בתשובה לירון, 18/07/07 13:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה חייבים להעלות את רמת הדיון הציבורי? איך מבחן לבוחר יעלה את רמת הדיון הציבורי? (אולי מבחן לכל מתדיין בציבור?) איך מבחן יעלה את רמת האחריות האישית שחש כל בוחר? אם תצמצם את האוכלוסיה הבוחרת לעשירון העליון בהבנת הנקרא ובהסקה לוגית, תצמצם את יצוגיות הגוף הנבחר, דבר שמנוגד לכל מה שאני מאמין בו. בנוסף, כל מבחן כזה יהיה נתון למחלוקת ולמניפולציות פוליטיות בצורה מובהקת עד מפחידה. למעשה, מי שינסח את המבחן יהיה זה שיקבע באופן כמעט ודאי את תוצאות הבחירות. זה פשוט דיקטטורה. התקשורת הספורטיבית לא מכוונת רק למי שיכול לרוץ, עיתוני האופנה לא מכוונים רק למי שיכולה ללבוש את הבגדים שהם מוכרים, עיתוני הכלכלה לא מכוונים רק למי שיכול לרכוש מניות, עיתוני הספרות לא מכוונים רק למי שיכול להבין את ברנר. אין שום סיבה להניח שהתקשורת הפוליטית תשתנה. ציבור המצביעים בהחלט יהיה קטן. קטן והומוגני. בסוריה יש ציבור מצביעים מאד קטן (מצביע אחד) בו כל אחד מודע למשקל היתר של הצבעתו. זה באמת עובד טוב. בקיצור, השתכנעתי. למיטב הבנתי מדובר ברעיון רע, מזיק ומסוכן שלא יועיל בשום דבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה מודרנית דעת הקהל משפיעה יום-יום על הליך קבלת ההחלטות, מפני שמעמדם הציבורי של הפוליטיקאים והפופולריות של הצעות ותוכניות שונות כפי שמשתקף בסקרים משפיעים על מהלכים פוליטיים. משמעות הדבר שהציבור משתתף באופן רציף בתהליך קבלת ההחלטות. האם השתתפות זו של הציבור היא מטורפת או רציונלית? 1. האם ערוצי התקשורת ובראשם הטלוויזיה מספקים לציבור תמונת מציאות מעמיקה ואובייקטיבית כך שכל אזרח יוכל להבין מה האינטרסים שלו ולגבש את עמדותיו בהתאם? 2. האם כל הפרטים באוכלוסיה מוכשרים להבין את המציאות, ומצוידים בידע וכשורים רלווטיים לצורך קבלת החלטות בעניני המדינה? אני מניח שכל אדם סביר יודע שהתשובות לשתי השאלות הן "לא". אני חושב ששתי הבעיות המיוצגות בשאלות אלה כרוכות יחדיו. התקשורת הפוליטית מכוונת כיום למחנה המשותף הנמוך, ולכן היא נמוכה, בידורית, מתלהמת, חסרת תכנים. מצב ענינים זה הופך את המדינה המודרנית למדינה מטורפת, שבה החלטות מושפעות מדימויים חסרי שחר של אנשים שאין להם מושג. אני חושב שכדי שההחלטות המתקבלות יהיו אכותיות, העיסוק בפוליטיקה צריך להיות רציני, ורק אליטה מוכשרת לעסוק בה. ההצעה למיין את ציבור בעלי זכות הבחירה באמצעות מבחן של כישורים שכליים, הוא פתרון הוגן לבחירת אליטה כזאת. נכון, ההצעה פוגעת ביצוגיות, אבל גם שיטה של אחוז חסימה גבוה, או בחירות אזוריות פוגע ביצוגיות. שים לב לקואליציה הנוכחית. קדימה, ש"ס ומפלגת הגמלאים הן מפלגות ללא מבנה דמוקרטי פנימי כלל. גם שינוי הייתה מפלגה ללא מבנה דמוקרטי פנימי. האם אין בכך פגיעה ביצוגיות שאנחנו משלימים איתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמרחק ביננו רחוק מכדי לנהל דיון רציני. הרעיונות שלך מפחידים אותי ונראים לי כמסוכנים. אולי כדאי שתתחיל בלנסות ולנמק למה דיקטטורה של גאונים היא דבר טוב ורציונלי ודמוקרטיה היא דבר רע ומטורף, כי בין הטירוף הליברלי לרציונליות החולנית שלך אני מעדיף את הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שבאמת אין אפשרות לקיים דיון רציני. רציתי רק להבהיר שהשתמשתי במונח טירוף לא כגידוף סתם, אלא לתאור סגנון קבלת החלטות מסויים. כוונתי לקבלת החלטות המבוססות על תפיסת מציאות בדויה, כתוצאה מבורות. אנשים בעולם העתיק לא הבינו היטב את סביבתם. מהם כוחות הטבע, מה החוקים השולטים בהם, ובמיוחד כיצד להתנהל בהצלחה ולהנצל מאסונות. בתרבויות שונות בדו סיפורים שונים ומשונים המספקים תאוריה המסבירה ובדרך כלל מספקת גם שיטות להשפיע על המציאות. לפעמים תפילה או ריקוד הגשם הספיקו, לפעמים היה גם צורך בקצת קורבנות אדם. תופעה דומה אני מוצא בדמוקרטיה המודרנית. לציבור אין ידע ואין כישורים להבין את עניני המדינה. אנשים משתתפים בסקר דעת קהל העוסק בתיפקודו של שר. מה ידוע להם על השר ועל המשרד שלו? שום דבר. דימויים שטחיים. ספינולוגיה של "השגים" ו"כשלונות". אבל לתוצאת הסקר יש משקל פוליטי. זה הטרוף של המערכת הדמוקרטית כפי שהיא מתנהלת כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, לדעתי, טועה בהבנת העקרונות הדמוקרטיים. הבחירות הדמוקרטיות הן בחירות בין מפלגות (או מועמדים) שמייצגים עקרונות וערכים. לא צריך להבין יותר מידי בשביל לבנות מערכת ערכים. אני חושב שההנחה שאנשים חכמים יותר מחזיקים במערכת ערכים טובה יותר היא מופרכת (אם כי, זאת פעם ראשונה שאני נתקל בהנחה כזאת מאדם שחי היום, אולי אתה יכול לנמק אותה). זה שאנשים בוחרים באופן שונה ממך לא נובע מזה שהם טפשים (או, חכמים) ממך, אלא פשוט בגלל שיש להם מערכת ערכים שונה ממך. אין ''תשובת בית ספר'' לשאלות איתם מתמודדים המועמדים השונים, וכמה שתדע יותר, כמה שתנתח בצורה מוצלחת יותר, כמה שתפשט יותר, התשובות ישארו זהות, ותלויות כמעט אך ורק בערכים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר דברים לדיון: א. בתחילת המאה הקודמת הועלו (בעיקר בספרות המערבית) מספר חזונות שכללו מיעוט קטן ואיכותי ששולט בהמונים. אפשר לומר שאפלטון הוא מקור השראה עיקרי לרבים. הנקודה היא שהמדינה תצטרך להשקיע משאבים רבים כדי לשלוט באוכלוסיה חסרת זכות הבחירה. גם אם תמצא דרך לשכנע את ההמונים בדבר צדקתך, יקומו מספיק אינטרסנטים (בעיקר מקבוצת האליטה) כדי לשכנע את ההמונים אחרת. ב. יש מחלוקת באשר ליכולתם של מבחנים למדוד אינטלגנציה. גם אם תמצא בעתיד דרך מקובלת להעריך את היכולת הנדרשת, עצם הענקת זכויות לקבוצה עפ"י תכונות שאינן נרכשות תקשה עליך מאוד להשיג רוב באקדמיה. ג. מדוע יכולת אנליטית עדיפה על ראיה מוסרית בשיקולים של ניהול מדינה? לפי שיטתך, גם דיסטופיה ובה מחשב על שולט על תושבי המדינה היא מקובלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע שה"חכמים" ישלטו, שהממשלה או הפקידות הבחירה תבחר מתוכם. זכות היתר היחידה שלהם תהיה ההצבעה בבחירות לכנסת. (אפשר אולי לשקול להעניק להם תעודת זהות פלטינום...) בסדרי הגודל של מדינת ישראל מדובר בקבוצה רחבה של כמה מאות אלפים. הם לא יוכלו להפוך למעמד שליט מפני שהם לא יהיו בהכרח העשירים או ראשי ממסדים חזקים, או ממשפחות מיוחסות. הכניסה והיציאה לקבוצת הבוחרים תהיה דינמית (מוגבלת בזמן), שקופה ופתוחה לכל אזרח. נשווה לרגע את מעמדם למעמד בג"ץ. לבג"ץ יש למעשה זכות ווטו על החלטות הדמוקרטיה הישראלית. בג"ץ הוא מועצה סודית וקטנה הנבחרת ומתנהלת בדרכים לא דמוקרטיות. מדוע הציבור נכנע לסמכותו? אך ורק בגלל האמון באיכות השופטים והחלטותיהם. מעמדם של הבוחרים יהיה מעמד של נאמנים בעלי כישורים גבוהים, בדומה לשופטי בג"ץ, אלא שסמכותם תהיה מוגבלת בהרבה מסמכות בג"ץ, ודרך בחירתם הוגנת. אם הציבור מוכן לקבל את בג"ץ, מדוע שלא יקבל את הבוחרים? הרי חלק ניכר מהציבור אינו טורח לנצל את זכות הבחירה שלו בין כה וכה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |