|
||||
|
||||
אמת ויציב. אשר על כן שאלה לי אליך: האם היה אי פעם הבדל בהיגוי בין קמץ ופתח? |
|
||||
|
||||
אני זוכר שאת סבי שר לי את שיר הערש הזה בהגיה אשכנזית כבדה. |
|
||||
|
||||
איזה שיר ערש? והאם זה עונה על שאלתי? (בכנות, פשוט אינני יודעת). |
|
||||
|
||||
אני זוכר את השורה הזאת ואת המנגינה. נדמה לי שעוד אחת השורות היא ''לומד אלף בית''. |
|
||||
|
||||
לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה קמץ אלף או |
|
||||
|
||||
תודה. נדמה לי שעכשיו אני מזהה, אבל בגרסה של ''טה-טה-טה-טה...'' |
|
||||
|
||||
חדר קטן, צר וחמים ובכירה אש שם הרבי את תלמידיו מורה אלף-בית שם הרבי את תלמידיו מורה אלף-בית את תורתי, ילדי-חמד שימרו, זיכרו-נא שנו ילדים וחזורו קמץ-אלף: אָ שנו ילדים וחזורו קמץ-אלף: אָ |
|
||||
|
||||
חביב. |
|
||||
|
||||
תודה. בינתיים מצאתי גם את המנגינה: |
|
||||
|
||||
נאמר לי פעם שכן, אבל לא זוכרת כלום מעבר לזה. |
|
||||
|
||||
תודה. אולי מישהו אחר יוסיף את ידיעותיו. |
|
||||
|
||||
חכמי טבריה לא היו טורחים להמציא שני סימנים עבור שני צלילים שנשמעים אותו הדבר. לכן סביר להניח שבתקופה ההיא, קמץ קטן נשמע כקמץ גדול, וחטף פתח - כמו משהו בין שווא לפתח. דווקא ההבדל בין פתח וקמץ השתמר (כפי שציין הגלילי) במבטא האשכנוזי (וגם בתימוני). |
|
||||
|
||||
אני כמעט משוכנעת שקמץ קטן לא נשמע כמו קמץ גדול. ושאלתי אל הגלילי מופנית כעת כלפיך - אם ההבדל בין פתח וקמץ השתמר במבטא האשכנזי או בתימני, במה הוא מתבטא? |
|
||||
|
||||
לא גלילי אלא ראובן. אני אידיוט ואל לך להסתמך עליי. היום, בעברית הישראלית - ברור שקמץ קטן נשמע אחרת מקמץ גדול. לדוגמה במילה חָכְמָה. אולם סביר שבימי המצאת הניקוד היתה לחי"ת ולמ"ם אותה תנועה. ההיגוי האשכנזי מבטא קמץ (קטן כגדול) בצליל של חולם ישראלי. ההיגוי התימני לא רחוק מזה (הערה: "אין כמוני, מלאווח תימני" הוא חרוז). מפאת הקשר הדל בין אשכנז לתימן לאורך הדורות, סביר ששניהם משמרים משהו מן העבר המשותף, בו קמץ (קטן כגדול) בוטא כמו קמץ קטן היום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |