 |
|
 |
||
|
||||
 |
ציטוט מהמאמר: "אזרחים מהשורה כדוגמתה של כריסטה מקאוליף נקראו לטוס ברכב מסוכן, כאילו היה מדובר בבטיחות של מטוס נוסעים רגיל" אם זה נכון באופן כללי בטיסות חלל, ללא קשר לאופי ההתנהלות טרם אותה טיסה ספציפית (ואני מניח שזה לא נכון), מדובר בחוסר אחריות אדיר. תאונות בכלי חלל מאויישים היו לפני האירוע ואחריו, הגם שהאטמים אחרי אותה תאונה היו בודאי תקינים, ומטבע הדברים מובן מאליו שאחוז ההרוגים הוא לאין שיעור גבוה מזה שקיים בתעופה האזרחית השגרתית. מי שמתנדב להיות חלוץ בטיסות חלל צריך לקחת בחשבון שהסיכון גבוה בהרבה מטיסה אזרחית רגילה. אני מקווה שהדברים האלה נאמרים בפרוש בתחילת קורס ההכשרה של האסטרונאוטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט הזה הוא באמת מצחיק מאוד. לא צריך לספר לאסטרונאוטים שמקצוע שלהם מסוכן. אתה לא יכול לשבת בחללית מחובר לטיל עם אלפי טונות של דלק בלי לדעת היטב היטב שיש סיכוי (לא אפסי) שהעסק יתפוצץ. טיסה לחלל היא באופן כללי מאוד מסוכנת (ומזיקה לבריאות). כל האסטרונאוטים שכתבו זכרונות מציינים יותר מפעם אחת עד כמה הם מודעים לסכנות הללו. לא צריך לספר להם את זה בתחילת הקורס. אסטרונאטים הם לא אנשים כל כך טפשים... (זה המקום להמליץ על הזכרונות של מייקל קולינס שפורסמו בעברית - הוא היה האסטרונאוט השלישי באפולו 11, ונשאר במסלול בזמן שארמסטרונג ואולדין נחתו על הירח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים כמובן, חוץ מהערה קטנה. העניין הוא לא אלפי טונות של דלק. גם ב 747 יש הרבה טונות של דלק, וראה מה עשה הדלק של מטוסים קטנים מזה לשני בנייני התאומים ז"ל. העניין הוא הראשוניות. אני מניח שבעוד 100 שנה העסק הזה (כלומר לצאת לחלל בסביבתנו הקרובה ולחזור) יהיה הרבה יותר בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ואכן. מעניין להשוות את הטיסה לחלל לחקר ארצות. לפני כמה מאות שנים, בתקופה שבה פעלו מגלי הארצות הגדולים (קולומבוס, מגלן, קפטן קוק, ודומיהם) שיט באוקיאנוס היה דבר מסוכן מאין כמוהו - שמשך הרפתקנים במימון ממשלתי מאסיבי. אחוז ההרוגים היה גבוה לעין ערוך ממה שאנחנו מוכנים לסבול היום. אסון הקולומביה גרם לעצירה מוחלטת של המראות מאויישות למשך כמה חודשים. ב-1707 הבריטים איבדו ארמדה שלמה בשל טעות בניווט - הדבר הוביל להקמת וועדת חקירה שהציעה פרס למי שיפתור את בעיית הניווט (יש על זה ספר של דנה סובל, ששכחתי את שמו) אבל לא עצרה את הספינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אחד מהרשימה המתארכת של המונחים על השידה בזמן שאני מבזבז את הזמן כאן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחובבי שפת עבר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר פרטים על אובדן הארמדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה נכונה אבל לא מדויקת. אנחנו עדיין לא שטים באוקינוס ובטח שלא הגענו לסטטוס של מגלי ארצות. אנחנו עדיין בשלב הדשדוש, הניסוי והטעיה של המשוגעים, שמנסים להרשים את בחורות השבט באמצעות חתירה על בולי עץ הצפים במים עמוקים באיזורי החוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שהפוך -- כבר מיפינו כל אבן ומכתש על מאדים, הירח, והרבה משאר מערכת השמש. רק עוד לא הצלחנו לעשות איתם שום דבר. יותר דומה למאה-ומשהו שנים שבין גילוי אמריקה לתחילת ההתיישבות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו. מצד שני, מערכת השמש זו בסה''כ השכונה שלנו ולא ''האוקינוס הגדול''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם הגלקסיה שלנו זה רק חלקיק קטן. אין לזה סוף. מבחינתי, בעתיד הנראה לעין, מה שמחוץ למערכת השמש שלנו זה אורות יפים ותו לא. אבל איפה שאפשר להגיע -- צריך ליישב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Spoken like a true resident of the milky way! פרה פרה :)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדיוק קוראת את ''עיר'' ונורא נהנית (שם מדובר, בלי ספוילרים, על רכישה מסיבית של ידע חדש ובעקבותיה אובדן הידע הישן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו איך להרוג נמלים? תמיד אני מתבלבל בין זה לבין "העיר והכלבים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא כנראה מדברת על http://www.amazon.com/City-Clifford-D-Simak/dp/18829... . זה אצלי כבר הרבה זמן בראש הרשימה של הספרים שאני רוצה לקרוא, אבל כרגע יש יותר מדי שמחכים על המדף, אז אני לא מרגיש שאני יכול להרשות לעצמי משלוח מאמאזון (אני לא אשלם משלוח על ספר בודד). אז אם מישהו רוצה למכור (או להשאיל) לי, אני מעוניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט הכפילו אותם, למעשה. יכול להיות שכבר עדיף להזמין מברנס אנד נובלס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף להשאיר את הכותרת שכבר קיימת בפתיל או לתת כותרת חדשה משלך. הנוהג להתחיל את התגובה בשדה הכותרת, שמטבעו הוא נפרד (בצבע ובמיקום) מן התגובה עצמה, ולעבור באמצע המשפט לשדה התגובה - גורם לפעמים קצת אי נוחות לקורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממליצה מאוד להקפיץ אותו ברשימה (אבל לא מתנדבת להשאיל את שלי כי עדיין לא סיימתי וכי יש הרבה מה להרהר אחריו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להקפיץ לאן? אמרתי שהוא בראש הרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתפי, שתפי. של מי, על מה וכמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממך ציפיתי ליותר :-P פרק ראשון מתוכו: http://www.isf.co.il/article.asp?ref=1349 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד כמה מילים על הרבדים השונים והמרתקים שמכיל הספר הזה. "עיר" עוסק הרבה בשאלה האם האדם עליון על גזעים אחרים או בעלי החיים, מבחינה מוסרית או חברתית. בספר יש גזעים אחרים וגם בעלי חיים שמצליחים לכונן חברה "מוסרית" הרבה יותר מזו האנושית (חלקם מפני שהגיעו לרמת האדם מבחינה פיזית, וחלקם מפני שהם שונים כ"כ מהאדם...). בפועל הפרטים בחברה האוטופים סובלים מדיסוננס מתמיד, מחוסר התאמה של המוסר המוחלט הזה, שבבסיסו הוא אנושי, לטבע החייתי שלהם. מדברים על שלום ומזילים ריר למראה הצייד. עוד רובד, מוסווה יותר: ההירארכיה שקובעת מה מוסרי ומה לא, למרות שהיא קיימת בחברה אוטופית שהאדם נשכח בה לחלוטין, היא עדיין אנושית - ואין פלא, שהרי היא של הסופר שהוא בן אנוש. מכאן, הוא אומר, אנחנו בני האדם רוצים לצאת לאיזשהו גן עדן מוסרי, אבל הסיוט שלנו הוא שאיננו מסוגלים לדמיין מה יכלול גן עדן כזה מעבר למה שאנחנו מכירים כבר). יש הרבה סימני שאלה גם סביב הקביעות המוסריות עצמן - יש דברים שלא ברור אם סימאק חושב ברצינות או הכניס כאירוניה (אני מעדיפה את האפשרות השנייה). למשל, אם בעלי החיים החליטו לא להרוג זה את זה, אבל עדיין מגדלים בקר לבשר, מה המשמעות של "לא להרוג" - במה עדיף לזאב או לדוב לגדל פרה באופן תעשייתי ולשחוט אותה, על פני לצוד סנאי או דג במקום מחייתו? וברמה "ארצית" יותר - האיפיונים הסוציולוגיים של חברת העתיד. סימאק כותב בהקדמה שלו שהוא מאמין בכל ליבו שהעיר המודרנית פשטה את הרגל1. בעצם, הוא אומר, אין יותר צורך ב"מדורת שבט עירונית" כיוון שבעולם האוטופי לאדם יש הגנה - העיר הלא נוסדה מלכתחילה בגלל הצורך בהגנה. שוב מגיעים כאן לעניין טבע האדם (או החיה), השינויים האבולוציוניים שהוא עובר והסתירות בינם לבין ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות. האם באמת אלף שנות שלום הן זמן מספיק כדי לעקור מתוך גזע מסוים את הדחף האבולוציוני להרוג? כל הספר הוא לכאורה ניסיונות נואשים להוכיח שכן, כאשר כל הפרטים הקטנים מעידים שלא. מעל לכל זה מרחף סיפורה של משפחה אנושית אחת, בת המון דורות, שכל אחד מבניה תרם משהו להיסטוריה העתידית של העולם. האדם נשכח בספר של סימאק, והוא רק מיתוס שאין ביטחון שהתקיים. ועדיין האדם היחיד (והבודד) היושב בביתו, צופה בגורל העולם מתרחש לנגד עיניו, מודע להשפעה העצומה שלו על גורל זה, וממתין לרובוט המשפחתי שיגיש לו משקאות, הוא הגיבור האמיתי (הטראגי) של הספר הזה. 1 קצת ספוילרים בהמשך - מוזר לי שהוא ממליץ המלצה אמיתית לזנוח את הערים ולעבור לשטחי אדמה גדולים בכפרים (עכשיו מגיע ספוילר אז אל תקראו אם אתם ספוילרפובים) - כאשר הדרך היחידה שהוא מוצא ליישם פתרון כזה עבור כל האנושות, היא ש-99.9% ממנה תעבור לצדק. עוד פתרונות לא ריאלים (ספוילר נוסף למעשייה הראשונה, דלגו וכולי) - מעבר לגידול ירקות בחממות, אבל העברה של האדמות לידי תושבים עירונים זה מקרוב באו, שיפתחו שם תחביבי גינון (של פרחים!). מין עיקרון הכבדה לא ריאלי שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י השקפות מסוימות (והזכירו כאן את דוקינס לדוגמא) השאלה "האם האדם עליון על גזעים אחרים או בעלי החיים, מבחינה מוסרית או חברתית" היא לא ברורה או אולי אפילו חסרת פשר, לא? כמו הנקודה שהעלת בפיסקה השלישית - "ההירארכיה שקובעת מה מוסרי...בחברה אוטופית...היא עדיין אנושית" או "בני האדם רוצים לצאת לאיזשהו גן עדן מוסרי." שקשור לשאלה אם מדובר במוסר או ב"המוסר" (במ' גדולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל אותי? תשאל את סימאק. הוא דן בזה ללא הרף, מהמון זוויות שונות. למשל, עולה השאלה האם עדיף שבעלי החיים (הכלבים בעיקר) יידעו שהאדם שלט בהם פעם, או שמא עדיף שלא יישאר שום זכר היסטורי לכך, כדי שהם יפתחו תודעת מעמד אוטונומי ולא משרת. דינמיקת "אדון-עבד" נוכחת חזק מאוד בספר. בכל אופן אשמח אם תפרט מה אומר דוקינס בנדון. "ההירארכיה... היא עדיין אנושית" - אני פשוט מתכוונת לומר שסופר בן אנוש לא יכול באמת להעלות בדעתו איך תיראה הירארכיה מוסרית של גזע לא אנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ממך ציפיתי ליותר" סיפור חיי :) תודה, הכנסתי לתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה את עושה עם ספרים שסיימת לקרוא? מוכרת לחנות יד שניה, או שומרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בהרבה גורמים. אני מוכרת כמויות תמורת זיכוי ושומרת כמויות, וגם מחליפה עם אחרים, מוצאת ברחוב או מניחה ברחוב. גם ספרים וגם דיסקים יש לי מאות בכל רגע נתון - אבל לו לא הייתי מעבירה אותם הלאה באופן מאסיבי במשך השנים, היו לי אלפים (שלא בטובתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Rockhound: You know we're sitting on four million pounds of fuel, one nuclear weapon and a thing that has 270,000 moving parts built by the lowest bidder. Makes you feel good, doesn't it?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה נאמר במקור על-ידי אלן שפרד, בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד אחד אהוב עלי במיוחד, ברוח הדברים: Watts: Move it! You don't know the components!
Lev Andropov: Components. American components, Russian components, ALL MADE IN TAIWAN! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |