בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 14/10/07 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקישור שלך שגוי, זה הקישור הנכון: http://en.wikipedia.org/wiki/Eskimo_words_for_snow ולא כתוב שם שום דבר שסותר את מה שטענתי. בעברית אכן יש מילה אחת בודדת ל"שלג", כך שלאסקימואים יש יותר. לא מאות או אלפי מילים, אבל המאמר מציין שבאחת השפות יש 4 מילים ומאזכר שבאחת אחרת יש 24 (לא קראתי אותו במלואו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מסתמכת על ויקיפדיה? יש לך מקור אמין בהרבה תגובה 79506 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי שלג ואסקימואים, אבל מספיק לראות כמה מילים (וביטויים) יש בעברית כדי לתאר גשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה כתב סטיבן פינקר משהו בסגנון: נו, אז מה? למה זה מפליא כל כך? ומה זה מוכיח? (יש לו איזה חצי פרק בספר שמוקדש לקריזה שלו על העניין עם האסקימואים והשלג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'פרי פולום Pullum הראה בספר The great שהמילון לשפות אסקימו מערב-גרינלדיות של שולץ-לורנצן משנת 1927 מכיל רק שתי מלים לשלג: "קוואניק" במובן "שלג באוויר" או "פתיתי שלג," ו"אפוט" במובן "שלג על הקרקע." פולום משרטט כיצד התפתחה אגדת ריבוי מילות השלג של האסקימוסים. הוא גם מציין (בשעשוע ותמיהה?) שלמרות שהעובדה שלאסקימוסים אין הרבה מילים היתה ידועה, עדיין היו חוקרים שטענו שישנן 400 מלים כאלו.
Eskimo vocabulary hoax, and other irreverent essays on the study of language |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם (כפי שאני חושדת) ה"אגדה" התפתחה בין השאר בשל ריבוי השלג במחוזות האסקימוסים, מה שמעניין אותי איך התפתחה *המציאות* של השפה העברית באופן שיש בה ריבוי כזה של מלים לתיאור שמחה (רננה, דיצה, חדווה, גילה, אושר, עליצות...)? קצת מפתיע, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מפתיע? (אני מניח שאת מתכוונת לזה שבעברית יש הרבה מילות שמחה). באנגלית דווקא יש הרבה (לא המון) מלים לתאר שלג ונגזרותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפתיע אותי כי לא הייתי אומרת שלדוברי העברית יש מגוון דוגמאות נרחב כל כך לתופעה המתוארת במלים אלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בגלל זה. אם יש לך כמה לחם שאת רוצה, כמה פעמים כבר תרצי להגיד למישהו "לחם"? בשביל זה, מילה אחת תספיק. אבל אם אין לך לחם, אז את צריכה לבטא איכשהו את התשוקה הזאת, ואז את צריכה להגיד או (לחלום על) לחם בכל מיני צורות. בגלל זה בעברית יש יותר צורות לגשם מאשר לאינואיטים לשלג. בגלל זה יש לנו כל כך הרבה מילים לבטא שמחה. בגלל זה יש לנו מילה לדביבון ולאוכמניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון - יש המון מלים לגשם: וכשמישהו שמע פעם על המלים "יורה" ו"מלקוש" ושאל איך קוראים למה שביניהם, התשובה (הנכונה מאוד, לרוע המזל) הייתה "בצורת"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זורק סתם השערה: לדוברי העברית יש מגוון רחב של מילות שמחה כי העברית התפתחה במרחב לשוני של אנשים שהתעסקו במחשבה על מגוון תופעות, בשירה שניסת להביע דקויות של רגש ורעיונות, ואולי גם בגלל שהסביבה לא היתה רוויה באמנות פלסטית שיכלה לשמש כאפיק להבעה מורכבת של מחשבה ורגש (אצל היהודים, שכבר השתמשו בשפה פחות או יותר מבוססת, זאת היתה סנקציה עצמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את עניין הסנקציה העצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מלים רבות לא פחות שמתארות עצב - עוגמה (וגם עגמומיות), צער, יגון, עצבות, נוגות, קדרות, דיכאון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי את הדכדוך. וזה עוד בלי הסלנג: באסה, דיכי, כאפות(?!)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטוי שזכה לחשיפה מ''ארץ נהדרת'' (לא בטוחה שהם לא המציאו אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המונח אני מכירה, רק לא במשמעות של עצב. תהיתי אם אני מפספסת משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי סתם דחפתי את זה לשם כדי להאריך את הרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביידיש יש איזה עשרים מלים שונות לתאר טיפוסים מרגיזים. שלומיאל זה הרי לא שלימזל, ומשיגנה זה בכלל משהו אחר לגמרי. תוצר של החיים בשטייטל, אני מניח, בניגוד לאגדה האורבנית על האסקימואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, יש כמובן גם סבל, יסורים, יאוש... מצד שני, אנחנו הרי יודעים שהעצב אין לו סוף. לאושר יש ויש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה, ביחס למה? הנה מה שיש לתזאורוס של מריאם-וובסטר לומר לזכות האנגלית בערך glad: Synonyms: blissful, delighted, gratified, happy, joyful, joyous, pleased, satisfied, tickled שפות אחרות אני לא מספיק מכיר; יכול להיות שהאנגלית יחד עם העברית חריגות בריבוי השמחות, אבל אולי זו תופעה כללית בשפות (עשירות מספיק)? אם כן, גם זו תופעה שאולי מבקשת הסבר, אבל הסבר מסוג אחר.
Related Words: beaming, blithe, blithesome, buoyant, cheerful, cheery, gay, gladsome, lighthearted, sunny, upbeat; gleeful, jocund, jolly, jovial, laughing, merry, mirthful, smiling; carried away, ecstatic, elated, enraptured, entranced, euphoric, exhilarated, intoxicated, rapturous, rhapsodic; exuberant, exultant, jubilant, rapt, rejoicing, thrilled; hopeful, optimistic, rosy, sanguine |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוי פטיש, הטלת כידון, זריקת דיסקוס והדיפת כדור ברזל. באנגלית פשוט זורקים את שלושת הראשונים, ומניחים את האחרון. לא פלא שאנחנו מחזיקים בכל השיאים העולמיים המקצועות אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 42357, הסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה שלי לנהיגה היה נוהג לומר (לא בהכרח בסדר הזה): "המראות הן לא ליופי, לא לחן, לא לפאר, לא להוד, לא להדר, לא לקישוט, לא לעיטור ולא לנוי." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה בטוח שהוא היה מורה לנהיגה, לא לעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. המראות נועדו לגילוח (או לאיפור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה גילוח בראש שלך? אתה חושב שצריך מראה כדי לגלח את הרגליים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |