|
||||
|
||||
הייתי אומר שהפוך -- כבר מיפינו כל אבן ומכתש על מאדים, הירח, והרבה משאר מערכת השמש. רק עוד לא הצלחנו לעשות איתם שום דבר. יותר דומה למאה-ומשהו שנים שבין גילוי אמריקה לתחילת ההתיישבות שם. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו. מצד שני, מערכת השמש זו בסה''כ השכונה שלנו ולא ''האוקינוס הגדול''. |
|
||||
|
||||
טוב, גם הגלקסיה שלנו זה רק חלקיק קטן. אין לזה סוף. מבחינתי, בעתיד הנראה לעין, מה שמחוץ למערכת השמש שלנו זה אורות יפים ותו לא. אבל איפה שאפשר להגיע -- צריך ליישב. |
|
||||
|
||||
Spoken like a true resident of the milky way! פרה פרה :)
|
|
||||
|
||||
אני בדיוק קוראת את ''עיר'' ונורא נהנית (שם מדובר, בלי ספוילרים, על רכישה מסיבית של ידע חדש ובעקבותיה אובדן הידע הישן). |
|
||||
|
||||
כמו איך להרוג נמלים? תמיד אני מתבלבל בין זה לבין "העיר והכלבים". |
|
||||
|
||||
היא כנראה מדברת על http://www.amazon.com/City-Clifford-D-Simak/dp/18829... . זה אצלי כבר הרבה זמן בראש הרשימה של הספרים שאני רוצה לקרוא, אבל כרגע יש יותר מדי שמחכים על המדף, אז אני לא מרגיש שאני יכול להרשות לעצמי משלוח מאמאזון (אני לא אשלם משלוח על ספר בודד). אז אם מישהו רוצה למכור (או להשאיל) לי, אני מעוניין. |
|
||||
|
||||
כמעט הכפילו אותם, למעשה. יכול להיות שכבר עדיף להזמין מברנס אנד נובלס. |
|
||||
|
||||
עדיף להשאיר את הכותרת שכבר קיימת בפתיל או לתת כותרת חדשה משלך. הנוהג להתחיל את התגובה בשדה הכותרת, שמטבעו הוא נפרד (בצבע ובמיקום) מן התגובה עצמה, ולעבור באמצע המשפט לשדה התגובה - גורם לפעמים קצת אי נוחות לקורא. |
|
||||
|
||||
ממליצה מאוד להקפיץ אותו ברשימה (אבל לא מתנדבת להשאיל את שלי כי עדיין לא סיימתי וכי יש הרבה מה להרהר אחריו). |
|
||||
|
||||
להקפיץ לאן? אמרתי שהוא בראש הרשימה. |
|
||||
|
||||
שתפי, שתפי. של מי, על מה וכמה? |
|
||||
|
||||
ממך ציפיתי ליותר :-P פרק ראשון מתוכו: http://www.isf.co.il/article.asp?ref=1349 |
|
||||
|
||||
ועוד כמה מילים על הרבדים השונים והמרתקים שמכיל הספר הזה. "עיר" עוסק הרבה בשאלה האם האדם עליון על גזעים אחרים או בעלי החיים, מבחינה מוסרית או חברתית. בספר יש גזעים אחרים וגם בעלי חיים שמצליחים לכונן חברה "מוסרית" הרבה יותר מזו האנושית (חלקם מפני שהגיעו לרמת האדם מבחינה פיזית, וחלקם מפני שהם שונים כ"כ מהאדם...). בפועל הפרטים בחברה האוטופים סובלים מדיסוננס מתמיד, מחוסר התאמה של המוסר המוחלט הזה, שבבסיסו הוא אנושי, לטבע החייתי שלהם. מדברים על שלום ומזילים ריר למראה הצייד. עוד רובד, מוסווה יותר: ההירארכיה שקובעת מה מוסרי ומה לא, למרות שהיא קיימת בחברה אוטופית שהאדם נשכח בה לחלוטין, היא עדיין אנושית - ואין פלא, שהרי היא של הסופר שהוא בן אנוש. מכאן, הוא אומר, אנחנו בני האדם רוצים לצאת לאיזשהו גן עדן מוסרי, אבל הסיוט שלנו הוא שאיננו מסוגלים לדמיין מה יכלול גן עדן כזה מעבר למה שאנחנו מכירים כבר). יש הרבה סימני שאלה גם סביב הקביעות המוסריות עצמן - יש דברים שלא ברור אם סימאק חושב ברצינות או הכניס כאירוניה (אני מעדיפה את האפשרות השנייה). למשל, אם בעלי החיים החליטו לא להרוג זה את זה, אבל עדיין מגדלים בקר לבשר, מה המשמעות של "לא להרוג" - במה עדיף לזאב או לדוב לגדל פרה באופן תעשייתי ולשחוט אותה, על פני לצוד סנאי או דג במקום מחייתו? וברמה "ארצית" יותר - האיפיונים הסוציולוגיים של חברת העתיד. סימאק כותב בהקדמה שלו שהוא מאמין בכל ליבו שהעיר המודרנית פשטה את הרגל1. בעצם, הוא אומר, אין יותר צורך ב"מדורת שבט עירונית" כיוון שבעולם האוטופי לאדם יש הגנה - העיר הלא נוסדה מלכתחילה בגלל הצורך בהגנה. שוב מגיעים כאן לעניין טבע האדם (או החיה), השינויים האבולוציוניים שהוא עובר והסתירות בינם לבין ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות. האם באמת אלף שנות שלום הן זמן מספיק כדי לעקור מתוך גזע מסוים את הדחף האבולוציוני להרוג? כל הספר הוא לכאורה ניסיונות נואשים להוכיח שכן, כאשר כל הפרטים הקטנים מעידים שלא. מעל לכל זה מרחף סיפורה של משפחה אנושית אחת, בת המון דורות, שכל אחד מבניה תרם משהו להיסטוריה העתידית של העולם. האדם נשכח בספר של סימאק, והוא רק מיתוס שאין ביטחון שהתקיים. ועדיין האדם היחיד (והבודד) היושב בביתו, צופה בגורל העולם מתרחש לנגד עיניו, מודע להשפעה העצומה שלו על גורל זה, וממתין לרובוט המשפחתי שיגיש לו משקאות, הוא הגיבור האמיתי (הטראגי) של הספר הזה. 1 קצת ספוילרים בהמשך - מוזר לי שהוא ממליץ המלצה אמיתית לזנוח את הערים ולעבור לשטחי אדמה גדולים בכפרים (עכשיו מגיע ספוילר אז אל תקראו אם אתם ספוילרפובים) - כאשר הדרך היחידה שהוא מוצא ליישם פתרון כזה עבור כל האנושות, היא ש-99.9% ממנה תעבור לצדק. עוד פתרונות לא ריאלים (ספוילר נוסף למעשייה הראשונה, דלגו וכולי) - מעבר לגידול ירקות בחממות, אבל העברה של האדמות לידי תושבים עירונים זה מקרוב באו, שיפתחו שם תחביבי גינון (של פרחים!). מין עיקרון הכבדה לא ריאלי שכזה. |
|
||||
|
||||
עפ"י השקפות מסוימות (והזכירו כאן את דוקינס לדוגמא) השאלה "האם האדם עליון על גזעים אחרים או בעלי החיים, מבחינה מוסרית או חברתית" היא לא ברורה או אולי אפילו חסרת פשר, לא? כמו הנקודה שהעלת בפיסקה השלישית - "ההירארכיה שקובעת מה מוסרי...בחברה אוטופית...היא עדיין אנושית" או "בני האדם רוצים לצאת לאיזשהו גן עדן מוסרי." שקשור לשאלה אם מדובר במוסר או ב"המוסר" (במ' גדולה). |
|
||||
|
||||
אתה שואל אותי? תשאל את סימאק. הוא דן בזה ללא הרף, מהמון זוויות שונות. למשל, עולה השאלה האם עדיף שבעלי החיים (הכלבים בעיקר) יידעו שהאדם שלט בהם פעם, או שמא עדיף שלא יישאר שום זכר היסטורי לכך, כדי שהם יפתחו תודעת מעמד אוטונומי ולא משרת. דינמיקת "אדון-עבד" נוכחת חזק מאוד בספר. בכל אופן אשמח אם תפרט מה אומר דוקינס בנדון. "ההירארכיה... היא עדיין אנושית" - אני פשוט מתכוונת לומר שסופר בן אנוש לא יכול באמת להעלות בדעתו איך תיראה הירארכיה מוסרית של גזע לא אנושי. |
|
||||
|
||||
"ממך ציפיתי ליותר" סיפור חיי :) תודה, הכנסתי לתור. |
|
||||
|
||||
מה את עושה עם ספרים שסיימת לקרוא? מוכרת לחנות יד שניה, או שומרת? |
|
||||
|
||||
תלוי בהרבה גורמים. אני מוכרת כמויות תמורת זיכוי ושומרת כמויות, וגם מחליפה עם אחרים, מוצאת ברחוב או מניחה ברחוב. גם ספרים וגם דיסקים יש לי מאות בכל רגע נתון - אבל לו לא הייתי מעבירה אותם הלאה באופן מאסיבי במשך השנים, היו לי אלפים (שלא בטובתי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |