בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 30/11/01 1:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי חללי האינתיפדה- לא שאלתי איפה הם קבורים. (אני מניחה כמוך שכל אחד מהם קבור בכפרו/עירו). העניין עלה לאחר שדודי הביא רשימת שמות מגובבים יחד שנראתה לי כמו ניסיון להראות כמה רבים הם המתים, אך בלי שום התיחסות לכל איש ואיש מהם. לגבי סברה ושתילה- אילו הייתי פלשתינאית שחיה שם, ליד המגרש שבו טמונים 400 המתים, הייתי דואגת לפחות שלא יזרקו שם זבל, ולטיפוח מינימלי, שלא צריך לעלות כלום; וזאת גם אם איש מהמתים לא היה בן משפחתי, וגם אם שום פוליטיקאי ושום עיתונאי לא היה בא מעולם למקום. אתה לא? ואם הם בד"כ לא מטפחים, אז למה פתאום הם כן עושים זאת כשמגיעים פוליטיקאים ועיתונאים? ולמה (כפי שאומר פיסק) בעוד כמה ימים האתר שוב יהיה מכוסה בזבל? לשתי הדוגמאות האלה התכוונתי כשאמרתי שלא נראה שהם מתאבלים (ברמה הלאומית) אלא רק מנצלים את המתים לצורכי תעמולה. על רוברט פיסק אפשר לכתוב מאמר שלם- בעיניי הוא נושא דגל העיתונות החד צדדית והמעוותת לחלוטין. אך הוא לא הנושא כאן. לגבי שקרים- אני מתייחסת למה שמפורסם בכלי התקשורת- מנהיגים שמשקרים לבני עמם, לאנשי המערב, זה לזה. תעמולה שקרית פרועה בעיתונות, גניבת כספי ציבור בהיקף שלא ניתן אפילו לדמיין אותו בשום מדינה מערבית. מה עוד אתה רוצה? [פירוט בנושא זה ובעוד נושאיים הקשורים לחברה הערבית תוכל לקרוא בספרו של דייויד פרייס-ג'ונס The Closed Circle.] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעיתונות הישראלים מרבים להביא רשימות וסיכומים של כל ההרוגים היהודים מאז תחילת האינתיפאדה, אך משום מה לא זכור לי שהערת על שימוש ציני בהרוגים מהצד הישראלי. בכל מקרה, בעיתונים הפלסטינים מובאים בדרך כלל סיפוריהם של אלו ש"התשהאדו" (מלשון "איסתישהאד"), ובדרך כלל בפירוט ובהיקף קצת נרחב יותר מזה הנהוג, לדוגמא, ב"ידיעות". אבל רגע, עכשיו את בטח תגידי שמדובר בתעמולה והסתה. לגבי שאלתך השניה, אילו הייתי פליט בלבנון (שם מצב הפליטים הפלסטינים הוא הגרוע בעולם הערבי), הדבר האחרון שהיה מעניין אותי הוא לדאוג למתים. קודם הייתי מנסה לדאוג לחיים, משימה קשה כשלעצמה. התיזה שלך לגבי "השקרנים הערבים", אגב, הופכת מגוחכת מרגע לרגע. נתייחס לטיעוניך לפי הסדר: 1. מנהיגים שמשקרים לבני עמם - במה שונה מובארק (שהוא במובנים רבים בובה אמריקאית, אבל אין זה מעניינינו כרגע) מקלינטון, שאמר שהוא "לא קיים יחסי מין עם האשה הזו?". מנהיגים שמשקרים לבני עמם נמצאים בכל העולם, ואפשר להגיד שהשקרים הללו הם הנורמה, ולא היוצא מן הכלל. 2. העיתונות הערבית - כל עיתונות היוצאת לאור בדיקטטורה תהיה מלאה שקרים, בין היתר משום שהעריץ אינו מעוניין בכך שהאמת תצא לאור. במובן הזה, אין הבדל בין מצב חופש העיתונות אצל בשאר אל-אסד ואצל רוברט מוגאבה, לדוגמא. למעט העובדה שבסוריה מצב העיתונות נמצא במגמת שיפור, בעוד שבזימבבוה הוא מדרדר. 3. גניבת כספי ציבור ושחיתות - במה שונה השחיתות בירדן, מצרים וערב הסעודית (כולם, אגב, משטרים שנשענים בצורה כבדה על תמיכת ארה"ב), מהשחיתות, נגיד, באוקראינה, שם חשוד הנשיא לאוניד קוצ'מה בכך שהורה על מותו של עיתונאי שביקר את השלטון? האם השחיתות מיוחדת למשטרים הערבים? האם אין שחיתות במדינות אפריקה? אגב, בכל הנימוקים שלך את מתייחסת רק לעיתונאים ולשכבה השולטת, חלק קטן מאוד מהחברה הערבית בכללותה. האם את מסוגלת להראות כיצד האוכלוסייה הרגילה גם היא נוהגת לשקר יותר מהרגיל, או שמא תוכלי להודות סוף סוף שהעלית כאן סטיגמה גזענית שכלל לא ראויה לדיון? מצחיק, אגב, שאת ממליצה לי על ספרים של דיוויד פרייס-ג'ונס בזמן שאת מבקרת את פיסק כחד צדדי. פרייס-ג'ונס ידוע כאחד הכותבים השוביניסטים והקסנופובים ביותר בכל הקשור לעולם הערבי. בספר שציינת, שלצערי גם יצא לי לקרוא, הוא מקפיד להציג תמונה לפיה שורשי החברה הערבית נמצאים באוהל ובמדבר, ולכן אין לה סיכוי להשתנות אף פעם; ולפיה הכבוד הוא המניע העיקרי להתנהגות הערבים, ולכן אין לצפות מהם להתנהגות רציונלית על בסיס של סיבה ותוצאה. ברוב המקרים, הניתוחים שהוא כותב ב"נשיונל ריווי" חפים באופן מוחלט מאיזו שהיא התייחסות להשפעה החיצונית על המזרח התיכון, למרות שלכל בר דעת שבוחן, נגיד, את ערב הסעודית, ברור שאותה השפעה היא מכרעת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |