 |
ב. הרתיעה מעבודות פיזיות אינה קשורה לביטחון תעסוקתי, ישראלי ממוצע צריך משכורת מושכת מאוד כדי להסכים לעבוד פיזית (למשל מובינג בארה"ב).
כמובן שכשמדובר בחינוך של למעלה ממליון תלמידים, אי אפשר לבנות על יחידי סגולה. עשירון עליון (מבחינת השכלה/כישורי לימוד/יחסי אנוש) מצד שני זו כן דרישה סבירה (חתך הקבלה הפסיכומטרי להוראה כיום הוא מתחת לחציון). ברמה הזו השוק הבינלאומי ימשוך בודדים, בדיוק כפי שכיום ישנו יצוא סימלי של מורים לGMAT.
אתה צודק שקודם לשיפור צריכים ליצור מצב בו אנשים מוכשרים נכנסים לשוק הזה ומתחרים אחד בשני, אז נקבל משהו שדומה לפסיכומטרי או היי-טק, כאשר חברות "צדות" אנשים מוכשרים עם הצעות מפתות ומעיפות את הלא-מתאימים. אבל תהליך ההכשרה ההתחלתי למורה הוא קצר למדי, כל בעל תואר אקדמי או בדרך לאחד יכול לבצע השלמות בהוראה וללמד בבתי ספר עוד בטרם יש לו תואר.
אתה חושב שהסכומים שידרשו אינם סבירים, נסה לענות על השאלה הבאה בלי לחשב; אם ניקח את תקציב החינוך ונחלק במספר הכיתות ובמספר השעות השנתיות (התקציב לשעת כיתה), כמה נקבל ? זה אמור להיות הבסיס ממנו נגזר שכר המורה לשעה, שהרי שכר למורים אמור להיות ההוצאה המרכזית ושעות כיתה זו התמורה שלו למערכת. אם קיבלת פער גדול בין השכר בפועל לעלות השעה, כנראה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק, כי זה מגלם את פוטנציאל התשלום עבור גוף פרטי שמקבל את אותם סכומים.
ג-ד. אולי הוא הפיך, אולי לא. השיפוט צריך להיות תמיד תלוי תוצאות, אם גברים משיגים תוצאות טובות יותר בנסיבות מסויימות, השוק לבדו ידאג שהם יהיו המועסקים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש