|
||||
|
||||
"מזכירה" חיצונית ולא יותר מזה. א.ד גורדון היה סוציאליסט. אותן קבוצות אמריקניות הן, אני מנחשת (האם כוונתך ליוג'ין?) אולטרא-ליברליות. אני מניחה שהקומונות שהם מקימים קצת יותר שיתופיות ועדיין הדגש שניתן לפרט שונה לגמרי מזה של הסוציאליזם ואף הסוציאליזם ה"ירוק" (המודע יותר וה"הוליסטי" יותר, להבדיל מזה הצנטרו-הומניסטי). |
|
||||
|
||||
כן, גם אני גדלתי על משנתו הסוציאליסטית של א.ד. גורדון, אלא שבמאמר שמעלינו נטען אחרת: "בדורות הבאים הוא כבר נתפס כמין אב טיפוס של אדמו"ר חילוני או קדוש סוציאליסטי - וזאת למרות שלא היה בדיוק חילוני ושבימי חייו התנגד בנחרצות לסוציאליזם ולמרקסיזם." |
|
||||
|
||||
זה לא סותר את מה שאמרתי (אולי אף מחזק). |
|
||||
|
||||
וואלה, קראתי הפוך. עייפה מדי. |
|
||||
|
||||
המיתוס על 'משנתו הסוציאליסטית' הוא משהו שנוצר במידה רבה לאחר מותו. בימי חייו גורדון הגדיר את עצמו כאנטי-סוציאליסט (ואת הסוציאליזם בגירסה המרקסיסטית שלו הוא ממש תיעב) - ועל רקע זה הוא גם הסתכסך עם חברו ברל כצנלסון, אחרי שזה הקים את 'אחדות העבודה' - מפלגה שהייתה בעיני גורדון הרבה יותר מדי סוציאליסטית. כנראה שמה שהפריע לו בסוציאליזם היה בעיקר האוניברסליזם שלו. גורדון מהרבה בחינות הרבה יותר קרוב ללאומיות הרומנטית של המאה ה19 מאשר לסוציאליזם על זרמיו השונים. |
|
||||
|
||||
אם מה שהפריע לגורדון בסוציאליזם זה האינטרנציונליות שלו, לא היה לו מקום לבוא בטענות לברל או לאחדות העבודה. אחדות העבודה היתה תנועה די קיצונית במשנה החברתית שלה, אבל בה בעת תנועה ציונית-יהודית-לאומית מובהקת. |
|
||||
|
||||
אף יותר מכך: בכל פעם שעמדה הלאומיות מול החברתיות- הלאומיות גברה. |
|
||||
|
||||
מאחר שגורדון מת ב1922 אני מניח שלא הייתה לו הזדמנות להתוודע אל הפרקטיקה הלאומית של אחדות העבודה. באותה תקופה הוא הכיר בעיקר את הרטוריקה שלה - רטוריקה שהייתה בנויה במידה רבה על מושגים סוציאליסטים כמו מעמד הפועלים, אמצעי ייצור וכד' ושהייתה מאד רחוקה מעולם המושגים והרעיונות של גורדון עצמו, שסבב כל כולו סביב האדם הבודד, האומה והטבע. |
|
||||
|
||||
הסוציאליזם של ברל לא היה אוניברסלי, ברל ותנועתו אמצו לעצמם סוציאליזם לאומי. |
|
||||
|
||||
או לאומיות סוציאליסטית. רק שלא נתרגם את צירוף המילים האלו לגרמנית כי יתקבלו משמעות וקונוטציה שונות לגמרי. |
|
||||
|
||||
למרות הקונוטציות זה עדיין סוציאליזם לאומי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |