|
||||
|
||||
לעומת זאת, בעיה אמיתית (שבה נתקלתי בעבר) היא מקרה שבו המעסיק מבקש שהעובד ישהה בחו''ל ביום הבחירות בשל סיבות עסקיות אמיתיות (פגישה עם לקוח). במקרה שאני מכיר שני עובדים היו אמורים להיות בחו''ל באותו יום, והם התבדחו על כך שיקזזו אחד את השני באי-הצבעתם. בסופו של דבר אותן נסיעות נדחו, אבל הבעיה קיימת. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
שזכות הבחירה נמענת (כרגע) ממי שנמצא מחוץ לגבולות המדינה בשליחות מעבידו ביום הבחירות, ואינו נמנה על שירות החוץ, צה''ל או צי הסוחר. |
|
||||
|
||||
אה. חשבתי שאתה אומר שזאת תהיה בעיה אמיתית להצעת החוק. |
|
||||
|
||||
אם יותר לי לרגע קצת פרסום עצמי, כתבתי על זה משהו בעבר: http://eranb.blogli.co.il/archives/75 |
|
||||
|
||||
על כמה קולות מדובר בעצם? הרכבת האווירית שאתה מדבר עליה בבלוג היא בעיקר של אנשים שחיים בחו"ל ואזרחותם מכוח חוק השבות היא על הנייר בלבד. |
|
||||
|
||||
לצערי אני לא יודע. אני מקווה שלא הפרזתי סתם (או אלי מקווה דווקא שכן הפרזתי סתם?). בכל מקרה, דווקא אנשי "הרכבת האווירית" של המצביעים הם אלו שאני מעדיף שלא יצביעו, לעומת האזרחים שמבלים את רוב זמנם במדינת ישראל אבל התמזל מזלם להיות בחו"ל ביום הבחירות (או שהם נאלצים לשנות תוכניות כדי להקפיד להיות בארץ דווקא ביום הבחירות). |
|
||||
|
||||
מי שזה מספיק חשוב לו ידאג להיות בארץ. הרי לא מדובר על בחירות פעם בחודש וגם לא על משהו בלתי צפוי שקופץ עליך מהיום להיום. פעם בשנתיים וחצי-שלוש בהתראה של שלושה-ארבעה חודשים מראש - לא נראה לי כל כך קשה להתארגן להיות בארץ ביום הזה. |
|
||||
|
||||
נו. לא מדובר בטיול אלא בנסיעת עבודה. יכול להיות שזה באמת חשוב לו אבל משום-מה לא כזה קריטי למעסיק שלו. לא בשביל הפינוק יש יום חופש חובה ביום הזה. |
|
||||
|
||||
גם נסיעות עבודה אפשר בדרך כלל לתכנן, בפרט כשהתאריך ידוע כמה חודשים מראש. כמה ישראלים נמצאים בנסיעות עבודה ביום כיפור? בליל הסדר? אם תחשב בכמה ישראלים באמת מדובר (כלומר כאלה שיש להם נסיעת עסקים שאין אפשרות לשנות את המועד שלה) תגלה, לדעתי, שמדובר בכמה מאות בלבד. בשביל זה לטרוח לשנות חקיקה ולהקים מערכת פיקוח ובקרה? |
|
||||
|
||||
זה פשוט סמפטום של בעיה אמיתית אחרת: עבודתו של עובד מפריעה לו או מונעת ממנו לממש את זכותו ולהצביע. זה כבר הרבה יותר בעייתי לטעמי מאשר כן-או-לא יום חופש. פתרון אפשרי אחד זה שהמעסיק יוכל לבקש עבורם להצביע בשגרירות. זה כבר ממש המון בירוקרטיה. |
|
||||
|
||||
זה הרבה יותר מהמון ביורוקרטיה: זה שינוי חוק. |
|
||||
|
||||
זאת בעיה שולית 1. אני מופתע שאתה, כבלבניסט, לא מדבר על המוזרות המפליאה כאן: ח"כ מסיעת ישראל ביתנו מנסה להעביר הצעה שתגרום לאזרחים הערבים (שהם הנמנעים הגדולים במערכות הבחירות האחרונות) לבוא בהמוניהם לקלפיות. 1 ושיתמודדו איתה לבד בלי עזרת המדינה. זאת רק שאלה של סדר העדיפויות הערכי שלהם. |
|
||||
|
||||
אני? אני לא רוצה לעצבן את דובי, ולא להיות One trick pony. בכלל לא שמתי לב שמדובר בח"כ מישראל ביתנו (זה הזמן להצהיר שמזה זמן מה לא אני הוא זה שכותב את עדכוני החדשות) אתה מוזמן להציג את העמדה הבלבניסטית לגבי הח"כ המדובר (אפילו לא שמתי לב מה שמו), ולהסיק (ואולי בצדק) שמטרותיו האמיתיות שונות מהמטרות המוצהרות של מפלגתו. יש אולי מי שיענה לך שבקרב האוכלוסיה הערבית שיעור העצמאים גבוה משיעור השכירים מאשר באוכלוסיה היהודית, ועל כן הם לא ינהרו לקלפיות. ויש אולי מי שיגיד שאם יבהירו לח"כ שזו התוצאה של הצעתו יכול להיות שהוא ימשוך אותה בחזרה. אולי איזה בלבניסט אחר ירים את הכפפה. |
|
||||
|
||||
אף אחד כאן לא חושד שאתה One trick pony, ואני בטח לא התכוונתי להתחיל ויכוח על בלבניזם. זה רק עניין מפליא שאפשר - אבל בהחלט לא חייבים - לעשות ממנו מטעמים. |
|
||||
|
||||
צריך לשלול דמי אבטלה והבטחת הכנסה ממי שלא מצביע בבחירות. אולי גם קצבאות זקנה וילדים. אפשר גם לשלול קצבאות שאירים לכאלו שהנפטרים עבורם מתקבלת הקצבה לא הגיעו להצביע. |
|
||||
|
||||
למה להגביל לראקציה מה עם פרואקטיביות? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במקום לחקות עד שהם לא מצביעים ולקחת מהם קצבאות , להרוג אותם עוד כשהם קטנים |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שהמדינה עושה היום, מספקת נשק לאויביה ומשחררת אסירים כדי שירצחו את אזרחיה. |
|
||||
|
||||
ככל שיותר ערבים מצביעים למפלגות הערביות הכנסת הרלוונטית מתקטנת וממילא לסיעות הקטנות יש יותר כח. למשל, אם במקום עשרה מנדטים לערבים, יהיו להם 15 מנדטים, ייתכן שלישראל ביתנו יהיה מנדט פחות, אבל כוחה יעלה מאוד, שכן כדי לבנות קואליציה עדיין צריך 61 אבל זה מתוך 105 מנדטים בלבד. השיקול הזה במיוחד נכון לאנשי ימין אשר מעוניינים במצב שבלי הימין האידיאולוגי לא ניתן יהיה להקים קואליציה. ואגב, אחוזי הבחירה אצל עיירות הפיתוח היו בסביבות 50% (מלמטה), לא הרבה יותר מאצל הערבים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאנשים נוטים להפריז בחשיבותה של הצבעתם. ההסתברות שההצבעה שלי תזיז מנדט היא כל כך זעירה, שכשלעצמה לא נראה לי שהיא מצדיקה בכלל יציאה מהבית (מה גם שצריך להכפיל אותה בהסתברות שתזוזת המנדט תשנה משהו במציאות העתידית - ועוד לכיוון הרצוי לי!). כדי להצדיק בכל-זאת הצבעה צריך הכללה קנטיאנית - מה אם כולם (במצב שלי) יעשו כמוני. אם אני צריך קצת להתאמץ או קצת להקריב כדי להצביע, אעשה זאת כחלק מהאחריות שלי כלפי קבוצת האנשים שחולקת את דעותיי (ותצביע כמוני). ביטול או שיבוש של נסיעת עסקים נראים לי קורבן מופרז לחלוטין. כן, גם אם כל האנשים במצבי יעשו כמוני (כלומר, אנשים שיש להם סיבה טובה לנסיעת עסקים דווקא ביום הבחירות1, ושותפים לדעותיי הפוליטיות), לא נראה לי שתזוזת מנדט סבירה במיוחד. בעצם אני חושב שהעניין הוא אולי הצהרתי, אפילו טקסי. אנחנו מקדשים את הדמוקרטיה (ומסיבות טובות), וההצבעה בבחירות היא טקס הקודש שבו אנחנו משתתפים. לא מאוד שונה מחתונה בחברה החילונית. יש כאן שני רבדים של הצהרה: הצהרת הזדהות עם השיטה הדמוקרטית כולה, והצהרת הזדהות עם מפלגה מסוימת2, או לפחות עם מערכת ערכים מסוימת. זה בסדר גמור, אבל כדאי גם לזכור כמה אנשים שומעים כל אחת משתי ההצהרות האלו. 1ובעצם גם נסיעת בילוי, אבל אני מניח שכאן יש פחות אילוצים ולכן זה פחות סביר. 2אוהבים להאשים קבוצות מסוימות בהצבעה לא על-פי שיקולים רציונליים אלא על-פי תחושת זהות, כמו אהדה לקבוצת ספורט. אבל אני חושב שאצל רוב האנשים זה קיים לפחות במידה מסוימת. |
|
||||
|
||||
במערכות הבחירות האחרונות הלכתי מתוך אותה מחויבות שמביאה אותי ללכת ללוויות. |
|
||||
|
||||
הלו! התגעגענו! |
|
||||
|
||||
התוקף של הצהרה ערכית קשור לכמה אנשים שומעים אותה? אם אתה לבד בבית לא תעמוד בצפירה של יום הזיכרון? גם שם זו הצהרה על הזדהות. |
|
||||
|
||||
ביום הזכרון האחרון הייתי לבד בבית ועמדתי. אני מוכרח לומר שזו הייתה הרגשה משונה. נראה לי שכאשר אתה עומד עם עוד אנשים זה מתקבל על הדעת אבל לבד זה קצת טיפשי. לא זלזלתי בזה ולא חשבתי שאולי לא אעמוד כי במילא אף אחד לא רואה אבל בהכלט פיקפקתי במשמעות הצפירה ברגע מסוג זה. מראש הצפירה והיום הזה נועדו להזדהות ומעין יום אבל לאומי. אולי העמידה ביחידות בבית, להבדיל מהעמידה באמצע הכביש או ברחוב, היא בשביל עצמך, כדי שתרגיש יותר טוב אחר כך. |
|
||||
|
||||
כמו האלמוני, גם אצלי לא מובן מאליו שאעמוד בצפירה כשאני לבד. בפעמים הבודדות שזה קרה לפעמים עמדתי, לפעמים לא, וכשכן - זה היה תוך התלבטות ומבוכת-מה. האלמוני אומר "אולי העמידה ביחידות בבית... היא בשביל עצמך, כדי שתרגיש יותר טוב אחר כך". אבל נראה לי שאם אתה עושה משהו *רק* כדי שתרגיש יותר טוב בעקבות זה, בלי שאתה רואה את ה*הצדקה* לכך שאתה מרגיש יותר טוב - אז ברגע שאתה מבין את זה, אתה כבר לא מרגיש יותר טוב... |
|
||||
|
||||
למה שלא תרגיש טוב? הדרך (טוב, רק אחת הדרכים, אבל הפופולרית ביניהן) להביע הזדהות ברגע הזה היא להשתתף בטקס מסוים. אתה משתתף בטקס גם אם אחרים לא רואים אותך. את ההזדהות שלך אתה מביע כלפי עצמך. כאשר אתה עושה משהו שהוא בעיניך חשוב/מוסרי/מביע הזדהות אתה לא חייב לעשות את זה למען אחרים; למעשה, לעשות את זה כלפי עצמך נראה לי הרבה יותר חשוב ומשמעותי מאשר לעשות את זה כלפי הילד של השכנים, הגברת מכניסה 22 שבדיוק ירדה לשפוך את הפח והאיש מכניסה 17 שחוזר מהרופא. |
|
||||
|
||||
"את ההזדהות שלך אתה מביע כלפי עצמך" זה מאד משונה. למה אתה צריך להביע משהו כלפי עצמך? הרי אתה יודע באופן בלתי אמצעי מה אתה מרגיש. ואם כבר, למה אתה צריך לעשות את זה דווקא ע"י שינוי התנוחה שלך? |
|
||||
|
||||
בגלל הקשר גוף-נפש. |
|
||||
|
||||
אני יודע משהו, אבל ברגע שאני גם עושה משהו עם הידיעה הזו אני מעגן אותה במשהו מוצק ומובהק יותר, מחייב יותר. העשיה מבטאת את המחויבות לתוכן של הידיעה. |
|
||||
|
||||
מכאן אני מבין שמי שמרגיש הזדהות עוד יותר עמוקה עומד על הראש במשך אותה דקה. |
|
||||
|
||||
אם הוא רוצה. |
|
||||
|
||||
לא אם הוא רוצה, אם הוא באוסטרליה. |
|
||||
|
||||
את העמידה (בבית) בצפירה של יום הזכרון לחללי צה"ל אני מבין, אבל בזו של השואה? אני לא עומד לזכרם של חללי השואה הארמנית או קורבנותיו של סטאלין, אז למה זה? מחוץ לבית - בסדר, אני לא מחפש לריב, ואני גם לא אדיש לשואה (או לקורבנותיו של סטאלין), אז אני עומד וסוגר עניין. אבל בבית? |
|
||||
|
||||
רואים שיש לך הרבה מהמסורת היהודית. רק חבל שאתה הולך בחוקות הגויים חלק מהזמן. |
|
||||
|
||||
הוא אמר שיש לי הרבה מהמסורת היהודית, לא שיש לי דבר משותף קטן עם החרדים, במקרה. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים שהכי מגעילים אותי בתרבות היהודית היא הנחת היסוד שאין מה ללמוד מהגויים. אני בטוח שכמו כל רעיון כמעט, תוכל למצוא לי ציטוטים שיטענו דווקא ההפך, אבל מעשית, זה מה שקורה - זלזול אוטומטי באחרים וחוסר נכונות ללמוד מהם. יש גם את הניכוס הזה של כל נחלה טובה ככביכול יהודית במקורה. אני סקרן מאוד לשמוע מה בי מצא חן בעיניך, ולמה נדמה לך שזו מסורת יהודית דווקא. |
|
||||
|
||||
אם כל הרגישות והשייכות שאני חש כלפי יום הזיכרון ומשמעותו, אם אני לבד בבית אני לא עומד בצפירה של יום הזיכרון (או בנגינת ''התקוה'', מה שהרבה יותר מעשי). |
|
||||
|
||||
עוזי ו. העריך פעם את ההסתברות שהקול שלך יהיה זה שיוסיף מנדט למפלגה לה הצבעת. מסתבר שההסתברות לכך לא כל כך קטנה כפי שנוטים להעריך. תגובה 111650 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |