 |
קראתי את התרגום העברי לספרו של א. סעיד "אוריינטליזם" ואכן חייבים להודות שמדובר בספר חשוב ומעניין. ברצוני לחלוק איתך כמה התרשמויות מן הספר הנוגעות לשני עניינים שהעלית בתגובותיך.
א. בנוגע לסוגיית סדר הקריאה מפרשים/מקור או להיפך, אני משער שאפשר לנסח עמדה סבירה בשני אופנים: אפשר להציע לקרוא את המקור ואם הוא מעניין מספיק לקרוא את פרשניו ואז שוב את המקור. דרך אחרת לומר זאת היא להגיד שהסדר הנכון תלוי בספר עצמו.
ב. ספרו של סעיד הוא דוגמה מובהקת להצגה השנייה. במקרה של "אוריינטליזם" אין שום סיבה שלא תקרא את המקור תחילה. הסיבה לכך פשוטה: הספר של סעיד הוא עצמו פרשנות של עבודתם של חוקרי המזרח (שסעיד מכנה אותם "אוריינטליסטים"). אם תדבוק בגישתך, תמצא שאתה בוחר בקריאת פרשנות על פרשנות על פרשנותם של חוקרי המזרח את המזרח. אתה מוצא עצמך ב"ראשיתו" של מעגל ללא סוף וללא תכלית.
ג. ספרו של סעיד הוא ללא כל הסתייגות, תוצר מובהק של האסכולה הפרשנית מבית המדרש הפוסט-מודרניסטי (פוקו ואחרים). ספרו הוא כל כולו פרשנות "אוריינטליסטית" קונסיסטנטית וכוללת-כל של כל חקר האוריינט. עיקר וגוף הספר הוא התעמתות עם טקסטים ומקורות אינטלקטואליים אחרים. סעיד עצמו בספרו יספר לך "עם אילו בעיות [הוא] מנסה להתמודד, עם אילו טקסטים אחרים הוא מתעמת, מה הם המקורות האינטלקטואלים שהוא נסמך עליהם" (באופן ישיר ולא מוסתר או מובלע).
ד. בתגובה אחרת כתבת "הייחוד של סעיד הוא הטענה בדבר היחס של המערב למזרח כ"אחר" שלו: היקסמות והשתוקקות מצד אחד, דחייה והגדרה-עצמית דרך היחס לאחר מצד שני". הצד של "היקסמות והשתוקקות" הוא קונבנציה פרה-סעידית. יחודו של סעיד בכך שגם אצל כותבים שהם "דוגמאות מתודולוגיות" של "היקסמות והשתוקקות" (כמו פלובר ושאטו-בריאן) הוא רואה את הצד האימפריאליסטי האוקסידנטלי המאיין את האוריינט האמיתי כדי ליצור אוריינטליזם אקדמי המגלם את מהות ה"אחר" של האוקסידנט (או "הגדרה-עצמית דרך היחס לאחר" כדבריך).
ה. יש אצל סעיד עמדות רב-משמעיות בכמה עניינים אך לא בעניין האוריינטליזם שלו. הוא מיישם את ה"אוריינטליזם" שלו על מחקר האוריינט המערבי בצורה כל כך קונסיסטנטית וחסרת יוצאים מן הכלל עד כדי כך שלעיתים הוא מצטט דברים בשם אומרם (בלפור, רינאן) ואח"כ מפרש אותם באופן ההופך את משמעותם על פיה (אני מניח שלעיתים בצדק ולעיתים לא).
ו. אם לסכם בצורה פשטנית להחריד את התרשמותי, אומר שסעיד המשליך אבנים על ה"גדר הטובה" הוא מייצג מהימן של האיש לא פחות מדמותו של סעיד כמלומד הרווארדי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש