בתשובה לירון, 18/07/07 14:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מספר דברים לדיון: א. בתחילת המאה הקודמת הועלו (בעיקר בספרות המערבית) מספר חזונות שכללו מיעוט קטן ואיכותי ששולט בהמונים. אפשר לומר שאפלטון הוא מקור השראה עיקרי לרבים. הנקודה היא שהמדינה תצטרך להשקיע משאבים רבים כדי לשלוט באוכלוסיה חסרת זכות הבחירה. גם אם תמצא דרך לשכנע את ההמונים בדבר צדקתך, יקומו מספיק אינטרסנטים (בעיקר מקבוצת האליטה) כדי לשכנע את ההמונים אחרת. ב. יש מחלוקת באשר ליכולתם של מבחנים למדוד אינטלגנציה. גם אם תמצא בעתיד דרך מקובלת להעריך את היכולת הנדרשת, עצם הענקת זכויות לקבוצה עפ"י תכונות שאינן נרכשות תקשה עליך מאוד להשיג רוב באקדמיה. ג. מדוע יכולת אנליטית עדיפה על ראיה מוסרית בשיקולים של ניהול מדינה? לפי שיטתך, גם דיסטופיה ובה מחשב על שולט על תושבי המדינה היא מקובלת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע שה"חכמים" ישלטו, שהממשלה או הפקידות הבחירה תבחר מתוכם. זכות היתר היחידה שלהם תהיה ההצבעה בבחירות לכנסת. (אפשר אולי לשקול להעניק להם תעודת זהות פלטינום...) בסדרי הגודל של מדינת ישראל מדובר בקבוצה רחבה של כמה מאות אלפים. הם לא יוכלו להפוך למעמד שליט מפני שהם לא יהיו בהכרח העשירים או ראשי ממסדים חזקים, או ממשפחות מיוחסות. הכניסה והיציאה לקבוצת הבוחרים תהיה דינמית (מוגבלת בזמן), שקופה ופתוחה לכל אזרח. נשווה לרגע את מעמדם למעמד בג"ץ. לבג"ץ יש למעשה זכות ווטו על החלטות הדמוקרטיה הישראלית. בג"ץ הוא מועצה סודית וקטנה הנבחרת ומתנהלת בדרכים לא דמוקרטיות. מדוע הציבור נכנע לסמכותו? אך ורק בגלל האמון באיכות השופטים והחלטותיהם. מעמדם של הבוחרים יהיה מעמד של נאמנים בעלי כישורים גבוהים, בדומה לשופטי בג"ץ, אלא שסמכותם תהיה מוגבלת בהרבה מסמכות בג"ץ, ודרך בחירתם הוגנת. אם הציבור מוכן לקבל את בג"ץ, מדוע שלא יקבל את הבוחרים? הרי חלק ניכר מהציבור אינו טורח לנצל את זכות הבחירה שלו בין כה וכה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |