בתשובה לאיילי, 04/11/07 22:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לו קול רדיופוני וביטחון עצמי אך הוא מנהל את התכנית כפי שניהל לפני שנים רבות את התכנית "לבת , לבן ולמי שמתעניין"; דידאקטי וחד צדדי להחריד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסגנון הוא חד ומדויק לטעמי, כי למשל ביומן החוץ יש ליצור מתח ודרמה מנושא שמתנהל בעצלתיים מזה חודשים והוא באמת משמעותי ובאמת דרמתי- זכור לי לטובה הכיסוי של המשבר ביו פולין לרוסיה בנוגע להצבת טילים נגד טילים אמריקאיים בפולין להגנה מפני האיום האיראני שעדין מדגיש שהעולם מגיע למלחמה קרה חדשה- ישנה (בינתיים בפולין היו בחירות והאופוזיציה ניצחה ועוד..) עצמת העניין תגיע לאזניים ערלות אם העניין יוגש בפנל ארוך ומשמים עם מכובדים המציגים כל אחד את עמדת השני, אך אותו עניין מגיע לשיא דרמתי כאשר הוא מוגש עם הקדמה תמציתית ומרואיין שיש לו מה להגיד בנושא ועם מראיין שיש לו מה להגיד בנושא- והכל לפני האייטם הבא שמדגיש צד אחר של המצב הבין לאומי באזור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת יצירת המתח הדרמתי- אתה צודק. הסלידה שלי ממנו הוא בצד התכני, הסמכותי, הכל יודע שלו ורצוף הדעות הקדומות שלו. יותר מדי מהשאלות שלו הן ארוכות ומכילות כבר את התשובות. למשל הוא יכול לתת תיאור של אירוע כשהוא פותח: "כולנו יודעים ש.." כמעין אקסיומה. לא פעם כעסתי על שהוא מכניס אותי ל"כולנו" הזה בלי שביקש את הסכמתי ולדעתי גם כדעה קדומה. פעם הביא את העניין של הצלחת מפעלי טויוטה בארה"ב לעומת פורד וג'.אם. התוספת הפרטית שלו היתה: "בודאי המנהלים היפניים משתמשים שם בכלבים ובשוטים כדי להחזיק משמעת". המרואיין ענה לו בנימוס ובעדינות שדוקא ההיפך הוא הנכון. אני זוכר לטובה את גדעון רמז שהגיש לפניו את התכנית. הרבה פחות דרמטית אך מפתיעה בפתיחות שלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |