בתשובה למישהו, 24/07/07 18:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכנוע ושיתוף פעולה זה בדיוק הטריק של איך פוליטיקה עובדת: קבוצה א' רוצה מאד את X ופחות חשוב לה Y; קבוצה ב' מוכנה ליהרג בשביל Y ולא קריטי לה במיוחד X. המפלגות המייצגות את קבוצות א' ו-ב' מסכימות שכל אחת תאפשר לשניה לקבל את מה שמאד חשוב לה, ותוותר בתחום הפחות חשוב לה. זו השיטה. כל דרך אחרת היא "כפיה על חשבון פלחים אחרים". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שכנוע ושיתוף פעולה בין שודדים זה בדיוק איך שזה עובד, אבל זה מוציא מהחשבון 99% מהציבור שמרויח את כספו ביושר ולא מעוניין שישדדו אותו ויכפו עליו. העובדה שאתה מכריז שחבר כנסת מסויים מייצג אותי ולכן זכותו לותר בשמי על משהו בשביל משהו אחר שכביכול פחות חשוב לי אינו אומר שזה נכון. אם אתה רוצה לקדם את X לא מספיק שאתה תסכים עם 120 אנשים שביחד תשדדו את כספי ותקדמו את X. אתה צריך לשכנע אותי להסכים או למצוא מישהו אחר שישלם. וכל דרך אחרת איננה כפייה על חשבון פלחים אחרים. אם על מנת לקדם קולנוע, ישיבות, מחול, איזורי פיתוח, לימודים, עמותות וכו' צריך לבקש רשות ממי שלוקחים ממנו את הכסף אז אין כפייה על חשבון פלחים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דרך בעולם שתאפשר לכל אחד ממיליוני האזרחים להביע את דעתו על כל אחת מאלפי ההחלטות שניהולה של מדינה מחייב (וממילא זה לא ישנה לך במיוחד, הרי אם לא משכנעים אותך אישית אז לא אכפת לך אם שודדים אותך עשרה אנשים או מיליון). לכן לא ניתן לנהל מדינה בדרך שלך. לכן המציאו פטנט - דמוקרטיה יצוגית. אתה בוחר מישהו ומסמיך אותו לייצג אותך. אידאלי? לא. אפשרי? כן. מה לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שניהולה של מדינה *מחייב* שהמדינה: 1) תקבע באיזה בית ספר כל ילד ילמד ומי יורשה לפתוח בי"ס היכן ומה ילמד בכל בי"ס 2) מה יהיה משכורתם של המורים, עובדי הרפואה, וכו' 3) תבנה מקוואות ובתי כנסת 4) תעזור בפרסום לייצוא 5) תקבע מי רשאי לגדל מה והיכן ולמי יהיו מכסות ייצור למה 6) מי מורשה לייבא מה ומה הם תיקני הבטיחות לכל דבר 7) תדאג לסבסוד ישיבות, תיאטראות, להקות מחול, אמנים וסופרים 8) תתן רשיון לכל מוסד להשכלה גבוהה, תקבע את שכר הלימוד, תתקצב ותבחש ועוד ועוד ועוד אז באמת יש בעייה לשאול את האזרחים על כל דבר. אבל האמת היא שאין שום דבר בעולם שמחייב את המדינה להתעסק במשהו מהדברים הללו, חוץ מרצונם של הפוליטיקאים לשלוט בחיי האזרחים מתוך גבהות לב ורשעות, וחוץ מטפשותם של חלק מהאזרחים אשר חושבים שאם המדינה "תדאג" להם הם ירוויחו מזה 1. כאשר מגיע היום שבו הם באמת צריכים את עזרת המדינה הם מגלים שאם במקום לשלם לה מיסים דרקוניים כל השנים הם היו חוסכים את הכסף, הם היו במצב הרבה יותר טוב. כל הדברים המנויים לעיל יכולים להתנהל מצויין ללא מעורבות של המדינה או עם מעורבות מזערית של שוברי חינוך ובריאות. ממילא השאלה על איך מקבלים את ההחלטות אינה רלוונטית - אין החלטות. דוגמא: מקוואות ייבנו על ידי אנשים פרטיים וינוהלו באופן פרטי. החיסכון התקציבי יתבטא בהורדת מיסים והמעוניינים במקוואות יוכלו לשלם מחיר ריאלי עבור השימוש בהם או שנדיחבי עם יוכלו לתרום לבנייתם וניהולם. לשם מה צריך דמוקרטיה ייצוגית שבה חברי הכנסת של אגודת ישראל יצביאו בעד גירוש יהודי גוש קטיף בתמורה לבניית 22.4 מקוואות? 1 ליאורה מרידור מצאה שסבסוד שכר הלימוד בא על חשבון השכבות החלשות ומצטערת שלא מעלים את שכר הלימוד יותר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אילו היית מבטל את כל הדברים האלה היה נשאר למדינה מספיק במה לעסוק ומספיק החלטות שאין אפשרות לתת לכל אזרח להביע את דעתו בהן. מעבר לזה, כבר הבעת כאן את דעתך ששום החלטה של מישהו אחר אינה יכולה לחייב אותך מבחינה מוסרית ואם אתה לא מסכים אז זה שוד, אז מה זה משנה לך אם השוד הוא בהחלטה של מאה ועשרים איש או של ארבעה מיליון? אגב, באוטופיה שלך מי יקבע את תקני הבטיחות ומי ידאג לכך שיבואנים זריזים לא יביאו לכאן משחות שיניים רעילות מסין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אם השלטון עוסק רק בדאגה לביטחון, אז הבחירות התייחסות רק לנושא זה מבטאות במידה סבירה את רצון האזרחים. ואם נותנים לאזרחים להביע דעתם במגוון של נושאים אפשר בהחלט להגיע לדמוקרטיה ראויה. 2) החלטה הנוגעת לענייני הפרטיים אינה מוסרית. אבל החלטה כיצד לנהל את ענייני הביטחון המשותפים שלנו או איך לנהל את הרשות הציבורית שלנו היא לגיטימית ואינה שוד. 3) אתה תקנה משחות שיניים רעילות מסין? אתה מכיר מישהו שיקנה משחות שיניים רעילות מסין? אתה תייבא משחות שיניים רעילות מסין? אם תמות ממשחת שיניים רעילה מסין האם לא תתבע את היבואן והיצרן? אם אתה יבואן של משחות שיניים מסין, האם לא תרצה לבדוק שהם לא רעילים לפני שתחשוף את עצמך לתביעות שיביאו אותך לפשיטת רגל? 4) אבל בא נניח שיש למשחת השיניים אישור של ה FDA אבל כדי לייבא לישראל אתה צריך אישורים ממכון התקנים הישראלי שבגלל סיבות עלומות דורש מליון ואחת אישורים שאין לך. מה אז? כמובן שנקנה רק את משחות השיניים מהיצרנים והיבואנים שתורמים למפלגות הגדולות. האם לא הבנתת איך נוצר קשר הון שילטון. דה הרטוך אמר בראיון לפני כמה שנים שבכל שנותיו בבדיקת קריטריונים של הקצבות הוא נפגש רק בהצעה אחת (!) שהוא חשד שמא היא אינה תפורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה דאגה לביטחון? נניח שצה"ל רוצה להקים עיר בה"דים. ברור שעיר כזו תביא שגשוג לאזור שבו היא תשכון. עכשיו איך מחליטים איפה זה יהיה? לכל אחד יש מה להרוויח, לא? ואם צה"ל רוצה לבחור מיקום למכ"ם של החץ, אף אחד לא רוצה את זה בקרבתו בגלל הקרינה - ושוב כולם אינטרסנטים. מה לגבי איכות סביבה? מי ידאג לזה אם לא הממשלה? היצרנים הרי יזהמו באופן חופשי את האוויר, המים והקרקע אם לא יהיה עליהם פיקוח. עובדה, בהעדר פיקוח אפקטיבי הם עושים את זה כבר היום. מדובר כאן על סכומי עתק, ושוב כולם אינטרסנטים. מה אתה עושה? מה עם יחסי החוץ של המדינה, האם לאלה אין השלכות כלכליות? אם למדינה יש ענין אסטרטגי לקנות גז ממצרים או מים מטורקיה, שוב כולם אינטרסנטים. מה לגבי הפרת זכויות יוצרים? המדינה שלך תאפשר לכל אחד לייצר מה שמתחשק לו גם אם הוא מוגן באמנות בינלאומיות, או שיהיה בה משטר כפיה שיקבע מי רשאי לייצר מה? פה אין אינטרסים? ההפרדה בין בטחון לשאר היא מלאכותית. אני לא אקנה משחה רעילה מסין אם אני יודע שהיא כזו. כפי שהתברר לאחרונה, יש בהחלט מי שייבא משחה כזו (או מזון חיות כזה, או צעצועים צבועים בצבע כזה). רק במקרה זה התברר במדינות אחרות; אצלנו היה סיפור מקביל בפרשת רמדיה. יבואנים יביאו כל מיני דברים שאפשר לעשות מהם כסף במהירות, ולך אין דרך לוודא מה הם כוללים. ברוב המקרים קשה מאד להוכיח משפטית נזק ישיר - אחרת כל חברות הסיגריות בעולם כבר היו פושטות מזמן את הרגל. במדינות שאין בהן פיקוח נמכרות תרופות מזויפות במיליארדי דולרים בשנה. היית קונה תרופה מזויפת? לא - אם היית יודע שהיא כזו, אבל לא תדע. עובדה, זה מתרחש בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) בוודאי שיש גם שיקולים כאלו בהתנהלות המדינה. ולכן יש לצמצם אותם. הרי הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו שהבחירות יתמקדו בשאלה איפה ימוקם עיר הבה"דים. כיום, שאלת מיקום עיר הבה"דים נקברת ביחד עם עוד 10000 שאלות מאחרי מסך בלתי חדיר שאינו מאפשר למצביעים כל השפעה. וכפי שכולנו יודעים, מאחרי המסך הזה יש לא רק זלזול ברצון הבוחר וקידום אינטרסים של קבוצות לחץ יש גם שוחד. 2) איכות הסביבה היא מקרה קלאסי של איך מעורבות המדינה ביותר מדי נושאים הורסת כל חלקה טובה. הרי פגיעה באיכות הסביבה היא פגיעה בנכסים של השכנים והיא מחייבת פיצוי לשם הצדק. לצורך כך יש לקבוע חוקים שוויוניים ולהפעיל אותם על המכ"ם של החץ, על חברות הסלולר ועל אחרון התעשיינים והרכבים באופן שוויוני. אם זה יקרה, נגלה חוקים סבירים שניתן לחיות איתם. אבל אם הכל אינטרסים, והכל גמיש אז נגלה חוקים מוזרים - מצד אחד הפקרות ומצד שני דרישות מחמירות ביותר. כאשר המדינה עוסקת גם בתעסוקה וגם באיכות הסביבה, הפלא ופלא תמיד יש היתרים למזהמים מועדפים. 3) זכויות יוצרים הם רכוש. הגנה על רכוש נכלל בהגנה על ביטחון פנים וחוץ. גם מערכת משפט. 4) אם הבנתי אותך נכון, אתה בא ואומר שמכיוון שכאשר יש פיקוח של המדינה, קורים דברים איומים של ייבוא משחות מסוכנות, צריך שיהיה פיקוח. ואני אומר שאם לא היה פיקוח המצב היה יותר טוב כי אנשים לא היו מסתמכים על הבקרה הרשלנית בהכרח (שלא לדבר על שוחד שיש בהרבה מדינות) של המדינה. הרי אם היבואן ממוקד כולו בהשגת האישור ולאחר קבלת האישור הוא יוכל לטעון בבית משפט שידיו נקיות כי הוא קיבל אישור והמדינה אשמה, הסכנה הרבה יותר גדולה. 5) פרשת רמדיה היא הוכחה נהדרת לעניין. ראשי החברה היו עסוקים בהשגת אישורים של המדינה ולא הפעילו בקרה אפקטיבית שלהם, כי המדינה דואגת לזה. אבל המדינה לא דואגת ולא יכולה לדאוג. בסופו של דבר, ההסתמכות שלהם על המדינה הביאה לפשיטת רגל של החברה. אילולא המדינה היתה מעורבת, ראשי רמדיה היו חושבים מלכתחילה על נהלים סבירים למנוע את חיסול החברה שלהם. זו לא ערובה שלא תקרינה טעויות, אבל זה נותן לצרכן הגנה יותר טובה מאוסף של פקידים שהאינטרס שלהם הוא אפסי, שכרם ירוד ואין להם יכולת לאזן בין סיכונים לסיכויים. 6) אנשים הקונים סיגריות וברוב המקרים גם תרופות מזוייפות יודעים בדיוק מה הם קונים. נגד זיופים אחרים יש להלחם והראשונות לעשות זאת זה המוכרים הלגיטימיים, אם תתן להם. מעורבות המדינה אינה עוזרת כאן, כפי שאנו רואים בהיקף הזיופים בכל העולם כולל בארה"ב, היא מזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ניתוח מדהים של פרשת רמדיה. היו כל מיני התרסקויות של מטוסים ונערכו תחקירים עיתונאיים. הסתבר שתהליכי חיסכון בעלויות תרמו לפחות לתאונה אחת- נדמה לי של PAN AM. איך ההגיון בנוסח הסברי רמדיה שלך יכול להסביר את התאונה? שהמדינה הטילה על החברה כל מיני מגבלות, הרווחים ירדו ואז היו צריכים לחסוך בבטיחות? מזל שיש ממשלה אחרת היה צריך להמציא אותה כדי שיהיה את מי להאשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע על איזו תאונה מדובר. ייתכן שההנהלה שגתה בחיסכון גדול מדי בחושבה שכך תגדיל רווחים. היא בוודאי למדה בדרך הקשה שתאונות אינן מביאות לרווחים. תביא את הפרשה ונראה. אולם סביר הרבה יותר שאותה חברה בדקה ומצאה שיש חוקים מחמירים ביותר של מינהל התעופה והיא נהגה בדיוק על פיהם וקיצצה בכל תוספת בטיחות שלא נדרש על ידי מינהל התעופה כי זה סתם בזבוז. הרי במינהל יושבים מקצוענים היודעים בדיוק מה טוב, והם חסרי פניות. אבל כפי שהסברתי בארוכה זה לא עובד כך. אני מציע שתביא מקרה ונדון בו או שתדון לגופו של עניין בפרשת רמדיה. הבה נתחיל בשאלה כיצד הפקידים המופלאים שלך לא הצליחו לגלות את התקלה? או שמא אתה מאלו הטוענים שמדובר על מזימת רשע מכוונת של רמדיה שהונתה את הפקידים כי הם היו זקוקים לדם של תינוקות לפסח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה לא כל כך טובה - תזכיר לנו מי זאת Pan Am. אם זאת היתה חברת תעופה משגשגת שהצליחה בגדול בגלל קיצוץ מסיבי בהוצאות ע"י חיסכון בעלוית התחזוקה, האבטחה והבטיחות אז זה היה טיעון טוב. בפועל החברה פשטה את הרגל לפני יותר מ-15 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? לא חסרו בארה"ב חברות שהשיקול המיסחרי קדם להקפדה על בטיחות ובטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כל הפרסומות למכוניות "רק לנו יש אפס כוכבי בטיחות, אבל תראו את המחיר! להתרסק עליו!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי אחרת. טענתי שהדוגמה שהבאת מחזקת את הטיעון של הצד השני ולכן פוגעת בצד שלך (שבסך הכל אני יותר נוטה אליו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |