רק על עצמי לספר ידעתי 459879
אני מחזיק אופניים זה כשנה (אחרי שנים שלא רכבתי, מאז הילדות), ומשתייך לקבוצת רוכבי האופניים כתחביב. קרי - מדי פעם אני יוצא ברכיבה מהיישוב בו אני גר אל השדות המקיפים אותו, במסלול מעגלי. אני חובש קסדה, אותה רכשתי עם האופניים (לפני היות החוק), ומתכוון להמשיך ולחבוש אותה, ולמרות זאת אני מתנגד לחוק.

אפשר ומעניין להתחבט (או להתווכח) בשאלת ה- tradeoff בין הגבלת הפרט לבין שמירה על בריאותו ו\\או בריאות זולתו (ומכאן ההשוואה לאלכוהול, סיגריות, סמים, התאבדויות, חגורות בטיחות וכו', שנעשתה בהרבה תגובות), אך העובדה שאין כלל תמימות דעים באשר לתועלת החוק מייתרת את השאלה הזאת. תחושתי(*) היא שבטיחות הרוכבים בישראל תרד עם אכיפת החוק, ולהלן כמה נקודות להנמקת תחושה זו:

1) אני אישית רועד כעלה נידף בתחילת ובסוף הרכיבה שלי, בחלק שבו אני נאלץ לחלוק את דרכי עם כלי רכב ממונעים. איפה שאפשר (קרי כשיש מדרכה שאינה רצופת מכשולים דוגמת עצים, פחי אשפה ומכוניות שחונות על המדרכה) אני נוסע על המדרכה ומציית לתמרורים להולכי רגל. איפה שלא - מכוניות שעוקפות אותי מתחילות את החזרה לנתיב הימני כשהן נמצאות בקו אחד איתי, ובכך מאלצות אותי להאט ו\\או להיצמד למכוניות החונות. למרות שעשיתי את המסלול רק כמה עשרות פעמים (וכאמור חלק מזערי ממנו אני נוסע בנתיב של מכוניות), כבר הספקתי להיות מעורב בתאונה עם מכונית, בה יצאתי עם נזק גופני קל (לא פגיעת ראש, אגב). הנהג, שהתפרץ לכביש מרחוב צדדי, התנצל בכנות (מה שהקל מיד את מכאוביי כמובן...) ואמר שהוא לא ראה אותי. וכמו שאומרים בפרסומת - הוא לא ראה אותי כי הוא לא חיפש אותי, כי אין הרבה רוכבי אופניים. זה מתקשר לנושא ה"בטיחות במספרים", שמוזכר בלינק שבתגובה 459134.

2) מהצד השני של סקאלת הבטיחות במספרים: לאחרונה ביקרתי באמסטרדם, וברצון הייתי מחליף את חווית הרכיבה עם קסדה כאן בחווית הרכיבה ללא קסדה שם (מבחינת ההרגשה שאתה בטוח): יש נתיבים ורמזורים מיוחדים לאופניים, והנהגים כל הזמן מחפשים את הרוכבים. אגב, ראיתי מאות רבות אם לא אלפי רוכבי אופניים, ואף אחד מהם לא חבש קסדה.

3) ולמה שהחוק יקטין את כמות רוכבי האופניים? בסך הכל מדובר בעניין פעוט של נוחות, שניתן להתרגל אליו. אבל האמת היא שכולנו עושים את השיקולים הקטנים האלו ביומיום: אני עושה קניות קטנות בפיצוציה שמתחת הבית ולא בסופר שבמרחק 200 מ', למרות הפרשי המחיר. אני רוכב את הדרך אל מחוץ ליישוב שלי למרות הסיכון ולא קונה מתקן לאופניים ונוסע אותה ברכב (למרות שיש לי רכב צמוד). אני מעדיף את ההוצאה שבאחזקת רכב צמוד על פני האלטרנטיבה של נסיעה בתחבורה ציבורית לעבודה (שהיא לא טריביאלית במקרה שלי). ולאנשים אחרים, ייתכן מאד שהקסדה תהווה של שיקול הנוחות הפעוט שיגרום להם לוותר על האופניים. אגב, האמירה שאנשים יתרגלו כפי שהתרגלו לחגור חגורות בטיחות פשוט שגויה, כי ההשוואה צריכה להיות מול האלטרנטיבה - במקרה של המכוניות ללכת ברגל - ולכן אנשים ימשיכו לנסוע במכוניות גם אם יחוייבו בחוק ללבוש אוזני חמור (או אפודים זוהרים מכוערים). לעומת זאת באופניים יש אלטרנטיבות קורצות למתלבט העצלן. עד כמה יביא החוק לירידה בכמות הרוכבים - ע"פ הלינק הנ"ל (טוב, נו, http://www.kasdot.org/) באוסטרליה נצפתה ירידה של למעלה מ- 30%, ונתון זה נשמע לי הגיוני.

כדי שלא להפוך את התגובה לארוכה ומייגעת (יותר ממה שהיא כבר), אעצור כאן, אך אציין שגם היכולת של קסדה למזער נזקים בעת תאונה עם כלי רכב ממונע מוטלת בספק.

-------------
(*) בכוונה כתבתי "תחושתי" ולא "דעתי". "דעתי" לא נחה מכמות ואיכות המחקרים שבהם נתקלתי, ואשמח לקבל הפניות נוספות.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459884
ירון, אתה מכיר את http://www.bike.org.il/articles/avoiding_cars.pdf ? יש שם עצות שלא יסולאו בפז על התנהגות אופניים בכביש. הוא נכתב לאמריקאים, אבל תרבות הרכיבה שלהם, כך אני מקבל את הרושם, לא מאוד שונה משלנו, כך שהמאמר מתאים גם לארץ.

בכל אופן, רציתי לתת קצת דגשים ותוספות מתוך הנסיון האישי שלי, כדי להוסיף על המאמר של בלוג'י. הוא מבוסס בעיקר על תחושות והעדפות אישיות, אבל הוא מקווה שיעזור לאנשים נוספים.

1. אם אתה נוסע על מדרכה, *אל* תחצה במעבר־חציה. זה אחד הדברים הכי מסוכנים שאפשר לעשות (אני סקרן אם התאונה שלך היתה במעבר חציה?). לא רק שהנהג לא יכול לראות אותך כי הוא לא מחפש אותך, אלא הוא לא יכול לראות אותך אפילו אם הוא כן מחפש אותך, כי אתה מגיח מעבר לפינה במהירות גבוהה במרחק אפס, ואין לו אפילו שבריר שנייה של תגובה. כבר עדיף לנסוע על הכביש. עוד אפשרות זה לרדת מהאופניים, להוליך אותם עד לצד השני של הכביש, ואז לעלות שוב (זה גם מה שהחוק הישראלי דורש, אאז"נ, לא שהוא מבין גדול). מה שאני עושה כשאני כן רוכב על המדרכה זה התייחס למעבר חצייה כאילו היא שלט "עצור", אני לא ממשיך עד שראיתי בעיניים שאין שום רכב באיזור. באופן כללי, אני מניח שזכות הקדימה היא *לא* שלי, ולא משנה מה אומר החוק, אלא אם כן ברור לי שהנהג רואה אותי.

2. אם אני חוצה צומת כשאני נוסע על הכביש, אני משתדל לעבור לאמצע הנתיב או אפילו לאמצע הכביש כשאני חוצה צומת. זה מאותה סיבה כמו על מדרכה – שיהיה כמה שיותר מרחק תגובה בין נתיב החצייה שלי לרכב שמנסה להכנס לצומת.

3. אני מעצבן את הנהגים. כבר דיברנו על זה, אבל ברצינות – אני מנסה לבלוט כמה שיותר גם אם זה אומר להפריע לנהגים, כל עוד ההפרעה הזו לא מסכנת אותי. זה אומר לרכב באמצע הנתיב ולחסום את הרכבים שמאחורי (רק *אחרי* שוידאתי שהם קלטו אותי, אני נצמד לימין ונותן להם או מסמן להם לעקוף). אם אני לא בטוח שרואים אותי מאחורה, אני נוסע קצת בסללום עד שאני בטוח שקיבלתי תשומת-לב. כמובן שיש לי בלינקרים אחוריים (אחד על האופניים, שני על הקסדה) שמהבהבים בתדר שעלול לגרום להתקף אפילפסיה. באופן כללי, אני מנסה לוודא שאי-אפשר להתעלם ממני. אם הם צופרים, טוב מאוד! צפירה זה צליל מרגיע, זה אומר שגם רואים אותי וגם לוקחים אותי בחשבון בנהיגה.

4. חבוש קסדה. אין לי מושג אם חתיכת הקלקר עוזרת במשהו במקרה של התנגשות (אני אישית צריך אותה במיוחד כדי לתלות בלינקר גבוה על העורף), אבל ההרגשה האישית שלי היא שנהגים נותנים לי יותר כבוד (קרי מרחק מהם) כשאני חובש אותה. שים לב שההבחנה הזו *מנוגדת* לניסוי מפורסם שנערך בבריטניה‏1, שמראה שנהגים דווקא שומרים על *פחות* מרחק מרוכבים עם קסדה. אני לא יודע למה זה, אבל אני מנחש שרוכב עם קסדה נראה מקצועי יותר, ולכן מהיר יותר, ולכן מתייחסים אליו יותר כרכב שצריך להשתלב לצידו ופחות כפגר של חתול שצריך לעבור. זה תואם את הנסיון שלי מהתקופה שניסיתי לרכב עם אפוד זוהר (למרות שעם זה הפסקתי כי זה חם אימים). אם זה נכון, אז סביר שהאפקט הזה ירד עם קבלת החוק החדש, כי גם לחטיארים הזקנים עם האופניים החלודים שלהם תהיה קסדה. במקרה כזה אפשר גם לשפר את היחס של המכוניות גם על־ידי רכיבה עם בטחון־עצמי, לבוש מיוחד לאופניים (שווה להשקיע, זה נוח), ואופניים משופצרים (שאני מניח שיש לך).

5. מראה לכידון כדי לראות מי מגיע מאחור. בלוג'י מדגיש את זה פעמיים-שלוש במאמר שלו ואני מוסיף עוד הדגשה. אם כבר מחייבים משהו בחוק, צריך לחייב מראה ולא קסדה.

טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459891
תודה על העצות (גם בקישור וגם שלך). הן אכן מועילות. עד עתה נהגתי באמת להיצמד לימין, כדי לאפשר למכוניות לעקוף אותי. נראה שעדיף לנסוע במרכז הכביש.

לגבי התאונה שלי - לא ראיתי את המקרה הזה בקישור שלך. זה קרה דווקא בכביש שבו אני מרגיש יחסית בטוח, כי מצד אחד אני נוסע מאד מהר (ירידה) ומצד שני מכוניות נאלצות להאט (במפרים), כך שאני נוסע כמעט במהירות שלהם. עדיין, אני נצמד לימין. מה שקרה זה שרכב יצא מרחוב צדדי (שיש בו תמרור "תן זכות קדימה" או אולי אפילו "עצור") מבלי לעצור או להאט. הוא כנראה הסתכל למרכז הכביש (תוך כדי נסיעה מהירה כאמור) ולא ראה מכוניות. ברגע שהוא יצא אני התחלתי להאט (הייתי במהירות גדולה מאד), והייתי מצליח להימנע מפגיעה אילולא הוא בדיוק ראה אותי ודפק ברקס, כך שנתקעתי בחלק האחורי של המכונית שלו כאשר שנינו היינו במהירות נמוכה. אני יצאתי מזה עם סימן כחול מהכידון, שעיטר את ירכי (והחמיץ ב- 3 סנטימטר אזור חשוב בהרבה).

אגב, מהמאמר נשמע שרוב הסיכונים הם ברכיבת לילה. אני רוכב רק ביום, אבל הייתי שמח לשמוע עצה שיכולה היתה למנוע את המקרה הבא, שקרה לחבר שלי לפני כמה שנים: הוא נסע בלילה בדרך עפר (ששם המכוניות נוסעות במרכז הכביש, וסוטות ימינה רק אם בא רכב מולן), מצויד בפנסים כדת וכדין. מולו הגיע רכב. הוא שם לב שהרכב לא רואה אותו ולא מאיט או סוטה ימינה, כך שהוא עצמו האיט וסטה ימינה עד שהגיע לעצירה מלאה בשולי הדרך הימניים. בדיוק אז הנהג (כנראה הרים מבט) ראה אותו, אבל סטה *שמאלה* ונכנס בו (כאשר חברי היה בעצירה מלאה).
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459895
איכשהו פספסתי דווקא את המקרה הראשון בקישור. זה בדיוק המקרה שלי (וגם העצה שהוא נותן היא לנסוע במרכז ולא בימין).
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459896
מקרים כאלה הם בדיוק הסיבה לכך שאני עוצרת בתמרור עצור גם באמצע הלילה במקום השומם ביותר בעולם.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459914
זה ברור מאליו, וכבר נאמר כאן, אבל אני מרגיש צורך לחזור על זה: הנוהג (לרכוב במרכז הנתיב) שעדי מקדם כאן הוא חצוף וגועלי. חיפה היא לא עיר לאופניים, אז אני לא סובל מזה במיוחד. אבל זה תקף גם לאופנוענים נודניקים שעוקפים אותך משמאל ומימין ואז נעמדים לפניך בשלושים קמ"ש. ממש מתחשק לנשוף עליהם ולהעיף אותם מהדרך.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459920
אני מציע (שוב) שתעבור לנתיב שמאלי יותר כדי לעקוף, כמו שהיית עושה לרכב ארבע-גלגלי, אלא אם הנתיב רחב במיוחד. לא משנה כמה רכב דו-גלגלי נצמד לימין, הוא לא יכול להפוך לאוויר, ואתה לא יכול להתייחס אליו ככזה בלי להסתכן בתאונה חמורה.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459927
בעיני, במקרה הזה שני הצדדים צודקים, מבחינתם כמובן:

האופנוענים (נתרכז בהם ולא ברוכבי אופניים דווקא) רוצים מצד אחד להתקדם בין המכוניות (בשביל זה הם רכשו את הקטנוע שלהם) ומצד שני רוצים לנסוע בבטיחות, ללא סיכונים מצד נהגים חסרי סבלנות

הנהגים, כמוני לדוגמא, יכולים להיות מאוד מתוסכלים כשבאותה נסיעה הם צריכים לעקוף את *אותו כלי רכב* ארבע פעמים רק בשביל לנסוע במהירות הרגילה שלהם (נאמר 70 קמ"ש). התחושה היא שאם אתה לא יכול לנסוע יותר מהר מ- 50 קמ"ש, פשוט תישאר אחרי גם אם אתה יכול 'להתגנב מימיני' בהזדמנות זו או אחרת
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459928
אני לא מתייחס אליו כאל אוויר, אלא כאל מטרד מעצבן ומסוכן. לאור הגישה שלך - עדיף להטריד אחרים כדי לא להסתכן בעצמך - אני יכול רק לקוות שיהיו פחות רוכבים על הכביש.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459929
אתה שם לב להבדל הקטן בין "מטריד" ל-"מסוכן"?
אתה ממש חצוף. הכביש הוא לא שלך, ועליך לחלוק אותו גם עם אופנועים, קטנועים, רוכבי אופניים, מכוניות מכוערות בצבע צהוב בוהק ואוטובוסים. מעצבן אותך? תתעצבן. בשקט. בלי לסכן אף אחד.

כשלמדתי לרכב על אופנוע, המורה הבהיר לי כבר בשיעור הראשון שעלי לתפוס *את כל רוחב הנתיב* בו אני נוסע. זה החוק, והוא תקף גם לכלי רכב ארבע-גלגליים: בתוך הנתיבים הנסיעה היא *טורית*, וכדי לעקוף - גם אופנועים - צריך את כל כללי הטקס: כולל איתות ומעבר נתיב. כך צריך, וכך בטוח.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459935
==תתעצבן. בשקט. בלי לסכן אף אחד.

זה מה שאני עושה. חוץ מעניין השקט. אני מתלונן בפני מי שמקדם את הנוהג המציק הזה. ומקווה שיצא לי מהווריד.

==בתוך הנתיבים הנסיעה היא *טורית*

אולי זה החוק, לא בדקתי. אבל מי שעובר נתיב מלא רק כדי - נאמר - לעקוף מכונית שחונה בחנייה כפולה (או אופנן שמחליט שהוא רוצה לתפוס נפח של משאית), הוא נהג מטריד שמסכן לשווא את שכניו. זה טפשי לסטות 4 מטר ולהפריע לתנועה הנגדית אם אשר לסטות רק שני מטר.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459937
אוה. תקרא שוב מה "הנוהג המציק" שאני מקדם. אני כן זז הצידה כשצריך ומסמן לנהגים לעקוף, בצורה יזומה ומסודרת, אחרי שוידאתי שרואים אותי. אני פשוט לא מתחבא מלכתחילה מצד ימין כך שאי־אפשר להתעלם ממני או לדחוק אותי לתוך מכוניות חונות מתוך חוסר תשומת־לב או חוסר־אכפתיות. המטרה שלי היא לא להפריע לתנועה אלא לבלוט.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459931
כל כלי רכב שהוא הוא מטרד מעצבן ומסוכן. זה לא שכל רוכב אופניים שיורד מהכביש נשאר בבית, אתה יודע, הוא פשוט עובר לכלי רכב גדול יותר. אני חושב שעדיין עדיף לך לעקוף רוכב אופניים מדי פעם מאשר לנסוע כל הדרך מאחורי ג'יפ שחור ומצוחצח עם חלונות כהים בגובה שני מטר, או לחילופין טרנטה מעשנת. זה גם האינטרס שלך.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459926
זה שחוזרים על משהו ואומרים אותו שוב ושוב, לא הופך אותו ליותר נכון.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459911
ועוד משהו:
דווקא ברחובות החד סטריים והצרים יש היגיון רב מאוד לרכב נגד כיוון הנסיעה של המכוניות. כך רואה הרוכב את הרכב הבא מולו ויש לו מספיק זמן להתכונן לרגע בו הוא חולף על פניו. הוא יכול להאיט ולהיצמד בדבקות לאחד מצדי הכביש, ובמקרה של רכב רחב במיוחד יש לו מספיק זמן לתכנן עצירה מוחלטת והידחקות אל בין שתי מכוניות חונות עד יעבור זעם. בכל מקרה הרוכב בשליטה ובמוכנות גבוהות יותר מאשר במקרה ההפוך בו הוא שם לב לרכב רק כשהוא כבר קרוב אליו מאוד ורעש מנועו נשמע כבר באוזניו (או הצופר, שלמרות שאני מסכים שזה מעצבן ומבהיל במקרים מסויימים, עדיין יש לצפירה יתרון בטיחותי אם היא מתבצעת כשהרכב עדיין מרוחק דיו מאחורי הרוכב.
ברכיבה עם הכיוון, חלק מהנהגים מנסים לעקוף את הרוכב "בכוח", תוך השתחלות ברחוב הצר לצד הרוכב, ותוך התקרבות מסוכנת אליו. המטומטמים שבהם גם צופרים לו כמה פעמים בעצבנות שיזוז הצידה, כאילו שיש לו לאן, או שיסע יותר מהר, כאילו שהוא יכול (אולי הוא יכול לנסוע קצת יותר מהר, אבל בטח לא במהירות של הרכב!).
עולה מכך שלא משנה בעצם באיזה כיוון רוכב האופניים רוכב: כך או כך מהירותו נמוכה משמעותית מזו של הרכב, והרכב יצטרך לעקפו גם אם ירכב עם כיוון התנועה.
לכן במקרים כאלה מבחינת הרוכבים הרכיבה נגד הכיוון בהחלט מומלצת.
רוכבי אופניים בעיר הם גורם חיובי ביותר, הממתן את התנהגות הנהגים האגרסיבית, שפעם היו רגילים "לטוס" ברחובות צרים להחריד כמו גורדון וצייטלין בת"א למשל (דוגמאות מניסוני האישי), והיום למדו שיש להיזהר (כי בכל מקום בעיר כבר רואים המון רוכבי אופניים).
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459957
כשאני קורא תגובות כאלה אני מבין שאין הרבה טעם בכל הדיון. לדון על בטיחות עם אנשים שחושבים שיותר בטוח להם לנסוע נגד הכיוון בכביש חד-סטרי זה כמו לדון על החיים הטובים עם אנשי יחידת המתאבדים של גדודי חללי אל-אקצה. כמובן, אני תוהה: אז יהיה חוק קסדות, מה אכפת להם? עוד חוק לצפצף עליו.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459972
אני נוטה להניח שדעתך כי אין טעם בכל הדיון נובעת מכך שאינך מכיר את המצבים שתיארתי. בדוגמאות שהבאתי מדובר ברחובות חד סטריים צרים בת"א, שמשני צדיהם חונות מכוניות. הרחובות האלה צרים עד כדי כך שאם באחת המכוניות נפתחת הדלת לכיוון הכביש, לרכב הנוסע במקום אין לאן לזוז והוא נאלץ לעצור. למרות ההשוואה המקורית לדיון עם גדודי חללי אל-אקצה, אני מקווה שההיגיון בהצעתי לא נסתר לגמרי ממך. קרא נא את תגובתי שוב, בנחת, מבלי להיצמד אוטומטית לדיעות קדומות; האמן לי שרשמתי את שרשמתי על סמך ניסיון אישי רב, הן כרוכב והן כנהג. לא המלצתי על רכיבה מהירה ונטולת רסן, המדובר בדיווש עירוני איטי וזהיר תוך מבט קדימה וצפיה אל פני המתרחש. אני עצמי גם רוכב כך (כמובן לא כעיקרון, עדיף למצוא אלטרנטיבה לנסיעה ברחובות כאלה, אך לעיתים אין ברירה).
יש עוד יתרון מובהק להמלצה שלי, והוא שהרוכב מול התנועה רוכב גם מול הרכבים החונים ברחוב ועל כן גם מול עיני האנשים היושבים בהם. כך נוצר קשר עין ביניהם, והסכנה שיושב ברכב יפתח לפתע את הדלת (סיוטו של כל רוכב עירוני) מבלי לשים לב לרוכב האופניים המתקרב, מצטמצמת מאוד.
יודע מה? בעוונותי אני גם נאלץ מדי פעם לנהוג בעיר במכונית (אם כי אני משתדל להימנע מכך ככל שניתן), ואומר דבר נוסף: גם כנהג, אני מעדיף את רוכב האופניים מגיע מולי ברחוב צר על פני הרוכב עם כיוון הנסיעה!
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459981
אני מכיר את הרחובות האלה. אחותי גרה בשדרות מוצקין - רחוב מהסוג הזה בדיוק.

חוקי התנועה באים ליצור תיאום ציפיות בין כל המשתמשים בכביש ולמזער את ההפתעות למינימום. כאשר אתה חורג מהם אתה מפתיע את שותפיך לדרך - והפתעות מזמינות אסונות. כאשר אני נוהג ברחוב צר כמו מוצקין אני מניח שלא יבוא מולי רכב. כנהג לא תל-אביבי (כמו רבים מהנוהגים בתל-אביב) אני לא מכיר מוסכמות לפיהן גם ברחובות חד-סטריים עלול לבוא פתאום רוכב ממולי. אני מביט, כמובן, קדימה, אבל עיקר תשומת הלב שלי נתונה לשני צדי הדרך שמהם יכול להיכנס פתאום למסלול שלי הולך רגל או רכב שיוצא מחניה (כמובן, בדרך כלל אני גם מתבונן לצדדים כי אני מחפש חניה בעצמי). אם אתה רוכב מאחוריי אתה לא מסתכן בכלל (אלא אם אתה פתאום מנסה לעקוף אותי מימין דווקא כשמצאתי חניה). אם אתה רוכב ממולי אני עלול לא לשים לב אליך. גם כשחניתי, אני מסתכל אחורה לפני שאני פותח את הדלת, לא קדימה. כשאני יוצא מהחניה שוב העיניים שלי במראה הרבה יותר מאשר בכביש שלפני משום שאני יודע שהוא חד -סטרי.

אם אני חוצה רחוב כזה, בידיעה שהוא חד-סטרי, אני אולי מעיף מבט קל לכיוון הנגדי אבל אופניים הם דבר שלא תמיד קל להבחין בו, בפרט בערב, והם לא משמיעים רעש מנוע שיזהיר אותי. את המבט הבוחן אני שומר לכיוון ממנו מגיעות המכוניות. אם אני במקרה דוחף עגלת תינוק לפני המצב עוד יותר גרוע, כי העגלה אינה נראית בין המכוניות ואני, מאחוריה, נראה מרוחק עדיין מחציה - עד הרגע שבו העגלה נעה קדימה וחוסמת את הדרך שלך. את העגלה קשה הרבה יותר לעקוף, ואם תתנגש בה גם אתה וגם התינוק עלולים להיזרק על הכביש. אם מישהו עובד על מערכת הביוב עם בור פתוח יהיה שלט ואולי מחסום בכיוון התנועה, אבל בכיוון שאתה תבוא ממנו עלולה לא להיות שום אזהרה. בקיצור, ברגע שאתה חורג ממערכת הציפיות של כל שותפיך לכביש אתה מעמיד את עצמך ואותם בסיכון גבוה.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 460000
נאה דרשת.
בכלל, אני רואה שאתה בעמדת מיעוט, אז רק רציתי שתדע שאני מסכימה עם רוב דבריך שנכתבו בדיון.

בפרט אני מסכימה עם הבקשה להתחשבות בנהגים אחרים (כלומר, לא משנה באיזה רכב אתה נוהג, אם אתה איטי תקל על אחרים לעקוף אותך, וזה גם מה שאני עושה כשאני נוסעת לאט מכל סיבה שהיא). עקפתי בחיי נהגי אופניים, והדבר האחרון שהם צריכים להיות מוטרדים זה שאני אצמיד אותם למדרכה. אני כ''כ היסטרית כשאני רואה אחד (זה פשוט מפחיד אותי בטירוף) שאני שומרת ממנו מרחק כמו מאש.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459956
עדי, אם אתה כבר בענין מה שהחוק דורש: החוק לא דורש שתרד מהאופניים, תוליך אותם במעבר החציה ואז תחזור לרכוב. *החוק דורש שתרכב בכביש*. [תזכורת: אופניים הם כלי רכב.] הוא מתיר לך להוליך אופניים ביד על המדרכה אבל לא לרכוב עליה. החוק אומר: "לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה , או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד. אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה, אם אין בכך הפרעה להולכי הרגל". אמנם מהערות רבות בדיון כאן עולה שהרוכבים לא מתעניינים במיוחד בחוקי התנועה, אבל אם כבר אתה טורח להתיחס לשאלה מה החוק דורש כדאי שתיתן תשובה נכונה.
טיפים לרכיבה בטוחה על הכביש 459977
כן, לזה התכוונתי.

המשטרה אינה אוכפת את החוק האוסר נסיעה על המדרכה כעניין של מדיניות (זאת אומרת, חוק דה־פקטו). בכל-זאת, אני ממליץ לחצות מעברי־חצייה כמו שאומר החוק היבש.
אז למה בעצם לכבוש קסדה? 459888
את הטיעון של "אל תגידו לי מה לעשות" הבנתי; את הטיעונים שזה ישפיע על כמות הרוכבים הבנתי (לא בהכרח הסכמתי, אבל הטיעון עצמו מובן).

אבל נדמה לי שאתה לא הראשון שכותב כאן "אני מתנגד לחוק, אבל בעצמי אני דווקא חובש קסדה" (בלי שום קשר לחוק). עדי כבר כתב את הסיבה שלו, אבל מה הסיבה של שאר הרוכבים?

דיון שלם מביאים מחקרים וסטטיסטיקות שבעצם הקסדה לא משנה כלום, לא עוזרת, לא מגנה, מחממת, לא נוחה, מפריעה לשדה הראייה, יקרה, נגנבת בקלות וכו', אז למה לטרוח?
אז למה בעצם לכבוש קסדה? 459893
כמו שכבר כתבתי, רק על עצמי לספר ידעתי. אני לא יודע למה שאר הרוכבים חובשים קסדה. אני חובש קסדה בעיקר בשביל החלק של השדות (רוב הרכיבה שלי היא לא על כביש), ששם הדרך לא סלולה ויש סיכוי יותר גדול לנפילה עצמית. גם באזור הכביש הקסדה תגן עלי אם מכונית תגרום לי לסטות יותר מדי ימינה ולהיתקע במדרכה או משהו כזה.

אגב:

1) לא טענתי שהקסדה לא משנה כלום\לא עוזרת\לא מגנה. היא יכולה לעזור במקרים מסוימים. הנזק של החוק רב על התועלת (לדעתי) בגלל שהשיפור שהיא משיגה מזערי לעומת ההרעה כתוצאה מירידה בכמות הרוכבים. כשלעצמי, אני לוקח את השיפור המזערי בכל מקרה, למרות שהקסדה באמת לא נוחה ומחממת.

2) גם האופניים וגם הקסדה יושבים בדירה לא נעולים כשהם לא בשימוש, כך שהם בטוחים אלא אם יפרוץ מישהו לדירה (ואז גם לא יהיה לי מחשב כדי לדווח על זה). כל הרכיבות שלי מתחילות ומסתיימות בדירה. לכן הנימוק של "נגנבת בקלות" לא רלוונטי לגבי.
אז למה בעצם לכבוש קסדה? 459913
האמת שאני חובש קסדה לפי סוג הרכיבה. בשטח (שבו אני לא רוכב הרבה, שלא כמו ירון), או כשלמדתי לרכב לפני כמה שנים, אני חושד שקסדה באמת עוזרת לבטיחות, בגלל הסיכוי הגבוה הרבה יותר לנפילה מצד אחד, והמהירות הנמוכה יותר יותר מצד שני. כשאני נוסע מרחק קצר במהירות בשדרה או בשכונה במהירות נמוכה כדי לפגוש חברים בבית-קפה, נגיד, אני מעדיף לא לחבוש קסדה בכלל, כי זה באמת מסורבל. כשאני רוכב לעבודה מרחקים ארוכים על הכביש אני חובש קסדה בעיקר כי זה לא מפריע לי -- אני ממילא מתלבש לפני ומתקלח אחרי, מתארגן ומסתרק, כך שאי-נוחות וסרבול לא רלבנטיים, ובבית ובעבודה אין לי בעיה לאחסן או לקשור את הקסדה בצורה מאובטחת. היו תקופות שרכבתי בלי קסדה, אבל כל פעם שחברים, משפחה או קולגות ראו אותי במקרה בלי קסדה על הכביש הם כל-כך נלחצו שכבר חבל לי על הדאגה שלהם. בגדול, זה פשוט לא מפריע לי כל-כך ברכיבות ארוכות כמו ברכיבות קצרות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים