בתשובה להאייל האלמוני, 15/08/07 18:04
אם תרצו אין זו אגדה 455249
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 18:07
ה-ו' של כפתור וָפרח היא קמוצה. ו' פתוחה היא לפני חטף פתח.
אם תרצו אין זו אגדה 455250
האייל האלמוני • בתשובה לתשע נשמות יום ד', 15/8/2007, 18:14
אמת ויציב.
אשר על כן שאלה לי אליך: האם היה אי פעם הבדל בהיגוי בין קמץ ופתח?
קמץ אלף או. 455252
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 18:23
אני זוכר שאת סבי שר לי את שיר הערש הזה בהגיה אשכנזית כבדה.
קמץ אלף או. 455253
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ד', 15/8/2007, 18:24
איזה שיר ערש?
והאם זה עונה על שאלתי? (בכנות, פשוט אינני יודעת).
קמץ אלף או. 455254
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 18:27
אני זוכר את השורה הזאת ואת המנגינה. נדמה לי שעוד אחת השורות היא ''לומד אלף בית''.
קמץ אלף או. 455256
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ד', 15/8/2007, 18:31
רשום מיד את המנגינה!
בבקשה: 455257
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 18:35
לה-לה-לה-לה
לה-לה-לה-לה-לה
לה-לה-לה-לה-לה
לה-לה-לה-לה-לה
לה-לה-לה-לה
קמץ אלף או
בבקשה: 455258
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ד', 15/8/2007, 18:38
תודה. נדמה לי שעכשיו אני מזהה, אבל בגרסה של ''טה-טה-טה-טה...''
ביידיש זה נשמע יותר טוב 455505
ב/חוה אלברשטין • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 19/8/2007, 22:16
חדר קטן, צר וחמים
ובכירה אש
שם הרבי את תלמידיו
מורה אלף-בית
שם הרבי את תלמידיו
מורה אלף-בית

את תורתי, ילדי-חמד
שימרו, זיכרו-נא
שנו ילדים וחזורו
קמץ-אלף: אָ
שנו ילדים וחזורו
קמץ-אלף: אָ
ביידיש זה נשמע יותר טוב 455506
האייל האלמוני • בתשובה לב/חוה אלברשטין יום א', 19/8/2007, 22:20
חביב.
ביידיש זה נשמע יותר טוב 455522
ראובן • בתשובה לב/חוה אלברשטין יום ב', 20/8/2007, 9:38
תודה. בינתיים מצאתי גם את המנגינה:
אם תרצו אין זו אגדה 455268
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 19:33
נאמר לי פעם שכן, אבל לא זוכרת כלום מעבר לזה.
אם תרצו אין זו אגדה 455271
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ד', 15/8/2007, 19:48
תודה. אולי מישהו אחר יוסיף את ידיעותיו.
אם תרצו אין זו אגדה 455296
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 22:39
חכמי טבריה לא היו טורחים להמציא שני סימנים עבור שני צלילים שנשמעים אותו הדבר. לכן סביר להניח שבתקופה ההיא, קמץ קטן נשמע כקמץ גדול, וחטף פתח - כמו משהו בין שווא לפתח.

דווקא ההבדל בין פתח וקמץ השתמר (כפי שציין הגלילי) במבטא האשכנוזי (וגם בתימוני).
אם תרצו אין זו אגדה 455300
l • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 15/8/2007, 22:47
אני כמעט משוכנעת שקמץ קטן לא נשמע כמו קמץ גדול.

ושאלתי אל הגלילי מופנית כעת כלפיך - אם ההבדל בין פתח וקמץ השתמר במבטא האשכנזי או בתימני, במה הוא מתבטא?
אם תרצו אין זו אגדה 455307
האייל האלמוני • בתשובה לl יום ד', 15/8/2007, 23:26
לא גלילי אלא ראובן. אני אידיוט ואל לך להסתמך עליי.

היום, בעברית הישראלית - ברור שקמץ קטן נשמע אחרת מקמץ גדול. לדוגמה במילה חָכְמָה. אולם סביר שבימי המצאת הניקוד היתה לחי"ת ולמ"ם אותה תנועה.

ההיגוי האשכנזי מבטא קמץ (קטן כגדול) בצליל של חולם ישראלי. ההיגוי התימני לא רחוק מזה (הערה: "אין כמוני, מלאווח תימני" הוא חרוז). מפאת הקשר הדל בין אשכנז לתימן לאורך הדורות, סביר ששניהם משמרים משהו מן העבר המשותף, בו קמץ (קטן כגדול) בוטא כמו קמץ קטן היום.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות