 |
אז בוא נתרכז:
1. חשוב מאד להעלות את יוקרת המיקצוע אבל גם כותב המאמר מוסיף מספר שורות מאוחר יותר שחייבים להעלות את השכר. בניהול משאבי האנוש התפתחה גישה שהביטוי האידאולוגי שלה אומר שהשכר אינו המרכיב העיקרי במוטיבציה ויש כל מיני דרכים של חיזוקים וציונים לשבח וכו'. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת הוא הרצון לחסוך בעלויות עבודה ולהשיג את המטרות באמצעים זולים יותר. האמצעים הללו מעולים כשהם מגובים בשכר הולם.
"נקודה להתייחסות: מדוע העלאת המשכורת תתן תוצאות טובות יותר מהעלאת יוקרת המקצוע בדרכים המוצעות במאמר? בתשובתך אנא הבא דוגמאות נגד מבוססות לדוגמאות שמביא המאמר בנוקטו גישה הפוכה לשלך." לא כתבתי שיש ניגוד בין שתי הדרכים. במאמר יש סתירה. במקום אחד הוא טוען שמה שצריך לעשות הוא לא לפעול בתחום השכר אלא בתחום העלאת היוקרה. מאוחר יותר הוא הוא מתקן את הקביעה הריקה הזאת וקובע שחייבים להעלות את השכר. התנגדתי לקביעה הראשונה כשהיא באה לבדה.
3. גם אני תומך בהשתלמויות מורים. כפרתי בהשתלמויות ותארים כמדד עיקרי לאיכותו של מורה ככזה. אין ספק שהשתלמויות מוסיפות ומשפרות. צר לי לחזור על כך: כמו מנהל טוב כך גם מורה טוב הוא תכונה. או שיש לך או שאין לך. אתה יכול לשפר ולחזק אבל לא במקום.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש