר "כמובן שבשביל זה העלאת שכר המורים היא תנאי הכרחי..." אגב, הוא טוען ש"המחקר של מקינזי מצאה שכיתות יותר קטנות דווקא פוגעות בחינוך ..." ועוד אגב, מה מאמר כל כך לא קפיטליסטי עושה באתר שנקרא "הקפיטליסט היומי"? |
|
||||
|
||||
באמת תהיתי על העניין הזה של 'לא צריך לשלם יותר למורים' ו'העלאת שכר המורים היא תנאי הכרחי', אבל נראה לי שהרעיון הוא לחנך להתמודדות עם סתירות. |
|
||||
|
||||
"(לא) לשלם למורים משכורות שהם הרבה מעל הממוצע" אינו סותר את "העלאת שכר המורים" (שאל כל מורה מדוע). לא צריך לחפש בכוח סתירות - אני די בטוח שתגובה *עניינית* למאמר לא היתה מוסרת ע"י המערכת. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי - איזו תגובה הוסרה מכאן? |
|
||||
|
||||
מההשערה שלי שתגובה עניינית לא תוסר לא ניתן להסיק כי תגובה אחרת הוסרה. לפני שנתרגל התמודדות עם סתירות, הבה נערוך חזרה על לוגיקת פסיכומטרי. אם נפרד לרגע מהציניות, מה שקרה כאן הוא שהתרעמתי על כך שבמקום להתייחס עניינית לתוכן המאמר, תגובתך (?) עסקה ב"סתירה" לא מרכזית (שלמעשה אינה סתירה כלל, כפי שבוודאי כבר מובן). העניין של "תגובה עניינית לא תוסר" היה מן התחכמות שכנראה לא כל כך הצליחה, שמשמעותה "אין רע בתגובות ענייניות", התחכמות כשלעצמה שמשמעותה "אנא הגב עניינית במקום להטפל בזלזול לסתירות לא מרכזיות". |
|
||||
|
||||
ההתחכמות הזאת באמת מאוד לא הצליחה ואי אפשר היה להבין מה אתה רוצה ולמה אתה רוצה את זה. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל בפני קוראי התגובה. תקוותי כי הכל ברור כעת. |
|
||||
|
||||
אה, פשוט חסרה לך שם מלה אחת קטנה - "גם". "*גם* תשובה עניינית לא תוסר"... |
|
||||
|
||||
1. תגובה 463837 וחשבתי שסוכם הנושא. 2. אם כבר מתעקשים, הלוגיקה תקפה גם בניסוח שלי, אם כי, אני מודה, קל היה למצוא ניסוח ברור יותר (מהניסוח שלי או שלך). |
|
||||
|
||||
טוב, נורא בא לך לריב. לי לא. ביי. |
|
||||
|
||||
סגנון קצת מתגרה עבור מישהו שלא בא לו לריב. אני, לעומת זאת, התנצלתי, לינקקתי להתנצלותי והודיתי באותה תגובה שהסגנון שלי עצמי לא משהו - אני הוא זה שבא לו לריב. המממ. |
|
||||
|
||||
אכן, מאמר נדיר באתר. למעשה, עצם הרעיון של חינוך כמטרה של המימשל (ובוודאי התערבות ישירה, כמו קביעת תנאי קבלה והעסקה למורים) היה בד"כ נפסל בבוז ע"י קברניטי האתר. כנראה הפיתוי לנגח את השובתים היה גדול מדי. יש התייחסות לזה בתגובות. האתר, אגב, מומלץ (ברובו) בחום: לשו"חניקים שבינינו לחיזוק האמונה, ולאחרים כתוד"א. |
|
||||
|
||||
כן, אנ מכיר את האתר ומצטרף להמלצה שלך. לכן והופתעתי לקרוא שם את המאמר הזה (מצד שני, התגובות צפויות לחלוטין). |
|
||||
|
||||
השורות האחרונות שלך שמצטטות את מקינזי, הן חסרות משמעות. על איזה גודל כיתות מדבר מקינזי? האם הוא מתנגד להקטנת הכיתות מ-30 תלמידים ל-15 ? אולי מ-25 ל-20? האם הוא מתייחס בכלל לכתות של 40 ילדים כאופציה? |
|
||||
|
||||
קראתי גם את הטוקבקים למאמר : מובאים שם רעיונות איך מסננים את המתאימים להוראה. הובאו דוגמאות של קשיי כניסה (פסיכומטרי גבוה), דרישה של תואר שני וכד'. דרישה של תארים היא דרישה נכונה אך היא אינה קשורה למורה טוב או משעמם. המורות המשעממות והשנואות ביותר אצל הבת שלי שסיימה השנה י"ב, היו בעלות תואר שני. אני מכיר מורים גרועים שכל הזמן משתלמים. המורות הטובות ביותר אצל הבת הגדולה שלי, לא השלימו תואר ראשון. בבית הספר בו לימדתי לימד ד"ר לפיסיקה. פעם אחת אחד התלמידים חתך לו את צמיגי המכונית והוא לא עשה את זה כפרס על איכות הוראה וסימפטיות. התכונות העיקריות של מורה מעולה אינן בהכרח קשורות לידע למרות שידע הוא מרכיב חשוב. |
|
||||
|
||||
1. לדעתי, פספסת את מהות הרעיון. הרעיון אינו באמת סינון של המורים תוך קביעה שתואר שני (למשל) יהפוך את המורה לטוב יותר. הרעיון הוא יצירת קושי להתקבל למקצוע וע"י כך הפיכתו ליוקרתי. מדוע אנשים רוצים להצטרף לסיירת מטכ"ל? האם מציונות? האם בשביל השכר הגבוה שמשולם שם? ואולי בגלל הקושי להתקבל? ומדוע אנשים הולכים ללמוד רפואה ומשפטים, למרות השכר הנמוך שמובטח לרופאים צעירים והאבטלה הממתינה לעו"דים צעירים? אולי כי אלו פקולטות שנחשבות יוקרתיות? 2. נכון שתואר שני אינו ערובה, אך גם לא תואר ראשון ותעודת הוראה. עם זאת, הם יכולים לתת אינדיקציה, וגם מאפשרים הצצה לרזומה של בעל התואר כמתרגל וכותב. מובן שאחרי התואר השני, יפעילו המנהלים בתהליך הקבלה את אותה מסננת קסם ק פ ד נ י ת שהם מפעילים היום, המאפשרת להם לבחור רק את הטובים שבטובים. 3. המורים שאתה מכיר שמשתלמים, משתלמים בנושאי חינוך וכלים שימושיים \\ תיאורטיים להוראה, או שמא בפרחי באך וניצני מוצארט? כי אני מכיר כאלו מהסוג השני. 4. האם מדבריך ניתן להסיק כי אתה תומך בצמצום ההשתלמויות והורדת הדרישות האקדמיות ממורים, כולל, נניח שנת ההשתלמות? (זה הרי לא עוזר). או אולי תומך בשימורם רק כהטבות יבשות למורים, דהיינו, שנת השתלמות = שנת חופש, יום השתלמות = יום חופש, גמול השתלמות = סתם כסף? |
|
||||
|
||||
1. לא פיספסתי שום רעיון. זה שקשה להתקבל לרפואה אינו אומר שלא מתקבלים רופאים סוציומטים. גם בתחום הרפואה וקבלה אליה, יש בעיות לא פשוטות. מינהל עסקים רגיל לחשוב לטווחים קצרים. מה שהוא מכנה טווח ארוך, איננו כל כך ארוך. לשנות את מערכת החינוך דרוש זמן- כוונתי לשנות באופן אנושי. כשאתה מחפש מנהל, אתה בודק את הרזומה שלו, אתה מסתכל מה הוא למד ומה הרקורד הניהולי שלו. אם אתה מנהל רציני, אתה בודק גם את הסגנון הניהולי שלו ואופיו ואיך הם מתאימים לפעילות ולאנשים אותם הוא הולך לנהל. אם בדקת את הרזומה אך לא את קטע האישיות והכריזמה, אתה עלול להתאכזב קשות. לימוד כלכלה ומינהל עסקים אינו מדד ליכולת ניהולית. מורה הוא מנהל של שעור/כתה. הקטע של הכריזמה והאישיות הוא קריטי. העמדת רף של רופאים ועורכי דין, לא בהכרח תשפר מיד ובאופן משמעותי את התאמת ההולכים לההוראה. אפשר ללכת בדרך של פתיחת בתי הספר לתחרות ויצירת שוק של מורים. אני כמובן אינני מאמין שזו דרך טובה ולא אכנס עכשיו להסברים מדוע לא. 3. איני יודע מה המיקצוע שלך והיכן למדת. הבת שלי למדה בתכניון והיתה צריכה לקחת גם שיעורים שאינם קשורים ישירות למיקצוע שלה. כמדומני שהיא לקחה שעור של האזנה למוסיקה קלאסית. מה לזה ולהנדסה? אבל זו היתה סטיה קצת דמגוגית; אם ההשתלמויות אינן מנוהלות היטב אז צריך לשפר את זה. מדוע למען השם באים בטענות למורים במקום למשרד החינוך ולממשלה? הרי המישרד דורש ניעור ומהפכה; נוצרה כאן ברית בלתי קדושה בין כלכלני האוצר ומישרד החינוך שהאוצר לא יגע במישרד אך המישרד יעזור לו לקסח את המורים בלי לטפל טיפול שורש במערכת החינוך. 4. לא. אני דוקא בעד הורדת הפיקציות מעל ההשתלמויות ושנת השבתון. אינני בעד הורדת הדרישות האקדמיות מהמורים. אני נגד התייחסות לדרישות האלה כמדד עיקרי ויחיד ליכולת הוראה. הפיקציות האלה מאפשרות היום את המשך המצב הקיים ומחפות במיקצת על השכר העלוב. אם אינני טועה, בהסדר עם מורי היסודי, יש נסיון של האוצר להוריד חלק מההטבות הללו למורים. לא ירחק היום והם יגלו את זה ויראו שנסעו בפול גאז בניוטראל. |
|
||||
|
||||
בוא נתרכז. 1. אם אנחנו שוללים את שיטות מנהל העסקים, הבה נשלול גם את העלאת השכר לצורך שיפור רמת ההוראה: משכורת גבוהה גם היא אינה ערובה למניעת "מורים סוציומטים", אם להתלות באילן גבוה. נקודה להתייחסות: מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע בדרכים המוצעות במאמר? בתשובתך אנא הבא דוגמאות נגד מבוססות לדוגמאות שמביא המאמר בנוקטו גישה הפוכה לשלך. 3. המאמר תומך בהשתלמויות מורים רלוונטיות לחינוך. אתה טענת "אני מכיר מורים גרועים שכל הזמן משתלמים". אני ניחשתי (כנראה נכון) שההשתלמויות שאותם מורים עוברים אינן רלוונטיות לחינוך. אתה טענת שחשוב לקחת השתלמויות שאינן קשורות, פסלת מיד את טענתך כדמגוגית, והתחלת לירות לכל הכיוונים. אני עדיין סבור שחיוב מורים (ובתגמול הולם ומימון מלא, כמובן)להשתלמויות רלוונטיות וכאלו שהוכחו כמועילות הוא הכרח ליצירת רמת הוראה גבוהה. נקודה להתייחסות:האם אתה ממעיט בערך ההשתלמויות (תגובה 463798), סבור שהן מועילות גם אם אינן רלוונטיות להוראה (תגובה 463851 , לפני ההודאה בדמגוגיה) או סבור שהן מועילות רק אם הן רלוונטיות להוראה (תגובה 463851 אחרי ההודאה)? 4. אני מסכים שתואר שני נטו אינו מדד "עיקרי ויחיד ליכולת הוראה". מי בכלל אמר משהו שדומה לזה? |
|
||||
|
||||
"מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע"? יש לך פטנט איך לפרנס משפחה מיוקרת המקצוע? |
|
||||
|
||||
אז בוא נתרכז: 1. חשוב מאד להעלות את יוקרת המיקצוע אבל גם כותב המאמר מוסיף מספר שורות מאוחר יותר שחייבים להעלות את השכר. בניהול משאבי האנוש התפתחה גישה שהביטוי האידאולוגי שלה אומר שהשכר אינו המרכיב העיקרי במוטיבציה ויש כל מיני דרכים של חיזוקים וציונים לשבח וכו'. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת הוא הרצון לחסוך בעלויות עבודה ולהשיג את המטרות באמצעים זולים יותר. האמצעים הללו מעולים כשהם מגובים בשכר הולם. "נקודה להתייחסות: מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע בדרכים המוצעות במאמר? בתשובתך אנא הבא דוגמאות נגד מבוססות לדוגמאות שמביא המאמר בנוקטו גישה הפוכה לשלך." לא כתבתי שיש ניגוד בין שתי הדרכים. במאמר יש סתירה. במקום אחד הוא טוען שמה שצריך לעשות הוא לא לפעול בתחום השכר אלא בתחום העלאת היוקרה. מאוחר יותר הוא הוא מתקן את הקביעה הריקה הזאת וקובע שחייבים להעלות את השכר. התנגדתי לקביעה הראשונה כשהיא באה לבדה. 3. גם אני תומך בהשתלמויות מורים. כפרתי בהשתלמויות ותארים כמדד עיקרי לאיכותו של מורה ככזה. אין ספק שהשתלמויות מוסיפות ומשפרות. צר לי לחזור על כך: כמו מנהל טוב כך גם מורה טוב הוא תכונה. או שיש לך או שאין לך. אתה יכול לשפר ולחזק אבל לא במקום. |
|
||||
|
||||
אני תוהה: קראת את המאמר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |