בתשובה להקריבו המקוטב, 28/11/01 14:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפלשתינאים מפוזרים בכל העולם, כולל בארצות שבהן אין שום הפסקות חשמל. וגם אמצעים כספיים לא חסרים להם. קרא בבקשה את השורות הראשונות בלינק הבא: שאלות: למה המקום מכוסה זבל בכל ימות השנה? למה הם מסלקים את הזבל רק ביום השנה, ורק לקראת הטקס? מה מונע מהם לטפח את המקום, אפילו באמצעים דלים? (שלט קטן, עציץ או שניים...) ושאלה לגבי חללי האינתיפדה: למה אני צריכה להתאבל על אנשים ש: א. רצו במותי. ב. בני עמם לא נראים כמתאבלים על מותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1)סתם סתם בדיחה בדיחה יש להם גנרטורים רבי עוצמה לא לדאוג 2)מנהגי האבלות הפלסטינים לא ממש מענינים אותי 3)את לא צריכה להתאבל ,אבל בשביל להגיע להבנה מלאה של הסכסוך צריך לראות לדעתי את הפאן הטרגי שלו משני הצדדים. 4)אני בטוח שחלק ניכר מקורבנות הסכסוך יהודים ופלסטינאים לא רצו במותו של אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אה. 2. הנקודה היתה, ש/נראה לי/ שהאבל שם קיים ברמה המשפחתית (אני מניחה). ואילו ברמה הלאומית יש רק משהו שנראה כמו שימוש ציני במות אנשים לצורכי תעמולה. 3. מקבלת. אך העצה הטובה הזו צריכה להיות מופנית לשני הצדדים... 4. בפראפרזה על חיים נחמן- אם יש פלשתינאים שלא רוצים במותי- יופיעו מיד! בינתיים שומעים ורואים רק את האחרים- הרוקדים על הגגות וברחובות, נושאי הדגמים של אוטובוסים מפוצצים בהפגנות,יוזמי תערוכות זוועה (הפיצוץ ב"סבארו"), מעלי קומדיות מצחיקות (על נחשון וקסמן) וכולי. 5. השיר יתגשם אבל לא בזמן הקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לכך שאין לך שום דרך לדעת כיצד בדיוק נשמר זכרם של כ- 800 הרוגי האינתיפאדה בצד הפלסטיני, האם את באמת לא מזהה "שימוש ציני במות אנשים לצורכי תעמולה" גם בצד הישראלי? או שזה יותר בולט אצלם כי הם ערבים, ולכן גם שקרנים ומניפולטיבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודעת, ולכן גם נזהרתי וכתבתי בכל פעם שהתייחסתי לנושא "נראה לי", "נראה כמו" "אינם נראים כ-"... אולי אתה יכול להאיר את עיניי בעניין. ואולי גם תוכל לענות על שאלותיי לקריבו בקשר ללינק שהבאתי למעלה. (השטח שבאדמתו טמונים לפי הטענה כ-400 מנטבחי סברה ושתילה, והמשמש בד"כ כמזבלה+מגרש כדורגל). תכונות כמו שקרנות ומניפולטיביות אינן יחודיות לעם זה או אחר. השאלה היא של דרגה. וכאן /נראה לי/ שאצל הערבים אמירת אמת אינה קיימת כערך בעל מוסריות אינהרנטית. אם אתה ממש רוצה, אפשר לבדוק בעזרת דוגמאות מי משקר- מתי, למה וכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני דוגמאות היסטוריות של הסכמים שערבים חתמו עליהם והם עדין מקימים אותם 1)הסכם השלום עם מצריים 2)ההסכם השלום עם ירדן למה הם מקימים אותם לאור תרבות אמירת האמת הבעיתית שלהם ? אולי כי הם עסוקים ב"לשקר" לבני עמם ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריבו, לא אמרתי שהערבים משקרים כל הזמן. אמרתי שאמירת אמת אינה ערך בעל מוסריות אינהרנטית אצלם (לדעתי, לדעתי!); (כלומר, האמת אינה ערך בפני עצמה). ולכן הם ישקרו, או יאמרו אמת, או חצי אמת, או יחתמו ויחליטו אחר כך למה הם מתכוונים, הכול לפי הצורך. ורק להבהרה- אני לא אומרת זאת מעמדה של "אני עליונה עליהם מבחינה מוסרית כי אני מאמינה באמירת אמת והם לא". אני חושבת שלחברה הערבית יש את קודי ההתנהגות שלה, שהם תוצאה של (וגם סיבה להמשך קיומם של) מבנים חברתיים מסויימים. נ.ב. מה היה עולה בגורל הסכמי השלום הנ"ל לולא היו קשורים למענקים המאסיביים מארה"ב, פלוס שיקולים "ריאל-פוליטיים" אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, מאחר והרוגי האינתיפאדה לא נקברים במקום אחד, הטיפול בחלקות הקבר נתון בידי המשפחות. איני יודע אם מישהו ברשות רוצה לקבור אותם במרוכז במקום המיועד לכך, אך בכל מקרה הדבר אינו אפשרי: הן בגלל הסגרים למיניהם, והן בגלל שחלקם נהרגים מחוץ לשטחי האוטונומיה. הכתבה של רוברט פיסק, שהוא במקרה אחד הכתבים הזרים היותר טובים במזרח התיכון, עונה בעצמה על השאלה השניה שלך. אתר הקבורה אינו מטופח ומטופל משום שאף אחד לא מגיע אליו: לא התקשורת הזרה (חוץ מה"אינדיפנדנט"), לא אישים פוליטים ולא מדינאים מאירופה או ארה"ב. האוכלוסיה, שהיא עניה בלאו הכי, ככל הנראה לא מוצאת טעם בהשקעת זמן וכסף בטיפוח חלקה שרק קרובי המשפחה של הקורבנות יראו. אני לא יודע מה איתך, אבל לי נראה שהיהודים משקרים בדיוק כמו הערבים. על מה את מתבססת כשאת אומרת שנראה לך שערבים משקרים יותר? האם את מיודדת עם ערבים, ואם כן, האם הם משקרים לך יותר מידידיך היהודים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חללי האינתיפדה- לא שאלתי איפה הם קבורים. (אני מניחה כמוך שכל אחד מהם קבור בכפרו/עירו). העניין עלה לאחר שדודי הביא רשימת שמות מגובבים יחד שנראתה לי כמו ניסיון להראות כמה רבים הם המתים, אך בלי שום התיחסות לכל איש ואיש מהם. לגבי סברה ושתילה- אילו הייתי פלשתינאית שחיה שם, ליד המגרש שבו טמונים 400 המתים, הייתי דואגת לפחות שלא יזרקו שם זבל, ולטיפוח מינימלי, שלא צריך לעלות כלום; וזאת גם אם איש מהמתים לא היה בן משפחתי, וגם אם שום פוליטיקאי ושום עיתונאי לא היה בא מעולם למקום. אתה לא? ואם הם בד"כ לא מטפחים, אז למה פתאום הם כן עושים זאת כשמגיעים פוליטיקאים ועיתונאים? ולמה (כפי שאומר פיסק) בעוד כמה ימים האתר שוב יהיה מכוסה בזבל? לשתי הדוגמאות האלה התכוונתי כשאמרתי שלא נראה שהם מתאבלים (ברמה הלאומית) אלא רק מנצלים את המתים לצורכי תעמולה. על רוברט פיסק אפשר לכתוב מאמר שלם- בעיניי הוא נושא דגל העיתונות החד צדדית והמעוותת לחלוטין. אך הוא לא הנושא כאן. לגבי שקרים- אני מתייחסת למה שמפורסם בכלי התקשורת- מנהיגים שמשקרים לבני עמם, לאנשי המערב, זה לזה. תעמולה שקרית פרועה בעיתונות, גניבת כספי ציבור בהיקף שלא ניתן אפילו לדמיין אותו בשום מדינה מערבית. מה עוד אתה רוצה? [פירוט בנושא זה ובעוד נושאיים הקשורים לחברה הערבית תוכל לקרוא בספרו של דייויד פרייס-ג'ונס The Closed Circle.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעיתונות הישראלים מרבים להביא רשימות וסיכומים של כל ההרוגים היהודים מאז תחילת האינתיפאדה, אך משום מה לא זכור לי שהערת על שימוש ציני בהרוגים מהצד הישראלי. בכל מקרה, בעיתונים הפלסטינים מובאים בדרך כלל סיפוריהם של אלו ש"התשהאדו" (מלשון "איסתישהאד"), ובדרך כלל בפירוט ובהיקף קצת נרחב יותר מזה הנהוג, לדוגמא, ב"ידיעות". אבל רגע, עכשיו את בטח תגידי שמדובר בתעמולה והסתה. לגבי שאלתך השניה, אילו הייתי פליט בלבנון (שם מצב הפליטים הפלסטינים הוא הגרוע בעולם הערבי), הדבר האחרון שהיה מעניין אותי הוא לדאוג למתים. קודם הייתי מנסה לדאוג לחיים, משימה קשה כשלעצמה. התיזה שלך לגבי "השקרנים הערבים", אגב, הופכת מגוחכת מרגע לרגע. נתייחס לטיעוניך לפי הסדר: 1. מנהיגים שמשקרים לבני עמם - במה שונה מובארק (שהוא במובנים רבים בובה אמריקאית, אבל אין זה מעניינינו כרגע) מקלינטון, שאמר שהוא "לא קיים יחסי מין עם האשה הזו?". מנהיגים שמשקרים לבני עמם נמצאים בכל העולם, ואפשר להגיד שהשקרים הללו הם הנורמה, ולא היוצא מן הכלל. 2. העיתונות הערבית - כל עיתונות היוצאת לאור בדיקטטורה תהיה מלאה שקרים, בין היתר משום שהעריץ אינו מעוניין בכך שהאמת תצא לאור. במובן הזה, אין הבדל בין מצב חופש העיתונות אצל בשאר אל-אסד ואצל רוברט מוגאבה, לדוגמא. למעט העובדה שבסוריה מצב העיתונות נמצא במגמת שיפור, בעוד שבזימבבוה הוא מדרדר. 3. גניבת כספי ציבור ושחיתות - במה שונה השחיתות בירדן, מצרים וערב הסעודית (כולם, אגב, משטרים שנשענים בצורה כבדה על תמיכת ארה"ב), מהשחיתות, נגיד, באוקראינה, שם חשוד הנשיא לאוניד קוצ'מה בכך שהורה על מותו של עיתונאי שביקר את השלטון? האם השחיתות מיוחדת למשטרים הערבים? האם אין שחיתות במדינות אפריקה? אגב, בכל הנימוקים שלך את מתייחסת רק לעיתונאים ולשכבה השולטת, חלק קטן מאוד מהחברה הערבית בכללותה. האם את מסוגלת להראות כיצד האוכלוסייה הרגילה גם היא נוהגת לשקר יותר מהרגיל, או שמא תוכלי להודות סוף סוף שהעלית כאן סטיגמה גזענית שכלל לא ראויה לדיון? מצחיק, אגב, שאת ממליצה לי על ספרים של דיוויד פרייס-ג'ונס בזמן שאת מבקרת את פיסק כחד צדדי. פרייס-ג'ונס ידוע כאחד הכותבים השוביניסטים והקסנופובים ביותר בכל הקשור לעולם הערבי. בספר שציינת, שלצערי גם יצא לי לקרוא, הוא מקפיד להציג תמונה לפיה שורשי החברה הערבית נמצאים באוהל ובמדבר, ולכן אין לה סיכוי להשתנות אף פעם; ולפיה הכבוד הוא המניע העיקרי להתנהגות הערבים, ולכן אין לצפות מהם להתנהגות רציונלית על בסיס של סיבה ותוצאה. ברוב המקרים, הניתוחים שהוא כותב ב"נשיונל ריווי" חפים באופן מוחלט מאיזו שהיא התייחסות להשפעה החיצונית על המזרח התיכון, למרות שלכל בר דעת שבוחן, נגיד, את ערב הסעודית, ברור שאותה השפעה היא מכרעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערונת קטנה בעניין השקרים: מהיכרותי עם ערבים בתקשורת, בחוגי השמאל, בביקורים בשטחים, כידידי משפחה, באוניברסיטה, במילואים (הן כחיילים והן כ"נכבשים"), אני יכול לומר באופן נחרץ שיש בהם אנשים ישרים ויש שאינם, כמו בכל עם. עדיין, לפי המדגם (הלא מייצג) שלי, הצמדות לאמת נפוצה בקרבם הרבה פחות מאשר אצלנו, בכל הרמות, מן האינטלקטואלים ועד לאנאלפבתים. הסיבות לך קשורות בנושאים כמו מחוייבות לקבוצה, שאותה אמורה ה"אמת" לשרת (כמו ב"ריאליזם סוציאליסטי"), וכן לפחדים, שהופכים אצלם לאינסטינקט לשקר בגלל התחושה שגילוי אמת נותן דבר בעל ערך בידי הצד השני, גם אם לא ברור להם בדיוק מה זה והן בגלל התחושה שהדמיון יכול תמיד לנפק משהו מוצלח יותר מן המציאות המוגבלת משהו. דרך אגב, בתקופת האינתיפאדה האמיתית (הראשונה בה שירתתי ולאחר מכן סירבתי), היו לא מעט מקרים בהם הסתבכות של חפים מפשע (נדמה לי) בשקרים מיותרים ותמוהים (אף כמעט ללא לחץ עליהם) גררה את הרשעתם, ע"י שופטים חסרי לב, מוח וזמן. שוב, חשוב להזכיר כי התנהגות כזו ניתן למצוא גם אצלנו, בצבא, בפוליטיקה, באקדמיה ובעצם בכל מקום. עדיין, בתרבות המזרח, הדבר נפוץ יותר באופן משמעותי. תאמין לי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית אומר דברים דומים גם לגבי יהודים-ישראלים-ממוצא מזרחי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם הבעייה פחותה וקשה לי לבודד אותה ממעמדם החברתי של אחי. אבל אפשר לבדוק זאת במחקר (שאף אחד לא ירצה לממן או להעסיק את עורך המחקר לאחר מכן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, ולא באשמתם, הרי הם (אבותיהם וכו') גדלו והתחנכו בסביבה ערבית/מזרחית מאות בשנים. מיותר לציין כי הטענה אינה נכונה עבור *כל* היהודים ממוצא מזרחי, ואלו שנטמעו היטב בחברה הישראלית (האשכנזית/בעלת-אוריינטציה-מערבית) אמצו ברובם את ערכי המערב. לסיום רק אוסיף כי השקר אינו בהכרח רע מיסודו, אף כי אני רואה בו דבר שלילי (שכן חברה אשר אנשיה נוטים לשקר פחות, תהיה בסבירות גבוהה פרימיטבית פחות), יתכן ובקונטקסט תרבותי מסויים יהיה שמור לו תפקיד חברתי חיוני לקיום חברה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שם לב שכמעט כל תגובה שלך כוללת את התבנית : "או שאתה חושב בדיוק כמוני או שאתה פסיכי לגמרי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4.ובאמת לרגע דמיינתי. אך התברר שזו אשליה- מבזק ב"הארץ":במחנה הפליטים של ג'נין צעדו כ-3000 תושבים במצעד שמחה על פגוע האוטובוס אמש ליד מחנה 80" המלים "מצעד שמחה" נראו לי לרגע קל כמדברות על מחאה. הבטתי בידיעה באי-אמון מהול בגץ של תקווה- היתכן?... חצי שניה של מחשבה הבהיר לי את פשר ה"נס". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |